קרנות השתלמות באפריל - רווחים של 8% בקרנות המנייתיות

מדדי המניות בארה"ב שברו שיאים באפריל כשמדד ה-S&P 500 מזנק ב-10.4%. הבעיה לחוסכים - הדולר צנח ב-7% באפריל וקיזז את התשואה. הנפגעים הגדולים היו אלו שמחזיקים בקרנות ומכשירים עוקבים באופן ישיר על ה-S&P 500 ומדדי וול סטריט - לידיעת המשקיעים ב-S&P 500 - זה היה החודש הכי טוב זה 7 שנים, אבל.... 

החוסכים בקרנות ה-S&P הרוויחו כ-2.5%-3% בגלל ירידת הדולר. אלא אם הקרן שקלית לחלוטין וזה מיעוט, רוב הקרנות חשופות לדולר.   

גם החוסכים בקרנות ההשתלמות והגמל נפגעים מירידת שער הדולר, אבל פחות מאלו שמחזיקים בקרנות עם חשיפה מלאה לדולר. הגופים המוסדיים מגדרים את החשיפה לדולר באופן חלקי כאשר סדר גודל של שליש-חצי מהחשיפה הדולרית מגודר, אך זה משתנה מגוף לגוף. מעבר לכך, בהגדרה חלק מהתיק שלהם (תלוי בסוג הקרן-קופה) מוחזק באגרות חוב ומניות מקומיות ובנזילות שקלית, כך  שהחשיפה הכוללת לדולר  היא באזור 20% במסלולים הכלליים.

גם השוק המקומי היה חיובי מאוד בחודש אפריל, וזה הוביל לתשואות מצוינות בקרנות ההשתלמות והגמל.  על פי בדיקת ביזפורטל התשואות באפריל במסלול הכללי היו כ-4%-4.5% ובמסלול המנייתי  באזור 8.5% 

מתחילת השנה המסלול הכללי בעלייה של כ-5%, והמסלול המנייתי בעלייה של כ-9%

השווקים הטובים באפריל הזניקו את התשואה המצטברת שהיתה יחסית נמוכה, אחרי הירידות במרץ בעקבות המלחמה. הפעם השוק האמריקאי היה חזק יותר כשהנאסד"ק בלט עם זינוק פנומנלי של 15%. השוק המקומי עלה בכ-7% בחודש אפריל. 

• "קרן ההשתלמות שלי נזילה ואני צריך כסף - כדאי למשוך אותה?"
• דירוג קרנות ההשתלמות - מה עשתה הקרן שלכם במרץ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברזולוציה של הגופים המנהלים, נראה שמצד אחד חברות הביטוח המוטות לשוק המקומי יספקו תשואה לכאורה פחות טובה, אבל מנגד, החברות שמוטות לוול סטריט נפגעו יותר מהירידה בדולר, כך שבסיכום כולל , החודש נראה שהתשואות שלהן יהיו יחסית קרובות.  

קרנות השתלמות - החיסכון הכי טוב שיש

קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון מצוין. אחרי 6 שנות ותק, הכסף נזיל והרווחים שנצברו על הפקדות עד התקרה פטורים ממס רווחי הון, בעוד באפיקים רגילים יש מס של 25%. חוץ מזה, אין מסים בעת ייצור הרווחים עצמם של הקרן ויש הטבה גדולה בהפקדות - המעסיק מפקיד 7.5%, העובד 2.5% והמדינה מכירה בתשלומים האלו כזיכוי לצורכי מס. נעשה סדר - אתם מקבלים את רוב הסכום מהמעסיק, אתם מקבלים הטבה מהמדינה (הטבת מס גדולה), אתם לא משלמים מס. 

החוסכים יכולים להמשיך בחיסכון הזה גם לאחר שנגמרת תקופת ההגבלה של  6 שנים ואז הקרן נזילה. והשאלה היא מה עושה חוסך שצריך כסף - האם למכור את הקרן? לפני שמממשים את הקרן לבדוק חלופות כמו הלוואה בתוך הקרן בתנאים טובים בתנאי שזו הלוואה לזמן קצר ואתם לא רוצים לפגוע ביתרונות במיסוי שבקרן אם תמשכו אותה. נניח שיש בקרן 150 אלף שקל. אם הכסף נשאר מושקע עוד 10 שנים בתשואה שנתית ממוצעת של 8%, הוא יכול להגיע לכ-250 אלף שקל. באפיק רגיל, חלק מהרווח היה הולך למס והיה נשאר לכם - כ-210 אלך שקל.

• תתכוננו: גיל הפרישה עשוי לעלות ל-70. מה זה אומר לפנסיה שלכם?
• הפנסיה עוברת למניות: המסלולים המנייתים זינקו פי 2 בשנה ל-116 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תתכוננו: גיל הפרישה עשוי לעלות ל-70. מה זה אומר לפנסיה שלכם?

זה לא אומר שלא למשוך בכל מצב. יש מצבים שבהם צריך כסף ואין ברירה אחרת. אבל צריך לחשוב לפני זה על אפשרויות מימון נוספות, ויש אפשרות "בתוך" הקרן עצמה - הלוואה מקרן השתלמות. 

הלוואה מקרן השתלמות: פתרון גישור טוב, אבל לא לכל מטרה

מי שצריך כסף לזמן קצר לא חייב תמיד לשבור את קרן ההשתלמות. במקרים רבים אפשר לקחת הלוואה על חשבון הקרן, להשאיר את החיסכון מושקע, ולשמור על הטבת המס. זה אחד היתרונות הגדולים של קרן השתלמות נזילה: היא יכולה לשמש גם כחיסכון וגם כעוגן לקבלת אשראי. הנה דוגמה - במקום למשוך 100 אלף שקל מהקרן ולוותר על המשך צבירת רווחים פטורים ממס, החוסך לוקח הלוואה כנגד הכסף שנצבר. הקרן נשארת קיימת, הכסף ממשיך להיות מושקע, והחוסך מקבל נזילות. אם מדובר בצורך קצר זה יכול להיות פתרון נכון יותר ממשיכה, כשאתם מקבלים את ההלוואה בריבית נמוכה (כי מולה יש בטוחה). למעשה, זו ההלוואה הכי טובה שתוכלו לקבל. 

אבל - הלוואה היא הלוואה. גם אם התנאים נוחים יחסית, צריך להחזיר אותה. מי שלוקח הלוואה כדי לממן צריכה שוטפת, חופשה, רכב יקר או הוצאות שאין להן מקור החזר ברור, עלול להפוך יתרון פיננסי למלכודת. הקרן אולי נשארת קיימת, אבל החוב יושב מעליה, ואם ההחזרים מכבידים על התזרים, הבעיה רק נדחית ואפילו גדלה. 

וגם צריך לזכור - הקרן השתלמות היא לא תעודת ביטוח. הקרן ממשיכה להיות מושקעת בשוק ההון. אם השווקים יורדים, שווי הקרן יכול לרדת בזמן שההלוואה נשארת. לכן חשוב לבדוק מה שיעור ההלוואה ביחס לקרן, מה הריבית, מה תקופת ההחזר, האם יש אפשרות לפירעון מוקדם, ומה יקרה אם יהיו שינויים תוך כדי תנועה. 

מה יש בתוך המסלול הכללי והאם הוא מתאים לכם?

המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל להשקעה מבטא השקעה שמערבבת בין מניות לאגרות חוב, ולעיתים גם רכיב קטן של מזומן. לרוב מדובר בכ־60% מהכספים שמושקעים באגרות חוב, ממשלתיות וקונצרניות, והיתר במניות, בארץ ובחו"ל. במסלול המנייתי התמונה שונה לגמרי - רכיב האג"ח או הפיקדונות זניח יחסית, בדרך כלל עד 10%, וכל היתר חשוף לשוק המניות.

ההיגיון מאחורי החלוקה הזאת פשוט: מניות לאורך זמן מספקות תשואה גבוהה יותר מהאפיקים הסולידיים. לכן יועצי השקעות ומומחים מדגישים שוב ושוב שזה אפיק מתאים להשקעה ארוכת טווח, לרבות חיסכון פנסיוני או חיסכון לילדים. אבל צריך לזכור שהכול נשען על ניסיון עבר. ההנחה היא שמה שהיה הוא גם מה שיהיה. בינתיים זה עובד, ואכן לאורך עשורים שוקי המניות הניבו תשואה עודפת על פני אג"ח. אם כך, למשקיע עם אופק של שנים רבות, החשיפה למניות עשויה להיות משתלמת יותר.

עם זאת, צריך להבין מה עומד מאחורי הממוצעים. תיק מנייתי עשוי להניב בטווח ארוך תשואה ממוצעת של כ־7% ואף יותר בשנה, אבל הדרך לשם אינה חלקה. מניות תנודתיות הרבה יותר מאגרות חוב. בשנה או שנתיים מסוימות הן עלולות לרדת גם ב־30% ואפילו ב־50%. מי שנמצא במסלול מנייתי מלא וזקוק לכסף בטווח קצר או בינוני, עלול להיקלע למצב שבו הירידה מגיעה בדיוק לפני משיכת הכספים, בלי זמן לתיקון.

כאן נכנס שיקול טווח ההשקעה. כאשר האופק קצר יחסית, הסיכון במניות גדל משמעותית, כי אין ודאות שתהיה התאוששות מהירה. לעומת זאת, בטווח ארוך, ההיסטוריה מלמדת שהתיקונים מגיעים, והשווקים נוטים לחזור לרמות שיא ואף לעבור אותן. לכן ההמלצה הכללית לגילאים מבוגרים יותר היא לרוב שילוב בין מניות לאג"ח, כלומר מסלול כללי או מסלול מותאם גיל. אבל זאת אינה המלצה אישית. הכול תלוי בתמונה הכוללת של החוסך - נכסים נוספים שיש לו, הכנסות, יציבות תעסוקתית ויכולת נפשית לספוג ירידות חדות.

נזכיר כי בעשורים האחרונים קצב המחזורים והתגובות בשווקים מהיר יותר. אם במשבר הדוט.קום בתחילת שנות ה־2000 משקיעים חיכו כ־13 שנים כדי לחזור לרמת הקרן, הרי שבמשבר הקורונה התיקון הגיע בתוך כשנה. זה מעודד, אבל לא מבטיח דבר לגבי העתיד. השווקים מושפעים כיום מבנקים מרכזיים, מריביות, מטכנולוגיה ומזרימת כספים גלובלית בהיקפים עצומים, וזה יכול לזרז עליות וגם להאיץ ירידות.

בנוסף, צריך לזכור שהשוואה בין מניות לאג"ח אינה רק שאלה של תשואה ממוצעת, אלא גם של סטיית תקן וסיכון. אג"ח מספקות לרוב תנודתיות נמוכה יותר ותזרים צפוי יותר, אם כי גם שם יש סיכונים, לרבות סיכון ריבית וסיכון אשראי. מניות, מנגד, נהנות מצמיחה כלכלית, רווחי חברות וחדשנות, אבל חשופות למחזורי עסקים ולמשברים.

במילים אחרות, הבחירה בין מסלול כללי למסלול מנייתי אינה שאלה של נכון או לא נכון, אלא של התאמה. מדובר בהחלטה שצריכה לקחת בחשבון את טווח ההשקעה, את היעד של הכסף, ואת רמת הסיכון שהחוסך מוכן ויכול לשאת. ההיסטוריה עומדת לצד המניות בטווח הארוך, אבל הדרך לשם רצופה תנודות, ולעיתים גם תקופות ממושכות של אי ודאות.

אז אין משמעות לתזמון?

מחקרים מלמדים שלמשקיע-חוסך הממוצע אין משמעות לתזמון. מה שקורה בפועל שהוא נכנס להיסטריה שיש ירידות ואז מוכר וכשהוא חוזר הוא כבר קונה יקר יותר וככה הוא מפסיד תשואה. ולכן, אם מדובר במשקיעים לטווח ארוך - חוסכים לטווח ארוך הם צריכים להיות במסלול המתאים להם (ולבדוק אחת לתקופה שאכן המסלול מתאים להם), אבל לא לנסות לתזמן. 

עם זאת, רבים סבורים שיש עכשיו סימני אזהרה וסיכונים אחרי הראלי הבאמת מטורף בשוק. ולכן השאלה הופכת לקשה יותר כי אולי דווקא כדאי להוריד סיכון. כל אחד והסיכון שהוא יכול לקחת ומערכת השיקולים, אבל כדאי לקרוא כאן - 10 סימני אזהרה למפולת בבורסה - מה המחקרים מלמדים אותנו   

הממוצע והמשמעות שלו

המודל ארוך הטווח של ההשקעה במסלול כללי מייצר תשואה שנתית ממוצעת של כ-5.5%-6%, ובמסלול מנייתי  כ-7%-7.5%. כלומר אנחנו הרבה מעל הממוצע, וזה נכון לשנים האחרונות בכלל. במצבים כאלו בעבר היו תמיד שי צדדים - צד אחד שהסביר כי התשואות מייצגות וימשיכו להיות גבוהות כי אנחנו במהפכה שתוביל לשינוי גדול ברווחי החברות וצד שני שאמר - כל פעם מחדש יש מהפכה ואומרים לנו שהכללים השתנו וכל פעם מחדש מתברר ש"עולם כמנהגו נוהג". 

הפעם זו מהפכת ה-AI שמניעה את שוקי המניות, כשאצלנו, בבורסה המקומית, העלייה מיוחסת לסיום מלחמה בעצימות גבוהה, החזרת החטופים החיים ושינוי המצב הגיאופוליטי. ההיסטוריה מלמדת שלא ניתן לייצר תשואות גבוהות מאוד על פני זמן ויש "חתירה לממוצע". לא בטוח כלל שהפעם זה שונה.   

האם לשנות את המסלול של הקרן?

התשואות הגבוהות מעלות את הסיכון שבהשקעה במניות. מניות אמורות לספק תשואה עודפת על פני אגרות חוב. הסיבה התיאורטית-אקדמית היא הסיכון שיש במניות לעומת מכשירים סולידים. ולכן - ברור שהמסלול המנייתי לאורך זמן יהיה עם תשואות גבוהות יותר מהמסלול האג"חי-סולידי ומהמסלול הכללי שהוא ערבוב כאמור של 60% אג"ח והיתר מניות. אלא שמניות לא יכולות לספק תשואה בפער כל כך גדול מהאג"ח על פני זמן. היסטורית זה לא קרה. ככל שהן עולות כך הסיכוי שתהיה ירידה בדרך עולה.

אתם צריכים להבין את הכלל הפשוט הזה - ככל שהשיאים נשברים - הסיכוי לירידות גדל. האם זה אמור להשפיע על התיק שלכם? אם זה תיק לטווח ארוך אז לאורך זמן המניות יספקו תשואה טובה גם אם בדרך תהיה מפולת. אם אתם לא משקיעים לטווח ארוך, אז לא בטוח שיהיה לכם זמן לתקן אם תהיה מפולת. במצב כזה, תשקלו את צעדיכם ותנתחו את הצרכים - אם זה כסף לדירה, חתונה, טיול - לא  נראה שכדאי לסכן אותו. חשוב להבהיר - אף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך, אבל אנחנו מסתכלים על הסתברויות וסיכויים. הסיכויים לירידות עלו וזה כנראה הזמן להקטין סיכונים למשקיעים שאין להם טווח השקעה מוגדר או למשקיעים לטווח קצר-בינוני.

מעבר מסלול בין קרנות השתלמות וגמל להשקעה הוא פשוט היום - והוא גם לא מהווה מימוש של קרן, כלומר אתם לא מחויבים במס על שינוי המסלול.