לא רק פקקים: מחדל הרכבת משקף בעיקר את משבר הדיור
באופן פרדוקסלי משבר הרכבת של סוף השבוע, מעבר למשמעות הקואליציונית שלו וליחסי חילונים-חרדים, חשף את הבעייה המשמעותית ביותר של משבר הדיור. מסתבר שבלתי אפשרי לפזר אוכלוסייה, למתוח את איזור הביקוש ולבנות רבע מיליון דירות במסגרת הסכמי הגג עם העיריות, רובן הגדול בפריפריה, ללא מערכת היסעים המונית כהלכתה.
בדיקה שערכנו במשרדנו בשנה האחרונה מצאה כי היוממות (זמן הנסיעה מהבית לעבודה) הממוצעות הולכות ומתארכות משנה לשנה, זאת למרות פיתוח רשת הכבישים, תוספת תחנות ומסילות רכבת ותוספת ניכרת של נוסעים בשנים האחרונות. הישראלי הממוצע "שורף" כבר היום שעתיים-שלוש מידי יום בדרכו אל העבודה לעת בוקר וממנה חזרה לפנות ערב.
מדובר בנזק של מיליארדים (!) למשק הישראלי מידי שנה בשנה. הסיבה לכך פשוטה בתכלית: מידי שנה נוספים לכבישי ישראל כרבע מיליון כלי רכב חדשים ומספרם מתקרב במהירות לשלושה מיליון. רשת הכבישים, לעומת זאת, נותרה במשך שנים על כ-19,000 קילומטרים. הרכבת, למרות השיפור, איננה מגיעה כלל ועיקר לרוב ערי הלויין, שלא לדבר על הפריפריה ומשפחה ממוצעת זקוקה לשתי מכוניות כדי להגיע אליה בבוקר, ולאחר מכן ל"שאטל" או מונית כדי להגיע מתחנת הרכבת אל מקום העבודה.
ברור שבשנים הקרובות המצב רק יילך ויחמיר, הפקקים המתארכים מהשכונות החדשות שייבנו במסגרת הסכמי הגג אל תחנות הרכבת, ובתוך הערים אל מקומות העבודה, רק יחמירו ויילכו, ובאופן שכזה, ספק רב אם ניתן יהיה לממש את חלום הסכמי הגג וליישב רבע מיליון בתי אב חדשים בערי לווין ופריפריה דוגמת ראש העין ורמלה במרכז, באר שבע, נתיבות, עפולה וקרית ביאליק בפריפריה.
- השמאי שמעריך: "מדד תשומות הבנייה האחרון לא מדביק את עלויות השכר - וזה עלול לפגוע בהיצע הדירות"
- "שכר הדירה במרכז יישאר יציב, בפריפריה הוא יירד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה, מסתבר, איננה רק קדושת השבת, אלא גם ובעיקר מה קורה במהלך כל ימות השבוע וכל ימות השנה. הפתרון הינו לייצר תכנית אב לאומית למערכת היסעים המונית משוכללת, כמקובל במתוקנות במדינות העולם. לשם כך לא די ברשת הרכבות הנוכחית וגם לא ברכבת הקלה המתוכננת במטרפולין גוש דן, אלא הענקת תעדוף ל"שאטלים", מיניבוסים מהירים שיקבלו נתיבי תחבורה ציבורית ויגיעו לכל מקום, בין אם מדובר בשכונות החדשות, או מרכזי הערים.
השיטה הנוכחית של חניוני חנה וסע, כבודה במקומה מונח, אולם היא לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. החניונים כבר היום מתקשים לעמוד בעומס, וגם התרחיש שנוצר כבר היום, לפיו פקקים משתרכים אל תחנות הרכבת, מה שגורם לרוב הישראלים להמשיך ולדבוק במכונית הפרטית, מבשר על הבעייתיות הגוברת והולכת של הממשק הלקוי בין תחבורה לדיור, בעייה שרק תלך ותחריף במהלך השנים הקרובות.לכן עצתי למקבלי ההחלטות: אל תאחרו את הרכבת!"
- 10.קליפ 04/09/2016 23:06הגב לתגובה זוהרכבות מתוכנות מחוץ לערים? אז שאוכלוסיה תעבור דירה. נכון, יש נושאים רבים ששרה וביבי צריכים לפתור. אך התקשורת מהשמאל הקצוני רק מלבה את האש
- קורמורן 06/09/2016 12:02הגב לתגובה זולשמאל אין תקשורת ממומנת כמו לימין. העיתונים של השמאל מתו מזמן ובמקומם יש ישראל היום (אדלסון), מקור ראשון (שוב אדלסון), מגוון תחנות רדיו ימניות-מסורתיות עד חרדיות.היום כל כלי תקשורת או דובר שלא מתיישר לפי הקו השליט, תולים עליו שלט "שמאל קיצוני"
- 9.לרצות את החרדים דבר ראשון של הממשלה היתר משנית (ל"ת)יצחקי 04/09/2016 22:35הגב לתגובה זו
- 8.יש מחסור נורא במכוניות, עובדה שהביקוש משתולל (ל"ת)מחסוריסט 04/09/2016 20:59הגב לתגובה זו
- 7.תגיד אתה רציני? 04/09/2016 18:49הגב לתגובה זוחארטבונה מרוכזת פשוט ביזפורטל ירדתם נמוך מאודד
- 6.המדינה מכניס מליארדים מהדלק למה שתיזום תחבורה ציבורית ? (ל"ת)2 04/09/2016 17:30הגב לתגובה זו
- 5.שהראש והתקציב של הממשלה הוא היו"ש ובחרדים למינהם העתיד? (ל"ת)גמלאי 04/09/2016 10:56הגב לתגובה זו
- 4.קורמורן 04/09/2016 10:53הגב לתגובה זומחדל הרכבת כלל איננו מחדל. זה משבר מתוכנן המשקף מנהיגות אשר דואגת לאינטרסים האישיים שלה על חשבון הציבור הרחב. תופעה שהחלה בקטנות, התגברה לאיטה וכעת סימנה שיא, כאשר הסכנה היא שלצערנו ככל הנראה תחזינה עינינו המתפלצות בשיאים גבוהים יותר ויותר עד שנגיע למשבר חריף שיהפוך את הקערה או שיטביע אותנו בים....
- 3.ראש הממשלה מחרבן על מי שבחר בו (ל"ת)שוברים שתיקה 04/09/2016 10:50הגב לתגובה זו
- 2.אזרח 04/09/2016 10:39הגב לתגובה זוביבי מנהל את המדינה כמו חנות מכולת , עם החשבונות הקטנים שלו למען דבר אחר ויחיד - השרדות שלטונו. נו אז לא תהיה רכבת מחיפה לת"א יום פה יום שם , מה קרה ? אז דירות קצת יקרות בארץ , ביג דיל, מה שחשוב זה החיים עצמם . הוא בכלל לא מתחיל להבין את משמעות הדברים והשפעתם ההרסנית על אזרחי המדינה . מדובר בראש ממשלה מושחת ואטום כמוהו לא ידענו .
- 1.לזר 04/09/2016 10:18הגב לתגובה זועשית את היומית שלך ואתה יכול לנוח. השכלתי רבות ממך. יש עדיין מקום במשרד לתיכנון ערים? שם מקומך!
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
