מדד ספטמבר צפוי לרדת ב-0.3% - אבל האינפלציה השנתית דווקא תעלה

ביום חמישי הקרוב תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, ולפי התחזיות הוא צפוי להיות שלילי. במיטב ובלידר שוקי הון מעריכים שהמדד ירד ב-0.3%, אחרי שבאוגוסט כבר נרשמה הפתעה חיובית - בשוק ציפו לעלייה של 0.8%-1%, אבל בפועל המדד עלה ב-0.7% בלבד, בעיקר בעקבות התייקרות הטיסות, החופשות והדלק. כעת הציפייה היא לתיקון מסוים, אלא שהפעם התמונה מורכבת מעט יותר. ספטמבר היה חודש חגי תשרי, שבו הביקוש לחופשות ולמוצרי מזון נוטה לגדול, ומנגד הפחתת מס הבלו על הדלק עשויה לסייע למדד לרדת.

ויש כאן עוד נקודה מעניינת. למרות התחזית למדד שלילי, האינפלציה השנתית דווקא צפויה לעלות. כיום האינפלציה עומדת על 1.5%, ואם מדד ספטמבר אכן ירד ב-0.3%, היא תעלה לכ-1.8%. הסיבה היא שבספטמבר אשתקד המדד ירד בשיעור חד יותר של 0.6%. כשהמדד הזה יוצא מחישוב 12 החודשים ובמקומו נכנס מדד שלילי מתון יותר, קצב האינפלציה השנתי עולה. כלומר, גם כשהמחירים יורדים בחודש מסוים, האינפלציה השנתית לא בהכרח יורדת איתם.

עדיין אינפלציה כזאת נמצאת בתוך טווח היעד של בנק ישראל, שעומד על 1%-3%, ואפילו מתחת למרכזו. אלא שבבנק ישראל מסתכלים לא רק על המדד האחרון, אלא גם על המגמות שמאחוריו. האם הירידה במחירים נובעת מהתמתנות אמיתית בביקושים, או בעיקר מגורמים עונתיים ומהפחתות מס זמניות?

החגים הגיעו בספטמבר - אז למה המדד צפוי לרדת?

השנה חגי תשרי הקדימו יחסית. ראש השנה חל ב-12-13 בספטמבר, יום כיפור ב-21 בספטמבר וסוכות החל ב-26 בספטמבר. המשמעות היא שחלק גדול מהביקושים הקשורים לחגים, ובעיקר טיסות, חופשות וקניות לקראת החג, התרכזו כבר בספטמבר, בשונה מהשנה שעברה שבה חג סוכות חל באוקטובר.

מצד אחד, ספטמבר הוא בדרך כלל חודש שבו חלק מהמחירים יורדים לאחר שיא עונת הקיץ. בתי המלון והטיסות, שהתייקרו במהלך יולי ואוגוסט, נוטים להתמתן עם סיום החופש הגדול. מצד שני, השנה החגים עשויים לקזז חלק מאותה ירידה עונתית.

כדי להבין את המשמעות צריך להסתכל על אוגוסט. לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ עלו ב-9% ותרמו לבדן כ-0.41 נקודת אחוז למדד. מחירי הדלק, ההטענה והשמנים לרכב עלו ב-7.2% והוסיפו כ-0.18 נקודת אחוז, ומחירי המלונות ובתי ההארחה זינקו ב-12% ותרמו כ-0.09 נקודת אחוז. שלושת הרכיבים האלה הוסיפו יחד כמעט 0.7 נקודות אחוז למדד, כך שחלק משמעותי מההתייקרות באוגוסט הגיע מסעיפים שעשויים להשתנות בחדות מחודש לחודש.

בספטמבר עשוי להגיע תיקון לחלק מהעליות האלה, אבל לא בטוח שבאותה עוצמה. לפי נתוני הלמ"ס, במהלך ספטמבר נרשמו כ-1.23 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל, לעומת כ-1.05 מיליון בספטמבר אשתקד, עלייה של כ-17%. מדובר באינדיקציה לביקוש גבוה לחופשות, שעשוי לתמוך במחירי הטיסות גם אחרי עונת הקיץ. כמובן, היקף הנוסעים לבדו לא קובע את המחירים, שמושפעים גם מהיצע הטיסות ומהיעדים שאליהם הישראלים טסים.

הפחתת הבלו עשויה להוריד את המדד

אחד הגורמים המרכזיים שצפויים למתן את מדד ספטמבר הוא מחיר הדלק, ובעיקר החלטת האוצר להפחית את מס הבלו. בתחילת ספטמבר עלה מחיר ליטר בנזין 95 ל-8.25 שקלים, לעומת 8.09 שקלים באוגוסט, אבל כבר ב-7 בספטמבר נכנסה לתוקף הפחתת הבלו שהורידה את המחיר בחצי שקל ל-7.75 שקלים לליטר.

כלומר, במשך מרבית ספטמבר מחיר הדלק המרבי היה נמוך ב-34 אגורות לליטר ממחיר אוגוסט, פער של כ-4.2%. זו ירידה משמעותית יחסית, בוודאי אחרי שבאוגוסט הדלק היה אחד הגורמים שדחפו את המדד כלפי מעלה. צריך לזכור שהמחיר הגבוה יותר היה בתוקף בששת הימים הראשונים של ספטמבר, ולכן השינוי במחיר המפוקח אינו מתורגם בהכרח במלואו ובאותו שיעור לסעיף הדלק במדד.

• המשכנתאות חוזרות לפריים: הישראלים בונים על ירידת ריבית ובורחים מהמדד
• לא סקסיים אבל חשובים: הנתונים שמשפיעים מאוד על תיק ההשקעות שלכם

אלא שיש כאן גם הסתייגות חשובה. ההוזלה אינה נובעת בהכרח מירידה במחיר הבנזין בעולם, אלא מהחלטה להפחית את המס שמשלמים הנהגים. למעשה, בתחילת אוקטובר מחיר הדלק שוב זינק, הפעם ל-8.27 שקלים לליטר, ורק בעקבות הפחתת בלו נוספת הוא ירד ל-7.77 שקלים. כלומר, המדינה מצליחה בינתיים למתן את ההתייקרות בתחנות באמצעות ויתור על הכנסות ממסים, אבל הלחצים שמגיעים משוק האנרגיה העולמי לא בהכרח נעלמו.

מבחינת האינפלציה זו הבחנה חשובה. הפחתת מס יכולה להוריד את המדד בטווח הקצר, אבל היא לא מעידה בהכרח על התמתנות מתמשכת במחירים. אם ההפחתות יבוטלו בהמשך, או שמחירי האנרגיה בעולם ימשיכו לעלות, ההשפעה עשויה להתהפך.

מה יקרה למחירי המזון ולשכר הדירה?

גם מחירי המזון יהיו במוקד. בחודש אוגוסט סעיף המזון דווקא ירד ב-0.5%, אבל מחירי הירקות הטריים עלו ב-2.9%. ספטמבר כלל את הקניות לראש השנה ולסוכות, תקופה שבה הביקוש למוצרי מזון מסוימים גדל. מנגד, מבצעי החגים ברשתות השיווק עשויים למתן חלק מההתייקרויות. גם מחירי הירקות והפירות, שמושפעים מהיצע עונתי וממזג האוויר, יכולים להשפיע על התוצאה.

אבל מעבר לסעיפים העונתיים, אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר לאינפלציה בישראל נותר הדיור, ובעיקר שכר הדירה. באוגוסט עלה סעיף הדיור ב-0.6%, כאשר מדד שירותי הדיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.7%. לפי הלמ"ס, בקרב שוכרים שחידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6% בשכר הדירה, ובדירות שבהן התחלפו שוכרים נרשמה עלייה של 4.4%.

הנתונים האלה מסבירים גם מדוע האינפלציה הכללית אינה מספרת את כל הסיפור. באוגוסט עמדה האינפלציה השנתית על 1.5%, אבל המדד ללא דיור עלה ב-0.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים. כלומר, רכיב הדיור ממשיך להיות אחד הגורמים שתומכים בקצב עליית המחירים, גם כאשר סעיפים אחרים מתמתנים.

• מיקרוסופט מפטרת עשרות עובדים בישראל
• בנק ישראל: הארנק הדיגיטלי הדביק את המזומן - 47% משלמים בו מדי שבוע, לעומת 5% ב-2019

בלידר מעריכים שמחירי השכירות ימשיכו לעלות בשנה הקרובה. בין הגורמים שהם מציינים נמצא גם הגידול המהיר במספר העובדים הזרים במשק, שעשוי להגביר את הביקוש לדירות להשכרה. המשמעות היא שגם אם המדד הקרוב יהיה שלילי, עדיין קיימים סעיפים שבהם לחצי המחירים לא נעלמו.

האינפלציה מתמתנת - אבל מה עם הריבית?

במבט רחב יותר, הנתונים מצביעים על סביבת אינפלציה מתונה יחסית. לפי סקירת המאקרו של לידר, ציפיות האינפלציה במגזר העסקי לשנה הקרובה ירדו בספטמבר ל-1.95%, לעומת 2.02% באוגוסט ו-2.4% בסוף 2025. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2022.

גם התחזיות של בתי ההשקעות משקפות ציפייה לאינפלציה שנמצאת בתוך יעד בנק ישראל. במיטב מעריכים שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעמוד על 1.9%, ואילו בלידר צופים 2.3%. הפער ביניהם לא גדול במיוחד, אבל הוא ממחיש את אי-הוודאות לגבי המשך הדרך. במיטב צופים גם עלייה של 0.4% במדד אוקטובר וירידה של 0.5% בנובמבר, כך שהמדדים החודשיים עשויים להמשיך להיות תנודתיים.

מצד שני, המשק הישראלי ממשיך להפגין ביקושים חזקים יחסית. לפי לידר, הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב בקצב שנתי של יותר מ-5%, וגם השכר במגזר העסקי ממשיך לעלות, אם כי בקצב מתון יותר מבעבר. פעילות כלכלית חזקה היא כמובן נתון חיובי, אבל מבחינת בנק ישראל היא גם עשויה לצמצם את הדחיפות שבהמשך הפחתות הריבית.

בתחילת ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.25%, וההחלטה הבאה צפויה להתקבל ב-21 באוקטובר, שישה ימים בלבד לאחר פרסום המדד. מדד שלילי נוסף עשוי לתמוך בהמשך ההקלה המוניטרית, אבל ספק אם הוא יספיק לבדו כדי להכריע את הכף.

בסופו של דבר, השאלה ביום חמישי לא תהיה רק אם מדד ספטמבר יעמוד בתחזיות וירד ב-0.3%, אלא גם מאיפה תגיע הירידה. אם היא תתרכז בעיקר בדלק ובטיסות, בעוד מחירי השכירות והשירותים ימשיכו לעלות, המשמעות תהיה שונה מאוד מתרחיש שבו ההתמתנות במחירים רחבה יותר. וזה כבר הנתון שיכול להיות משמעותי הרבה יותר מבחינת החלטות הריבית בהמשך השנה.