עיריית קרית ביאליק נגד רמ"י: תובעת 34 מיליון שקל על הסכם הגג

עיריית קרית ביאליק תובעת מרשות מקרקעי ישראל 34 מיליון שקל, בטענה להפרת התחייבויותיה במסגרת הסכם גג להקמת שכונות בעיר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בתביעה נאמר: "קרית ביאליק הייתה אחת מהרשויות המקומיות הראשונות בישראל שחתמו על הסכם גג לפיתוח שכונות חדשות, לצורך קליטה של רבבות תושבים חדשים. קרית ביאליק עשתה זאת מתוך חזון ותפיסה רחבה, כי שיתוף פעולה עם המדינה ורמ"י יאפשר קידום מואץ של בנייה, תשתיות, מוסדות ציבור ופיתוח עירוני לטובת כלל התושבים. 

"עם זאת, מאחר שקרית ביאליק הייתה אחת מהרשויות המקומיות הראשונות שחתמה על הסכם הגג, היא חששה כי היא תופלה לרעה לעומת רשויות מקומיות אחרות, אשר ייתכן כי ינהלו מויימ ארוך יותר או מתוך נקודת מוצא אחרת משלה, ויקבלו תנאים טובים יותר בהסכמי הגג מול רמ"י. נוכח זאת, וכדי לשכנע את קרית ביאליק לחתום על הסכם הגג, ניתנה לה התחייבות ברורה ומפורשת - בכתב - על ידי רמ"י, כי ככל שיינתנו בעתיד תנאים מיטיבים לרשויות מקומיות אחרות, אזי תנאים אלה יוטמעו גם בחוזה מול קרית ביאליק.

"התחייבות רמ"י לשוויון הייתה תנאי מהותי ומכריע בהסכמת העירייה, ורק על יסוד התחייבות כתובה וחתומה זו של רמ"י, נאותה קריית ביאליק להצטרף להסכם הגג. ברם, הבטחות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, בחלוף השנים, עם חילופי בעלי התפקידים או אולי שינוי מדיניות כזה או אחר, רמ"י החלה להתנער מהתחייבותה לשוויון. למרות שרשויות אשר חתמו על הסכמי גג חדשים קיבלו תנאים עדיפים ומיטיבים לאין ערוך, קרית ביאליק נותרה עם תנאים נחותים, אשר יצרו לה נטל תקציבי עצום והובילו אותה לגירעון משמעותי".

רמ"י: קיבלה תקצוב מעבר למקובל

לטענת העירייה, הפערים מול רשויות אחרות הם בתחומים הבאים: תקצוב מבני ציבור ומבני חינוך, השלמות תשתיות, תקצוב מינהלת הסכם הגג, מקדמות לצורך שיווקים עתידיים ומימון למיתוג העיר לשם קליטת תושבים חדשים. לדבריה, עלותה של המינהלת היא 23 מיליון שקל, אך היא לא קיבלה מרמ"י ולו שקל אחד למטרה זו. הפער בתשלום להקמת מבני ציבור, היא ממשיכה, עומד על 59 מיליון שקל.

בינואר 2020 נפגשו מנכ"ל רמ"י דאז, עדיאל שמרון, וראש העירייה, אלי דוקורסקי, ונציגי הרשות טענו שהעיר תוקצבה מעבר למקובל. "בלשון עדינה, ניתן לכנות דברים אלה כבלתי נכונים בעליל, משום שבפועל רמ"י הפלתה לרעה, בצורה משמעותית ביותר, את קרית ביאליק", נטען בתביעה. 

בספטמבר 2020 נחתמה תוספת להסכם הגג, במסגרתה הובטח תקציב נוסף בסך 49 מיליון שקל, בעיקר לקידום תוכנית לב העיר. באפריל 2021 העריכה העירייה, כי תזדקק ל-90 מיליון שקל לקידום כל התוכניות במסגרת תוכנית הגג - סכום שלא היה ברשותה. בשנים הבאות "קרית ביאליק פנתה בבקשות לאישור תקציבים, רמ"י פיזרה הבטחות, אך בפועל מעט מאוד ממה שהובטח מומש. זאת, כאשר במשך כל זמן זה רמ"י המשיכה להתעלם לחלוטין מהתחייבותה כלפי קרית ביאליק להשוות את תנאי הסכם הגג של קרית ביאליק לתנאים שניתנו לרשויות אחרות", היא טוענת.

בהמשך התביעה נאמר, כי עיריות אחרות קיבלו 30-12 מיליון שקל למימון מינהלות הסכמי הגג בתחומן, בעוד קרית ביאליק קיבלה 4 מיליון שקל בלבד. מדובר בפער המשליך בצורה משמעותית וישירה על היכולת לממש את הסכם הגג, טוענת העירייה. עוד נאמר, כי עיריית קרית ביאליק מקבלת מרמ"י דמי ניהול של 6.5% ממחיר הדירות, לעומת 7.5% שמקבלות עיריות אחרות; ואילו על עבודות של קבלנים חיצוניים היא מקבלת 0.5% לעומת 1.5%. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אביאל פלינט וזוהר מאור, וטרם הוגש כתב הגנה.