"אני אגיד לכם משהו: תיזהרו"

השופט: דן ליברמן, בית משפט השלום בירושלים

המועד: יום שני, 13.4.2026, שעה 11:30

הנושא: הטרדה מאיימת, תביעות קטנות

סכסוך התלוי ועומד בהליך אזרחי בפני המפקחת על המקרקעין בירושלים, הסלים להליך פלילי של בקשה למניעת הטרדה מאיימת שהגישה השכנה נגד השכן. הוא טוען שהיא השתלטה על החצר המשותפת, היא טוענת שהוא מטריד אותה ואת משפחתה.

"ראיתי את ההחלטה הקודמת", פותח השופט דן ליברמן. "בהליך למניעת הטרדה מאיימת, הדיון הראשון מתקיים במעמד צד אחד והשני במעמד שני הצדדים. אדוני אמר שהוא לא קיבל הזמנה לדיון שהיה לפני פסח ולכן הוא התקיים במעמד צד אחד. גבירתי תחזור בקצרה על הבקשה, אדוני יכול להשיב. אדוני ראה את הסרטונים? אז גבירתי ממש בקצרה יכולה להתייחס, להסביר למה היא פה, ואז אדוני יוכל להתייחס".

אחרי שהמבקשת מציגה את הסרטון (אגב: בעיה רוחבית - אין עדיין דרך להכניס לתיק נט המשפט סרטונים ותמונות המוצגים בדיונים מהטלפון הסלולרי), אומר ליברמן: "קודם אני רוצה שנבסס את מה שאין עליו מחלוקת. אדוני לא חולק שהוא זה שרואים אותו זורק את המרצפות ליד ביתה של המבקשת. אדוני לא חולק שזה הוא. אדוני ישיב לשאלה שלי". השכן טוען שמדובר במרצפות של השכנה שסירבה לפנות אותן מהחצר.

"מה שאי-אפשר לעשות זה דין עצמי"

"זה בדיוק מה שרציתי לומר: שהסכסוך אצל המפקחת מתנהל אצל המפקחת ואני לא נכנס לזה", מדגיש ליברמן. "בסרטונים רואים אותך מנפץ את המרצפות", מגיב ליברמן כאשר השכן טוען שהן כבר היו שבורות. לאחר עוד כמה חילופי שאלות ותיעוד מילולי של הסרטון שמציג השכן, ליברמן מנסה להתקדם:

• "אתה מקבל מתנה וזהו, לא חוזר לפה יותר"
• "זה לגמרי אשמתי, צריך להוציא אותי לפנסיה מוקדמת"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"מה שאני מציע זה ככה. אני לא נכנס, זה לא בסמכותי ולא בתפקידי, לסכסוך השכנים שלכם ומי הניח מה ואיפה. מה שאי-אפשר לעשות זה דין עצמי. אדוני לא יכול לקחת מרצפות ולנפץ אותן לשטחה של המבקשת. יש סיטואציות ספציפיות שהחוק מאפשר דין עצמי; זו לא אחת מהן. יש לכם סכסוך אצל המפקחת, יש לכם טענות לגבי מה שקורה תוך כדי הסכסוך - תגישו בקשה מתאימה אצל המפקחת. מה שאי-אפשר לעשות זה צעדים מהסוג הזה אחד כלפי השני. השאלה מי התחיל היא הכי לא חשובה פה.

"מאחר ששניכם לא רוצים שום קשר אחד עם השני, אני מציע אחת משתי אפשרויות. האחת: לתת החלטה מנומקת בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. השנייה והיא המתאימה פה, והיא תשיג את המטרה ששניכם רוצים במסגרת המאוד-מצומצמת פה: צו הדדי. לשום צד אסור ליצור קשר עם השני, להיכנס לשטח, לאיים, לדבר, לדפוק בדלת, לא בכתב ולא בעל-פה, לא לירוק, לא לצעוק, פשוט להתעלם אחד מהשני ולנהל את הסכסוך שלכם אצל המפקחת.

"בפעם העשירית: אני לא נכנס לזה"

"הסרטונים האלה, גם אם אדוני צודק בכל הטענות שלו, מה שאדוני עשה אסור היה לעשות. אדוני לא השוטר של הבניין". ליברמן מאפשר לשכן להיכנס לדבריו וממשיך: "אדוני אמר חוק המקרקעין, והאפשרות לנקוט סעד עצמי מוגבלת בזמן. אדוני בעצמו אמר שהמרצפות נמצאות שם שנה או שנה וחצי, וסעד עצמי הוא תוך 30 יום". השכן ממשיך להתווכח עימו וליברמן נותר סבלני: "השאלה של מי השטח ושל מי הזכויות בשטח היא בדיוק מה שאני לא נכנס אליו.

• ביטוח ישיר שלחה הודעות לעו"ד, שדרש שוב ושוב להפסיק
• חנות הבטיחה משלוח "לכל הארץ" - ותפצה זוג מקדומים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

"אנחנו יכולים לנסח את הצו ההדדי בצורה שהיא תהיה מוסכמת על שני הצדדים. אתם צריכים להחליט. כל אחד מכם יכול לקחת שתי דקות הפסקה להתייעץ עם בן זוגו, בת זוגו. זו הצעה ניטראלית לחלוטין". השכן עדיין מתווכח. ליברמן: "אדוני פשוט לא ייכנס [לגינה]. את השטח שלשיטתך היא השתלטה עליו - לא תשקה".

אחרי עוד כמה חילופי דברים ליברמן שואל את השכן: "מה שמפריע לאדוני בהצעה של בית המשפט לצו הדדי זה עשרה מטר של מרחק מהכניסה האחורית [לדירת השכנה]? עוד פעם, בפעם העשירית: אני לא נכנס לזה [הבעלות בגינה].

"אז ההצעה שלי היא כזאת, אני אדייק את ההצעה: יינתן צו הדדי שאוסר על שני הצדדים ליצור קשר זה עם זה בכל דרך שהיא, במישרין ובעקיפין, בכתב ובעל-פה ולא דרך צד שלישי. יש לכם הליך אצל המפקחת - שם תבררו את הכל. מותר למשיב להיכנס לגינה, זה רכוש משותף של הבניין, אני לא יכול לאסור עליו להיכנס. ייאסר עליו להתקרב למרחק של חמישה מטר מהכניסה האחורית לדירתה של המבקשת, וזה בלי לקבוע מסמרות בסכסוך על הזכויות ברכוש.

"אני מנסח את ההסכמה במילים שלי. אם למישהו יהיו הערות להחלטה - תגידו לי. אתם עכשיו לא בדו-שיח ביניכם. אם לא תסכימו לניסוח שלי - תוכלו להעיר". ליברמן מכתיב את הצו ומוסיף: "כדאי לשני הצדדים פה לא למתוח את החבל יותר מדי. אני אגיד לכם משהו: תיזהרו. אני אומר את זה לשני הצדדים. אתם נראים לי אנשים שזה לא מתאים להם, ההליכים האלה בבית המשפט. הפרה של צו הטרדה מאיימת היא עבירה פלילית. לכן אני אומר לכם: תיזהרו".

"שאלה אם זו בכלל עילת תביעה"

התיק הבא הוא תביעה של אורח במלון דן באילת שנפל בשירותים של הבריכה בגלל מרצפת רופפת. התובע חוזר על עיקרי הדברים וליברמן מבהיר: "התביעה מבחינה משפטית היא תביעת נזקי גוף. בדרך כלל בית משפט לתביעות קטנות לא דן בתביעות כאלה. אני לא רופא וזה מצריך הגשת חוות דעת רפואית.

"המצב הרפואי של אדוני בסדר? אני שמח שזה המצב. אם חס וחלילה היה נגרם לאדוני נזק לצמיתות, היה צריך לנקוט הליך אחר - תביעה בבית משפט שלום עם חוות דעת רפואית. אם בעוד שנתיים תהיה החמרה ואנחנו סוגרים היום עם פסק דין, אדוני לא יוכל לתבוע שוב על מה שהוא כבר תבע עליו. אני רוצה שתסביר לי גם איך הגעת לסכום תביעה של 23,545 שקל".

התובע טוען שהחופשה המשפחתית נהרסה ולכן מגיע לו החזר מלא בסך 13,500 שקל. ליברמן לא משתכנע: "בכל מקרה, אתם זוג ושלושה ילדים. גם אם אדוני לא נהנה בכלל מהחופשה, ושאלה אם זו בכלל עילת תביעה, לאישה ולילדים אין זכאות למלוא מחיר החופשה".

אחרי כמה דקות ליברמן רוצה להתכנס להחלטה: "יש כרגע שתי דרכים שאפשר להתקדם. דרך המלך היא שבית המשפט יתן פסק דין מנומק עם הוצאות ואפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. אפשרות שנייה היא שבית המשפט יציע לכם הצעת פשרה. היא לא מחייבת את בית המשפט. אם הצדדים יסכימו, אי-אפשר יהיה לערער. אם לא, זה לא יהיה בהכרח פסק הדין שאני אתן בסוף.

"מותר להגיד 'לא' להצעה של בית המשפט. הרבה פעמים צדדים חוששים שהשופט יכעס או יהיה נגדם. הכל בסדר. מותר להגיד 'לא'". ליברמן מציע פיצוי של 3,000 שקל, התובע יוצא להתייעץ וחוזר ובפיו תשובה שלילית. הוא מציין, כי דן הציעה לו הנחה של 50% על חופשה עתידית ודחה את ההצעה. נציג הרשת אומר שההצעה עודנה בתוקף וליברמן אומר לתובע: "אני מציע לאדוני לבדוק שוב טוב טוב את ההצעה הזאת". התובע מסרב. בהמשך היום נתן ליברמן פסק דין: פיצוי של 2,000 שקל והוצאות של 500 שקל - 10% מסכום התביעה.

השורה התחתונה: ליברמן מוכן היטב לדיונים וניכר שאת הצעותיו הכין מראש. הוא מגלה סבלנות רבה ומוצדקת, שכן הצדדים אינם מיוצגים, ובתיק הראשון מצליח - למרות המתחים הקשים - להשיג תוצאה מוסכמת. הלקח מן התיק השני הוא, שמוטב בדרך כלל לקבל את הצעת הפשרה של בית המשפט

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.

"שיפוט מהיר" מבוסס על ביקורים כבני שעה באולמות השופטים, במטרה להתרשם מהם בעיניו של הצופה מן הצד. הדגש מושם על יעילותו של השופט ועל מזגו השיפוטי, ואין יומרה לבחון את החלטותיו השיפוטיות. הציונים ניתן בסולם של 9-1, מתוך הכרה בכך ש"השלמות אינה נחלתו של שופט בשר ודם", כדברי כמה מן הדגולים שבשופטי בית המשפט העליון.