ארז כהן
צילום: חן ליאופולד
דעה

לא רק פקקים: מחדל הרכבת משקף בעיקר את משבר הדיור

ארז כהן, שמאי המקרקעין, חושב שמחדל הרכבת של הסופ"ש האחרון מצביע על בעיות גדולות הרבה יותר מתחבורה
ארז כהן | (11)

באופן פרדוקסלי משבר הרכבת של סוף השבוע, מעבר למשמעות הקואליציונית  שלו וליחסי חילונים-חרדים,  חשף את הבעייה המשמעותית ביותר של משבר הדיור. מסתבר שבלתי אפשרי לפזר אוכלוסייה, למתוח את איזור הביקוש ולבנות רבע מיליון דירות במסגרת הסכמי הגג עם העיריות, רובן הגדול בפריפריה, ללא מערכת היסעים המונית כהלכתה.

בדיקה שערכנו במשרדנו בשנה האחרונה מצאה כי היוממות (זמן הנסיעה מהבית לעבודה) הממוצעות הולכות ומתארכות משנה לשנה, זאת למרות פיתוח רשת הכבישים, תוספת תחנות ומסילות רכבת ותוספת ניכרת של נוסעים בשנים האחרונות. הישראלי הממוצע "שורף" כבר היום שעתיים-שלוש מידי יום בדרכו אל העבודה לעת בוקר וממנה חזרה לפנות ערב.

מדובר בנזק של מיליארדים (!) למשק הישראלי מידי שנה בשנה. הסיבה לכך פשוטה בתכלית: מידי שנה נוספים לכבישי ישראל כרבע מיליון כלי רכב חדשים ומספרם מתקרב במהירות לשלושה מיליון. רשת הכבישים, לעומת זאת, נותרה במשך שנים על כ-19,000 קילומטרים. הרכבת, למרות השיפור, איננה מגיעה כלל ועיקר לרוב ערי הלויין, שלא לדבר על הפריפריה ומשפחה ממוצעת זקוקה לשתי מכוניות כדי להגיע אליה בבוקר, ולאחר מכן ל"שאטל" או מונית כדי להגיע מתחנת הרכבת אל מקום העבודה.

ברור שבשנים הקרובות המצב רק יילך ויחמיר, הפקקים המתארכים מהשכונות החדשות שייבנו במסגרת הסכמי הגג אל תחנות הרכבת, ובתוך הערים אל מקומות העבודה, רק יחמירו ויילכו, ובאופן שכזה, ספק רב אם ניתן יהיה לממש את חלום הסכמי הגג וליישב רבע מיליון בתי אב חדשים בערי לווין ופריפריה דוגמת ראש העין ורמלה במרכז, באר שבע, נתיבות, עפולה וקרית ביאליק בפריפריה.

הבעיה, מסתבר, איננה רק קדושת השבת, אלא גם ובעיקר מה קורה במהלך כל ימות השבוע וכל ימות השנה. הפתרון הינו לייצר תכנית אב לאומית למערכת היסעים המונית משוכללת, כמקובל במתוקנות במדינות העולם. לשם כך לא די ברשת הרכבות הנוכחית וגם לא ברכבת הקלה המתוכננת במטרפולין גוש דן, אלא הענקת תעדוף ל"שאטלים", מיניבוסים מהירים שיקבלו נתיבי תחבורה ציבורית ויגיעו לכל מקום, בין אם מדובר בשכונות החדשות, או מרכזי הערים.

השיטה הנוכחית של חניוני חנה וסע, כבודה במקומה מונח, אולם היא לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. החניונים כבר היום מתקשים לעמוד בעומס, וגם התרחיש שנוצר כבר היום, לפיו פקקים משתרכים אל תחנות הרכבת, מה שגורם לרוב הישראלים להמשיך ולדבוק במכונית הפרטית, מבשר על הבעייתיות הגוברת והולכת של הממשק הלקוי בין תחבורה לדיור, בעייה שרק תלך ותחריף במהלך השנים הקרובות.לכן עצתי למקבלי ההחלטות: אל תאחרו את הרכבת!"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קליפ 04/09/2016 23:06
    הגב לתגובה זו
    הרכבות מתוכנות מחוץ לערים? אז שאוכלוסיה תעבור דירה. נכון, יש נושאים רבים ששרה וביבי צריכים לפתור. אך התקשורת מהשמאל הקצוני רק מלבה את האש
  • קורמורן 06/09/2016 12:02
    הגב לתגובה זו
    לשמאל אין תקשורת ממומנת כמו לימין. העיתונים של השמאל מתו מזמן ובמקומם יש ישראל היום (אדלסון), מקור ראשון (שוב אדלסון), מגוון תחנות רדיו ימניות-מסורתיות עד חרדיות.היום כל כלי תקשורת או דובר שלא מתיישר לפי הקו השליט, תולים עליו שלט "שמאל קיצוני"
  • 9.
    לרצות את החרדים דבר ראשון של הממשלה היתר משנית (ל"ת)
    יצחקי 04/09/2016 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יש מחסור נורא במכוניות, עובדה שהביקוש משתולל (ל"ת)
    מחסוריסט 04/09/2016 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תגיד אתה רציני? 04/09/2016 18:49
    הגב לתגובה זו
    חארטבונה מרוכזת פשוט ביזפורטל ירדתם נמוך מאודד
  • 6.
    המדינה מכניס מליארדים מהדלק למה שתיזום תחבורה ציבורית ? (ל"ת)
    2 04/09/2016 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שהראש והתקציב של הממשלה הוא היו"ש ובחרדים למינהם העתיד? (ל"ת)
    גמלאי 04/09/2016 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קורמורן 04/09/2016 10:53
    הגב לתגובה זו
    מחדל הרכבת כלל איננו מחדל. זה משבר מתוכנן המשקף מנהיגות אשר דואגת לאינטרסים האישיים שלה על חשבון הציבור הרחב. תופעה שהחלה בקטנות, התגברה לאיטה וכעת סימנה שיא, כאשר הסכנה היא שלצערנו ככל הנראה תחזינה עינינו המתפלצות בשיאים גבוהים יותר ויותר עד שנגיע למשבר חריף שיהפוך את הקערה או שיטביע אותנו בים....
  • 3.
    ראש הממשלה מחרבן על מי שבחר בו (ל"ת)
    שוברים שתיקה 04/09/2016 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אזרח 04/09/2016 10:39
    הגב לתגובה זו
    ביבי מנהל את המדינה כמו חנות מכולת , עם החשבונות הקטנים שלו למען דבר אחר ויחיד - השרדות שלטונו. נו אז לא תהיה רכבת מחיפה לת"א יום פה יום שם , מה קרה ? אז דירות קצת יקרות בארץ , ביג דיל, מה שחשוב זה החיים עצמם . הוא בכלל לא מתחיל להבין את משמעות הדברים והשפעתם ההרסנית על אזרחי המדינה . מדובר בראש ממשלה מושחת ואטום כמוהו לא ידענו .
  • 1.
    לזר 04/09/2016 10:18
    הגב לתגובה זו
    עשית את היומית שלך ואתה יכול לנוח. השכלתי רבות ממך. יש עדיין מקום במשרד לתיכנון ערים? שם מקומך!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.