בג"ץ מגביל את הביקורת החוקתית על החקיקה בתחום המס

בג"ץ מגביל את הביקורת החוקתית על חוקי מס וקובע, כי רק במקרים חריגים יהיה מקום לקבוע שחקיקת מס פוגעת בזכות היסוד לקניין. השופט עופר גרוסקופף קובע לראשונה הלכה זו, בהסכמת השופטים אלכס שטיין ורות רונן.

גרוסקופף אומר: "לא יהא זה יעיל, מוצדק או אפקטיבי אם נעביר תחת שרביט הבחינה החוקתית כל שינוי שייערך במערכת המס. לא יעיל, מאחר שחקיקת המס משתנה, כאמור, באופן תדיר, ולפיכך, פתיחת השער להגשת עתירה חוקתית בכל מקרה של שינוי במערכת המס – מינורי ככל שיהיה – עלולה להביא להצפת בתי המשפט בעתירות רבות, רובן הגדול, נעדרות בסיס חוקתי.

"לא מוצדק, מאחר שראוי להכיר במרחב תמרון משמעותי העומד למחוקק בעיצובה של מערכת המס, בהתאם למדיניות אותה הוא מבקש לקדם באמצעותה. לא אפקטיבי, מאחר שבחינה חוקתית של כל שינוי במערכת המס עלולה להביא דווקא לפגיעה בהגנה על הזכות לקניין, בהעדר מיקוד במקרים בהם קיים חשש לפגיעה משמעותית".

חמש קטיגוריות חשודות

גרוסקופף אומר, כי יהיה מקום לבחון האם מדובר בפגיעה בזכות לקניין, רק במקרים בהם המס אינו עומד במאפיינים של "מס טוב". הוא משתמש בעקרונות שקבע במאה ה-18 הכלכלן הנודע אדם סמית: מס טוב צריך להתחשב בנישום, להיות ודאי וידוע מראש, להיות יעיל (הן מבחינת הליכי הגבייה והן מבחינת מניעת עיוותי שוק) ולהיות מבוסס על הגינות ויושר. לאור זאת, מונה גרוסקופף חמש קטיגוריות חשודות, שבהתקיים אחת מהן - יהיה מקום לבחון האם המס הוא בלתי חוקתי:

• יבואנית האוטובוסים מקס תובעת מרשות המיסים 9.5 מיליון שקל
• העונש הוחמר: שלוש שנות מאסר על עבירות מס והלבנה בעשרות מיליוני שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

* חקיקת מס הכרוכה בפגיעה משמעותית בזכויות רכושיות מוקנות של הנישומים. כך, למשל, כאשר מדובר ב"מיסוי בעין" – נטילת קניין של החייב, להבדיל מהטלת חיוב כספי. 

* חקיקת מס הכרוכה בפגיעה משמעותית באינטרסים ציבוריים חשובים. למשל: מיסים המשפיעים לרעה באופן מהותי על איכות הסביבה או על בריאות הציבור, או מס הפוגע באוכלוסייה מוחלשת במידה שמעוררת חשש לפגיעה ביכולת הקיום בכבוד.

* חקיקת מס רטרואקטיבית, דהיינו חקיקה המטילה חבות מס בגין מצבי דברים, אירועים או פעולות שהתרחשו בעבר.

* הטלת מס שאינו שוויוני במהותו (גם במקרים בהם לא מדובר בפגיעה בזכות החוקתית לשוויון), במובן זה שהוא מפלה באופן שרירותי בין נישומים, וזאת באופן החורג מההכרח הנגזר מאופיים השרירותי של כללים. 

• עתירה לבג"ץ נגד אימוץ גורף של עיצומים בינלאומיים בידי הבנקים
• עתירה לבג"ץ: בליץ מינויים של רבני ערים כדי לסדר ג'ובים לאנשי ש"ס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

* חקיקת מס המנוגדת לכאורה להיגיון כלכלי, כגון כאשר כתוצאה מהטלת המס צפוי להיווצר כשל שוק משמעותי, או כאשר על פני הדברים עלויות גבייתו אינן מצדיקות את הטלתו.

גרוסקופף מדגיש: "הצבעה על התקיימות אחת מהקטגוריות החשודות נדרשת רק לצורך כניסה בשערי הבחינה החוקתית (מעבר השלב הראשון של פגיעה בזכות במקרה של חקיקת מס), וכי גם בהתקיים אחת מהן, עדיין ייתכן מאוד שייקבע כי החוק הינו חוקתי, בשל כך שהוא עומד במבחני פסקת ההגבלה.

"במילים אחרות, הקטגוריות החשודות מלמדות מתי חוק מס 'חשוד' מבחינה חוקתית (אינו עומד בכל מבחני ה'מס הטוב'), ומצריך לפיכך את המשך הליך הבחינה החוקתית, על דרך של פנייה למבחני פסיקת ההגבלה; אין בהן כדי ללמד מה יעלה בסופה של הבחינה החוקתית, ובוודאי שאין בהן כדי להצביע על כך שמדובר בחוק בלתי חוקתי, המצדיק מתן סעד במישור החוקתי".

נדחו עתירות בנוגע לרווחים הכלואים

הדברים נאמרו בהחלטה לדחות שתי עתירות נגד חלק מהיבט חוק מיסוי הרווחים הכלואים, אותו אישרה הכנסת במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025. חוק זה נועד להמריץ חברות לחלק לבעליהן רווחים שנצברו בקופותיהן, כדי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. העתירות עסקו בהסדרים שנקבעו במסגרת זו לגבי חברות מעטים (הנמצאות בשליטה של עד חמישה בני אדם). האחד נועד להרחיב את קשת המקרים הכנסת החברה תיוחס לבעליה, והשני קבע מס של 2% על רווחים שחברת מעטים לא תחלק לבעליה.

גרוסקופף קובע, כי החוק המדובר אינו עומד בקריטריונים המצדיקים מעבר לבחינת מידת החוקתיות שלו: "לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית משכנעת לטענות העותרים כי חוק מיסוי רווחים לא מחולקים מביא לפגיעה בזכויות יסוד מוגנות של חברות המעטים בעוצמה המצדיקה את המעבר לשלב הבא של הבחינה החוקתית - לא זכות הקניין; לא הזכות לשוויון; אף לא חופש העיסוק". למעלה מן הצורך קובע גרוסקופף, כי גם אם יש פגיעה שכזאת - היא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

גרוסקופף מסכם: "החוק שלפנינו הוא בעיני מקרה מובהק בו אין הצדקה כי בית המשפט יתערב בחקיקה ראשית בתחום המס. מדובר בתיקון לפקודת מס הכנסה שנועד להסיר עיוות כלכלי ארוך שנים, ושצפוי להביא להגדלה משמעותית בהכנסות המדינה. זאת ועוד, ההוראות הרבות שנקבעו במסגרת תיקון החוק מלמדות על כך שהמחוקק עשה מאמץ משמעותי על מנת לקבוע מנגנונים אשר יאפשרו להבחין בין חברות ארנק לבין חברות מעטים אחרות.

"חזקה על המחוקק, כי אם יתברר בהמשך הדרך כי מהיבט זה או אחר החוק נכשל במבחן התוצאה בהשגת תכליותיו, ינקוט בצעדים הנדרשים על מנת לתקן זאת. בעת הנוכחית, אין די באפשרות בעלמא, שספק אם תתממש ביחס למספר משמעותי של נישומים, כדי להצדיק מתן סעד חוקתי".

גרוסקופף חייב את איגוד המייצגים ולשכת המסחר בתל אביב בהוצאות גבוהות במיוחד בסך 90,000 שקל, ואת חברת בנייני רובינשטיין וגיל רובינשטיין - בהוצאות בסך 10,000 שקל. את העותרים הראשונים ייצגו עוה"ד רז נזרי, אבינועם סגל-אלעד, יוסי כהן ודני פריימן, ואת האחרונים - עוה"ד  איתן לירז; עו"ד יעד רותם; עו"ד שירה האוזר . את הכנסת ייצג עו"ד יצחק ברט, ואת המדינה - עוה"ד יונתן ברמן ואדם טהרני.