מדד המחירים לצרכן הוא הכלי הסטטיסטי המרכזי למדידת יוקר המחיה והאינפלציה בישראל, והוא משמש כמדד דופק חיוני עבור בנק ישראל, המגזר העסקי והחוסכים בשוק ההון. המדד, המחושב ומפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
מדי חודש, משקף את השינוי באחוזים לאורך זמן בעלותו של סל מוצרים ושירותים קבוע, המייצג את דפוסי הצריכה של משקי הבית במדינה. הסל כולל מגוון קטגוריות מרכזיות - החל ממזון, תחבורה, בריאות וחינוך, ועד לסעיף הדיור המשמעותי (המשקף את מחירי שכירות המשנה ולא את מחירי
קניית הדירות).
הדינמיקה של המדד רגישה במיוחד לתנודות בשער החליפין של השקל, למחירי חומרי הגלם והאנרגיה הגלובליים, ולמדיניות המכסים והמסים של הממשלה.
למדד
המחירים לצרכן יש השפעה דרמטית וישירה על הכיס; הוא מהווה את הבסיס לקביעת החלטות הריבית של בנק ישראל השואף לשמור על יציבות מחירים, ומכתיב את גובה ההחזר החודשי במסלולי המשכנתאות וההלוואות הצמודות. בנוסף, המדד משפיע באופן מיידי על שווים של נכסים פיננסיים,
אגרות חוב ממשלתיות וקופות גמל המציעות מסלולים צמודים, ובכך מעצב את כוח הקנייה הריאלי של חסכונות הפנסיה וההשתלמות של כלל אזרחי המדינה
הגורמים שאמורים להביא להורדת ריבית ושני גורמים מרכזיים שעשויים למנוע הפחתת ריבית; על הדולר, הכלכלנים שסבורים שהריבית עוד שנה תרד אפילו ל-3% ואיך כל זה קשור למחירי הדירות?
פרסום מדד הליבה של חודש ינואר צפוי להיות הגורם הדומיננטי שישפיע מחר על השוק. מה הציפיות והתרחישים ואיך הם ישפיעו על השוק? הכלכלנים של ג'יי פי מורגן בתרחישים של בין ירידה של 2.5% לעלייה של 1.75%
ניתוח השוואתי מראה כי ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון מקדימות את תחזיות החזאים הפרטיים, חוזי האינפלציה והבנקים המסחריים - אך מאז 2020 התמונה מורכבת יותר
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?