26 חודשי מילואים: טענת הקושי התפעולי של כללית התהפכה נגדה
שירותי בריאות כללית ביקשה היתר לפטר את המהנדס הראשי של בית החולים בילינסון בטענה שהמוסד מתפקד למעלה משנתיים ללא מהנדס ראשי קבוע. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע שהטענה הזו עצמה מהווה הודאה בקשר שבין הפיטורים לשירות המילואים, דחה את הערעור וחייב את כללית בהוצאות בסך 10,000 שקל.
ההליך (על״ח 61736-02-26) נדון בפני השופטת הבכירה רווית צדיק, נציג הציבור מר אבשלום אייזנר ונציגת הציבור גב׳ שלומית לוי. כללית יוצגה על ידי עו״ד קרן בלום ברקין ועו״ד ספיר רובינוב, והעובד, אהרון ערן אפרייאט, יוצג על ידי עו״ד שי טל באמצעות משרד הביטחון.
8 חודשי עבודה בפועל מול 26 חודשי מילואים
אפרייאט החל לעבוד בכללית בינואר 2023 כמהנדס ראשי במערך ההנדסה והאחזקה של בילינסון. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גויס לשירות מילואים ונעדר מהעבודה תקופה מצטברת של כ-26 חודשים מתוך כ-34 חודשי העסקה. בפועל עבד כשמונה חודשים, מרביתם בתקופת ניסיון.
בפברואר 2025 שוחרר זמנית בעקבות פניית כללית לוועדת תיאום מילואים (ולת״מ) ושב לעבודה. באפריל 2025 נשלח אליו זימון לשימוע, ולמחרת הודיע על חזרתו לשירות פעיל. השימוע נקבע לאוקטובר 2025, נדחה לנובמבר לבקשת ההסתדרות, והתקיים בדצמבר 2025 בהיעדרו. בתחילת ינואר 2026 נמסרה לו החלטה על סיום העסקה בכפוף להיתר, ובאותו יום פנתה כללית לוועדת התעסוקה, שדחתה את הבקשה ב-29 בינואר.
מה טענה כללית?
כללית טענה שאין זיקה בין הפיטורים לשירות, וכי חוסר שביעות הרצון מתפקודו התגבש כבר ביולי 2023, לפני פרוץ המלחמה. לדבריה, טיוטת הזימון הראשונה לשימוע הוכנה עוד לפני המלחמה, ומסירתה נדחתה לבקשת ועד העובדים בלבד.
בטענותיה לטעמים מיוחדים הצביעה כללית על ״פגיעה תפקודית ובטיחותית קשה ומתמשכת בבית החולים בילינסון, הפועל ללא מהנדס ראשי קבוע במשרה מלאה בתקופת חירום ביטחונית״. כל עוד התקן תפוס, נטען, לא ניתן לגייס מהנדס ראשי אחר, והמהנדס הראשי של בית חולים השרון נאלץ למלא שני תפקידים במקביל תחת עומס חריג במשך למעלה משנתיים.
כללית הוסיפה שקיים ״משבר אמון עמוק שאינו ניתן לאיחוי״, ופירטה עיכובים בפרויקטים הנדסיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בהם מעבדות GMP, מרכז דוידוף, המגדל המערבי והרחבת מחסן לוגיסטי. עוד נטען שהעובד עושה שימוש לרעה בשירות המילואים ומתחמק מהשימועים, שהוא מהנדס המשרת בקריה בתל אביב בימי עבודה ובשעות רגילות ואינו לוחם, שקיבל תשלום כוננות סופ״ש של כ-7,500 שקל בחודש מבלי שהיה זמין לעבודה, ושסירב להחזיר את רכב הליסינג של בית החולים במשך יותר משמונה חודשים לאחר תום החוזה ביוני 2025, והחזיק בו כבן ערובה תוך דרישה לשדרוג לרכב בן 7 מקומות.
טענות העובד
אפרייאט טען שהחוק נועד להעניק ״רשת ביטחון תעסוקתית ושקט נפשי לחיילי מילואים המקריבים את עצמם למען המדינה״, בפרט בעת שירות ממושך ורציף של קרוב לשלוש שנים בצו 8. לדבריו, ניסיונה של כללית לחטוף הליך שימוע בין תקופות מילואים מעיד על כוונה ברורה להיפטר ממנו בשל היעדר זמינותו.
באשר לכשלים המקצועיים השיב שהטענות מופרכות ומגלות חוסר תום לב, שכן הועסק בפועל שמונה חודשים בתקופת ניסיון בעוד הפרויקטים נמשכים שנים רבות ומערבים גורמים רגולטוריים רבים. הוא הוסיף שבידיו ראיות להפרכת הטענות, לרבות הקלטות, מיילים וצילומי שולחן עבודה, אך נבצר ממנו לאסוף אותן בשל השירות. שירותו בקריה כמהנדס פרויקטים תואר כתובעני ואינטנסיבי, כולל משמרות של מעל 12 שעות ודרישה לתיאומים גם בהיותו בבית. את הפנייה לוועד העובדים הסביר כניסיון למצוא חלופה תעסוקתית מוסכמת.
- שימוע לפני פיטורים: מתי הוא חובה ואילו מצבים פטורים מההליך?
- פוטר אחרי 29 שנה בלי שימוע, תבע 804 אלף - כמה קיבל?
מדוע הקושי התפעולי חיזק דווקא את העובד?
ועדת התעסוקה קבעה בהחלטתה: ״לעניין המבחן הראשון שהינו העדר זיקה בין הפיטורים לבין שירות המילואים, אנו סבורים כי המעסיקה לא הצליחה לנתק את הזיקה ביניהם. המעסיקה, שנטל ההוכחה עליה, לא הצליחה לבסס את הטענות לפיטורי העובד במידה מספקת בפני הוועדה. בכלל זה המעסיקה לא צירפה ראיות מספיקות התומכות בליקויים בעבודת העובד״.
בית הדין אימץ את הקביעה והרחיב אותה. השופטת צדיק כתבה כי ״טיעוניה של המערערת בדבר הקושי התפעולי והצורך החיוני באיוש קבוע של התקן כמהנדס בית חולים בשל היעדרותו הממושכת עקב המילואים, מהווים כשלעצמם הודאה בקיומה של זיקה. המערערת מבקשת לפטר את המשיב או להחליפו דווקא משום שהוא נמצא במילואים ואינו זמין פיזית לצרכיה התפעוליים״. עוד נקבע כי ״זוהי בדיוק האפליה והפגיעה התעסוקתית אותה ביקש המחוקק למנוע״.
באשר לתכתובות המייל מיולי עד ספטמבר 2023, קבע בית הדין שהן אכן מעידות על חוסר שביעות רצון מקצועי לפני המלחמה, אך טענות אלו ״לא הבשילו בזמן אמת לכדי הליך פיטורים מוגמר או זימון רשמי לשימוע״. העובדה שכללית קידמה את ההליך הלכה למעשה רק בעיצומו של שירות המילואים הממושך ״מחלישה באופן משמעותי את הטענה כי מדובר בעילת פיטורים עצמאית המנותקת לחלוטין משירות המילואים״.
מה נחשב טעמים מיוחדים לפי סעיף 41א?
סעיף 41א לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט-1949 מציב שני תנאים מצטברים למתן היתר: על המעסיק להוכיח שהפיטורים אינם בשל שירות המילואים, וגם להראות ״טעמים מיוחדים שיירשמו״. בית הדין הדגיש שנטל ההוכחה על המעסיק הוא ״נטל כבד ומוגבר, נוכח תכליתו הסוציאלית וההגנתית של החוק״.
לגבי התנאי השני נקבע ש״טעמים מיוחדים אינם טעמים שבשגרה כגון חוסר שביעות רצון מתפקוד העובד, רצון להתייעלות ארגונית או קשיים כלכליים רגילים״. באשר לבית החולים עצמו נכתב שהוא ״אכן מפעל חיוני ומרכז על רפואי, אך קשיים תפעוליים הנובעים מהיעדרות עובדים במילואים בזמן מלחמה הם חלק מהנטל הלוגיסטי והכלכלי שהחברה הישראלית בכללותה, ובכלל זה מעסיקים ציבוריים גדולים, נדרשת לשאת בו״. קבלת העמדה ההפוכה, הוסיף בית הדין, ״תרוקן מתוכן את החוק ותוביל למתן היתרי פיטורים אוטומטיים לכל עובד חיוני המשרת במילואים״.
ההבחנה הזו מסבירה מדוע ועדות התעסוקה מגיעות לתוצאות הפוכות במקרים שנראים דומים על פני השטח. בפרשה אחרת אושרו פיטורי מנכ״ל שנעדר יותר מ-200 ימי מילואים, לאחר שהמעסיקה הצליחה להצביע על עילות שאינן קשורות לשירות. בפסיקה מוקדמת יותר נקבע כי בסמכות ועדת התעסוקה לסרב לפיטורים גם ב-30 הימים שלאחר תום השירות, כל עוד שיקוליה נוגעים לשירות עצמו.
בית הדין הוסיף שכללית עצמה הודתה שמונה ממלא מקום, המהנדס הראשי של בית חולים השרון, המנהל את מערך האחזקה של בילינסון בהצלחה. ההמתנה של למעלה משנתיים עד לפנייה לוועדה ״מלמדת כי אין מדובר בצורך תפעולי מידי וקריטי שלא ניתן לפתרו באמצעים זמניים, אלא בקושי ניהולי מתמשך שאין לגלגל את תוצאותיו על כתפיו של המשיב״. באשר לעיכובים בפרויקטים נכתב שלא ניתן להטיל את האשם הבלעדי על מהנדס חדש שהועסק שמונה חודשים בלבד, ושמחלוקת רכב הליסינג היא מחלוקת כספית שאין בה כדי להצדיק ״עקיפת חוקי המגן הסטטוטוריים״.
האם חובה לקיים דיון בעל פה?
כללית טענה לפגם דיוני משום שהוועדה הכריעה ללא דיון פרונטלי, חרף בקשה מפורשת של הנהלת בית החולים להשמיע טענות בעל פה. בית הדין דחה גם את הטענה הזו וקבע כי ״זכות הטיעון היא אמנם זכות יסוד מן המעלה הראשונה, אך היא ניתנת למימוש מלא ואפקטיבי גם בדרך של טיעון בכתב״. נקבע שכללית הגישה בקשה מפורטת ולאחריה מסמך השלמת טיעון מקיף בן עמודים רבים, אליו צורפו עשרות נספחים, אסמכתאות, תכתובות מייל ודוחות נוכחות.
סעיף 26(ב) לחוק קובע שוועדות תעסוקה ״לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת״, וסעיף 12(ב) מחייב את הוועדה להכריע תוך 15 יום מהגשת הבקשה. בית הדין הזכיר שהוועדה היא ״טריבונל מקצועי מעין-שיפוטי המיומן בתחום ייחודי זה״, בהתאם להלכה שנקבעה בע״ע 268/07 רובינשטיין נגד מובילי סלע ובעניין אילוז (ע״ע 9953-11-13), ולפיכך לא ימהר להתערב בקביעותיה אלא אם נפלה בהן טעות משפטית מהותית או חוסר סבירות קיצוני.
עוד הובהר שהוועדה כלל לא הייתה מחויבת להידרש לתנאי השני, שכן די בכך שהתנאי הראשון אינו מתקיים כדי לדחות את הבקשה, ובכל זאת בחרה לבחון אותו בהרחבה.
הוועדה הותירה פתח לכללית להגיש בקשה נוספת אם ייווצרו נסיבות חדשות, כגון התארכות נוספת של שירות המילואים. עד אז ממשיך המהנדס הראשי של בית חולים השרון לנהל במקביל גם את מערך האחזקה של בילינסון, הסדר שנמשך למעלה משנתיים ושכללית עצמה הגדירה עומס חריג.
