"הסכם גג" הוא כינוי המשמש בישראל למספר סוגי הסכמים מסגרתיים בתחומים שונים, ובהם תחום משק הגז הטבעי, שבו הסדיר הסכם מסגרת ממשלתי את אופן פיתוח מאגרי הגז הטבעי בים התיכון, לרבות הסדרת רגולציה, בעלות ומחירי גז ליצואנים וליצרנים.
מונח דומה משמש גם
בתחום התכנון והבנייה, שם "הסכם גג" מתאר הסכמה מסגרתית בין רשות מקומית לבין המדינה או גופים אחרים, הקובעת עקרונות כלליים לפיתוח שכונות, תשתיות ומגורים בתחום הרשות, טרם גיבוש תוכניות מפורטות.
הסכמי גג, על גווניהם השונים, נועדו לספק ודאות
רגולטורית וכלכלית לגורמים המעורבים, בין אם חברות אנרגיה, רשויות מקומיות או יזמים, ולעיתים קרובות מלווים בדיון ציבורי ופוליטי נרחב בשל היקפם והשפעתם הכלכלית המשמעותית. בתחום הגז הטבעי, השפיע הסכם הגג על קצב פיתוח מאגרים נוספים, ועל האופן שבו נקבעו
מחירי הגז לצרכני המשק המקומי ולחברת החשמל. בתחום התכנון העירוני, מאפשר הסכם גג לרשויות מקומיות לתכנן פיתוח מסודר ומתואם עם המדינה, תוך הבטחת מימון לתשתיות ציבוריות הנדרשות לתמיכה בגידול האוכלוסייה הצפוי. הסכמים מסוג זה נחתמים לרוב לאחר משא ומתן
ממושך בין הצדדים המעורבים.
הסכמים בין המדינה לרשויות מקומיות מתנים שיווק קרקעות של רשות מקרקעי ישראל בהשקעה בתשתיות ובמוסדות ציבור, ולכן הם כלי מרכזי בהגדלת היצע הנדל"ן למגורים בערים מתפתחות.
ההסכם שנחתם במעלה אדומים צפוי להכפיל את אוכלוסיית העיר מכ-36 אלף ליותר מ-70 אלף תושבים, וכולל פיתוח שכונות חדשות, הקמת מוסדות חינוך וציבור, שדרוג תשתיות תחבורה והשקעה במתחמי מסחר ותעסוקה; המהלך מוגדר כהיסטורי מהסיבה שהוא הראשון מסוגו ביהודה ושומרון
