הח"כ לשעבר ויצמן שירי ישלם לרמ"י 100,000 שקל על חוסר תום לב
שירי וחברה שבבעלותו תבעו החזר של 8.5 מיליון שקל, ששילמו בשל שימוש למכירת מכוניות במגרש שנועד לתעשייה. התביעה נדחתה תוך ביקורת חריפה של בית המשפט
חבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי ישלם לרשות מקרקעי ישראל הוצאות בסך 100,000 שקל, לאחר שנדחתה תביעתו להשבת דמי שימוש חורג שביצעה חברת מוניטין לקידום התעשייה שבבעלותו. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, עמית כהן. מוניטין שילמה 3.5 מיליון שקל לשנים 2019-2012 ו-5.2 מיליון שקל כדמי חכירה בשל שינוי השימוש.
מוניטין חכרה מהרשות, בשנות ה-1970, מגרש באיזור התעשייה באר שבע, בהסכם אשר הגביל את השימוש בו ל"מבני תעשייה ומלאכה להשכרה ו/או להחכרה". מוניטין הקימה מבנים כפי שנדרש בהסכם הפיתוח, ומשנת 2005 השכירה את המגרש לצורך תצוגה וממכר של מכוניות של חברת ההשכרה שלמה סיקסט (קבוצת שלמה). שירי רכש את מוניטין בשנת 1999, דהיינו - כל השימוש החורג נעשה כאשר החברה הייתה בבעלותו.
כהן מתאר את טענותיהם של מוניטין ושירי :"הסכם הפיתוח המקורי נחתם בשנות ה-70, ומעל 50 שנה לאחר מכן טרם נחתם הסכם חכירה, מה שגרם לתובעים לנזקים כבדים; התנהלות הנתבעת במהלך השנים, אשר כללה ניסיונות לבטל את הסכם הפיתוח והערמת קשיים על מוניטין, הובילה לכך שהתובעים נאלצו להגיש את התביעה, בטענה שהנתבעת גבתה ממוניטין חיובים שלא כדין בשנת 2019, בגין דמי שימוש חורג ודמי היתר; הצגה ומכירה של כלי רכב במגרש הם שימוש מותר במגרש, ולפיכך הנתבעת גבתה ממוניטין דמי שימוש חורג שלא כדין".
חוסר תום לב וטענות סותרות
כהן קובע: "הסכם הפיתוח נוקט בלשון ברורה וחד-משמעית בקשר לשימושים המותרים במגרש, ויותר מכך, גם סיבות החתימה עליו מלמדות באופן חד-משמעי כי תכלית הסכם הפיתוח הייתה הקמת מבני תעשייה ומלאכה על המגרש, ולא שימוש מסחרי של תצוגה וממכר של מכוניות". הוא מדגיש: "מוניטין ידעה שהיא אינה רשאית לעשות שימוש מסחרי במגרש".
לדברי כהן, רמ"י "רשאית להגביל שימוש שייעשה במקרקעין אותם היא מקצה ליזם, ביחס להוראות התוכניות החלות עליהם. ביחסים בין הנתבעת ליזם, השימוש המותר הוא רק זה שנקבע בהסכם ביניהם... הנתבעת לא הקצתה למוניטין את המגרש למטרה זו [מסחר במכוניות]. הנתבעת הקצתה את המגרש למוניטין בפטור ממכרז, בהתאם להמלצת משרד התמ"ס, למטרה מסוימת - להקים על המגרש מבני תעשייה ומלאכה להשכרה, ומוניטין ידעה זאת".
כהן מוסיף: "אין לקבל פרשנות של הסכם הפיתוח, כפי המוצע על ידי מוניטין, הסותרת באופן חזיתי את נוסחו, את תכלית הקצאת המגרש בפטור ממכרז, ואת התחייבויות מוניטין. יתר על כן, ניסיון מוניטין לשנות את תנאי הסכם הפיתוח למעלה מ-50 שנה לאחר חתימתו, בניגוד לתכלית ההקצאה בפטור ממכרז ולהתחייביותיה, לוקה בחוסר תום לב".
לסיום אומר כהן: "מוניטין עצמה הפרה במשך שנים רבות את הסכם הפיתוח. אם הייתה מוניטין פונה לנתבעת ומבקשת לשנות את השימוש המותר בהסכם הפיתוח, היה על הנתבעת לבחון, בין היתר, אם בנסיבות העניין מתקיימים התנאים הקבועים בנהליה ובהחלטות מועצת מקרקעי ישראל; אם יש מקום לאפשר את עריכת השינוי בפטור ממכרז פומבי; ומה היקף התשלום הנדרש, לרבות דמי היתר ודמי שימוש בגין השימוש החורג.
"מדובר, אפוא, בעניין מהותי ובוודאי שאין לקבל את עמדת מוניטין לפיה עמידת הנתבעת על זכותה לפי החוזה אינה ראויה. אדרבה, העובדה כי מוניטין השתמשה לאורך השנים במגרש ללא קבלת אישור הנתבעת, גרמה לכך שחוטא יצא נשכר, בדרך של הפרה נמשכת ללא תשלום נלווה וללא עמידה בתבחינים שלגביהם נדרש לעמוד כל אדם בהתקשרותו עם הנתבעת.
"...התנהלות מוניטין לוקה בחוסר תום לב. מוניטין, אשר הוקצה לה המגרש בפטור ממכרז לתכלית מוגדרת, הפרה את התחייבויותיה בהסכם הפיתוח במשך שנים רבות ועשתה במגרש שימוש חורג. מוניטין נהנתה מן ההפקר עקב מחדלי הנתבעת, שלא פעלה לבטל את הסכם הפיתוח כדין ונמנעה משך שנים מלגבות תשלום בגין השימוש החורג כפי נהליה.
- מי מחליט כמה כל דירה משלמת לוועד הבית, ומי גובה מהשכן שהפסיק לשלם
- מ. אביב רוכשת את תרחיש ב-56.4 מיליון שקל ונכנסת לצבר של 4,430 דירות
"מוניטין לא הסתפקה בכך, והגישה את התובענה הנוכחית בדרישה לקבל החזר של הסכום החלקי אשר גבתה ממנה הנתבעת באופן מוצדק, תוך שהיא מנסה לתת להסכם הפיתוח פרשנות שגויה ומאולצת, הסותרת את טענותיה בזמן אמת, את התחייבותה ואת חומר הראיות". את מוניטין ושירי ייצג עו"ד שי זיכלינסקי, ואת רמ"י - עו"ד איתי בראל.
