מדד המחירים לצרכן בפברואר צפוי לעלות בכ-0.1%; האינפלציה עומדת על 1.8%

מדד המחירים לצרכן בישראל ירד בינואר 2026 ב-0.3%, מעט מעבר לתחזיות המוקדמות שציפו לירידה של כ-0.2%. בעקבות הירידה ירד קצב האינפלציה השנתי ל-1.8%, נתון שממקם את האינפלציה בתוך יעד בנק ישראל שנע בין 1% ל-3%.

כעת השוק המקומי כבר מסתכל קדימה למדד הבא, מדד פברואר, שיתפרסם ב-15 במרץ. לפי הערכות עדכניות של כלכלנים בשוק, המדד הקרוב צפוי לעלות במתינות, סביב 0.1%.

מדד פברואר נחשב היסטורית למדד "מעבר". הוא מגיע אחרי הירידות העונתיות החדות של ינואר, אך לפני הלחצים האינפלציוניים המאפיינים את האביב ופסח. התחזית הנוכחית לעלייה של 0.1%.

הגורם המרכזי שטורף כעת את הקלפים בתחזיות האינפלציה הוא הזינוק הדרמטי במחירי הנפט. ההסלמה הביטחונית מול איראן, שהובילה לחסימת מצר הורמוז -עורק תחבורה קריטי שדרכו עובר נתח משמעותי מאספקת הנפט העולמית - הקפיצה את מחירי הנפט מסוג ברנט לאזורי ה-100 דולר לחבית. כך שבמידה ולא יהיו התפתחויות של פתיחת המיצר או שחרור נוסף של מלאי חירום הזינוק שראינו בפברואר בגלל המתיחות באיראן יתבטא במלוא עוצמתו במדדים הבאים.

• מדד המחירים במרץ עלה ב-0.4%; מדד מחירי הדירות ירד
• מה יהיה מדד המחירים במרץ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בניגוד לארצות הברית, שם מחיר הדלק בתחנות נמכר במחירי "ספוט" (Spot) ומתעדכן כמעט מדי יום בהתאם לבורסות הנפט, בישראל המחיר מפוקח ונקבע פעם בחודש (בלילה שבין היום האחרון של החודש לראשון של החודש הבא). המשמעות היא שהצרכן הישראלי "מוגן" מתנודות יומיות חריפות, אך הוא סופג את כל העלייה בבת אחת בתחילת החודש הקלנדרי. מעבר למחיר הבנזין בתחנה, נפט ב-100 דולר מייקר את עלויות הייצור בתעשייה, את מחירי ההובלה הימית והאווירית (סעיף הנסיעות לחו"ל) ואת מחירי החשמל והתשתית.

אבל בנוסף לסעיף האנרגיה יש עוד וקטורים - סעיף ההלבשה וההנעלה הוא הגורם הממתן המרכזי היסטורית של מדד פברואר. מדובר בחודש של "חיסול מלאים" וסוף עונת החורף ברשתות האופנה, לפני כניסת קולקציית האביב. היסטורית, סעיף ההלבשה נוטה לרדת בחדות בחודש זה, מה שצפוי לקזז חלק משמעותי מהעלייה במחירי הדלק והאנרגיה.

הנתון של ינואר מגיע אחרי חודש שבו הירידות במדד היו יחסית רחבות גם במדדים המנוכים. במקביל, התחזיות לחודשים הקרובים כבר מצביעות על עלייה מעט חדה יותר במדד מרץ, כאשר ההערכות הן לעלייה של כ-0.4%.

• נוטשים את המקצוע - "מתמחים בראיית חשבון נוטשים; צריך לקצר את ההתמחות"
• תכינו את הארנק: מחיר הדלק עשוי לעלות מעל 8.1 שקלים לליטר
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• "אדם דן את משפחתו לחיי עוני סגפניים, כאשר הוא בעלים בסתר של...

ינואר הפתיע מעט כלפי מטה

הנתון האחרון שפורסם בפועל הוא מדד ינואר 2026, שהתפרסם באמצע פברואר והראה ירידה של 0.3%. התחזיות המוקדמות בשוק ציפו לירידה מתונה יותר של כ-0.2%, כך שהמדד בפועל יצא מעט נמוך מהציפיות. הירידה הזאת השפיעה גם על קצב האינפלציה השנתי, שירד ל-1.8%. מדובר בקצב שנמצא בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל.

לשם השוואה, במהלך 2025 האינפלציה בישראל התקרבה בחלק מהחודשים לחלק העליון של יעד בנק ישראל ונעה סביב 2.5% עד 3%. הירידה שנרשמה בתחילת 2026 משקפת התמתנות מסוימת בלחצי המחירים במשק, גם אם התנודתיות במדדים החודשיים עדיין מורגשת.

כאשר מסתכלים לעומק על נתוני ינואר, רואים שהירידה לא הייתה רק במדד הכללי. גם המדדים המנוכים הצביעו על ירידות. המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.3%, המדד ללא דיור ירד ב-0.4%, והמדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ירד ב-0.6%.

גם המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.3%. מה שמצביע על כך שהחולשה בינואר הייתה יחסית רחבה ולא התמקדה רק בסעיף אחד.

אחד הסעיפים המרכזיים במדד הוא סעיף הדיור, שמשקלו במדד המחירים לצרכן עומד על קרוב לרבע מסל הצריכה. הסעיף הזה מושפע בעיקר ממחירי השכירות, ולכן הוא נחשב לאחד הגורמים המרכזיים בהתפתחות האינפלציה בישראל. גם כאשר המדד החודשי מושפע מגורמים זמניים כמו הלבשה או פירות וירקות, ההתפתחויות במחירי השכירות ממשיכות להשפיע על האינפלציה לאורך זמן.

מדד פברואר צפוי לעלות במתינות

כעת תשומת הלב עוברת למדד הבא, מדד פברואר, שיתפרסם ב-15 במרץ. ההערכה המרכזית בשוק היא לעלייה מתונה של כ-0.1%. התחזית הזאת משקפת שילוב של כוחות מנוגדים בתוך סל המדד. מצד אחד, יש סעיפים שבהם נרשמה ירידה במחירים, בעיקר בתחום ההלבשה. מצד שני, נרשמה עלייה במחירי הבנזין, שמפעילה לחץ כלפי מעלה על המדד. המשמעות היא שהמדד הקרוב צפוי להיות חיובי אך מתון יחסית.

במבט קדימה מעט יותר, ההערכות בשוק מצביעות על עלייה חדה יותר במדד מרץ, סביב 0.4%. אם התחזית הזאת תתממש, מדובר יהיה במדד גבוה יחסית לתחילת השנה.

אחד הגורמים שמתחילים לבלוט ברקע הוא מחירי האנרגיה, ובעיקר מחירי הנפט. בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במחירים בשוק האנרגיה, והשאלה המרכזית היא מתי היא תתחיל להופיע במדד. לפי ההערכות בשוק, ההשפעה המשמעותית יותר של ההתייקרות באנרגיה לא בהכרח תופיע מיד במדד הקרוב. חלק מהאפקט צפוי להגיע בעיקר במדדי האביב, אם מחירי האנרגיה הגבוהים יישארו ברמות הנוכחיות.

בתרחיש כזה, מדדי האביב עשויים כבר לשקף חלק מהלחצים שמגיעים מהאנרגיה ומהדלק, דרך מחירי תחבורה ושירותים שונים שמושפעים מעלויות האנרגיה.

האינפלציה בתוך היעד

התמונה הכוללת כרגע מצביעה על אינפלציה מתונה יחסית בישראל. עם קצב שנתי של 1.8%, האינפלציה נמצאת בתוך יעד בנק ישראל ואף קרובה יותר לחלק התחתון שלו.

התחזיות קדימה מצביעות על כך שגם בשנה הקרובה האינפלציה צפויה להישאר מתונה יחסית. בשוק ההון מעריכים אינפלציה של סביב 1.6% בשנים עשר החודשים הקרובים, בעוד שחלק מהתחזיות של הכלכלנים מעט גבוהות יותר ומגיעות לכ-1.8%. 

במקביל, ההערכות בשוק מצביעות על כך שהריבית בעוד כחצי שנה צפויה לעמוד סביב 3.5%.