החלטת הריבית הראשונה של וורש, הטירוף בספייסX ו-G7; פותחים שבוע בוול סטריט

אנחנו נכנסים לשבוע מסחר מקוצר בוול סטריט, אבל עמוס באירועים שיכולים לקבוע את הטון להמשך הקיץ. אחרי ראלי ארוך וחזק במדדים, בעיקר בהובלת מניות הטכנולוגיה, השבבים וה-AI, השוק מגיע לשבוע הקרוב במצב שברירי. בתחילת החודש המדדים עוד היו קרובים לשיאים, אבל מאז התמונה נעשתה מורכבת יותר: ה-S&P התרחק ביותר מ-2% מהשיא שרשם ב-2 ביוני, והנאסד"ק איבד כ-4.5% מהשיא שלו מאותו יום. בשבוע החולף ראינו משהו שאפשר אולי לפרש כהתאוששות, הנאסד"ק עלה בכ-0.3%, ה-S&P 500 הוסיף כ-0.5% והדאו התחזק בכ-0.7%, אבל זו לא הייתה חזרה מלאה לשאננות שאפיינה את תחילת יוני.

מתחילת השנה, המגמה עדיין חיובית. הנאסד"ק מוביל עם עלייה של כ-11.4%, וה-S&P 500 עולה ביותר מ-8%, כך שהראלי עדיין פה אם תרצו להסתכל על זה מהזווית של התשואות. אבל התנודתיות מלמדת אותנו שהשוק כבר מתחיל לגלות יותר ויותר חשדנות לנרטיב של ה-AI. מדד הפחד, ה-VIX, טיפס במהלך השבוע האחרון לרמות הגבוהות ביותר זה כחודשיים, והמסחר התאפיין בתנודות חזקות.

הלחץ הורגש בעיקר במניות הטכנולוגיה והשבבים. אלה היו המניות שהובילו את המדדים למעלה מאז השפל של סוף מרץ, ובראשן ברודקום (Broadcom -0.91%  ), אנבידיה (NVIDIA Corp. 0.16%  ), AMD (Advanced Micro Devices 4.73%  ), מיקרון (Micron Technology, Inc -1.43%  ), מארוול (Marvell Technology Group Ltd. ), אינטל (Intel Corp 6.51%  ) ו-Arm (ARM Holdings 11.27%  ). אחרי חודשים של עליות חדות וציפיות גבוהות סביב ההשקעות בתשתיות AI, השוק התחיל לבחון מחדש את התמחור של הסקטור. הדוחות של ברודקום הפכו לאחד הטריגרים למימושים: החברה אמנם המשיכה להציג ביקוש חזק מצד תחום ה-AI, אבל התחזיות קדימה לא הספיקו לשוק שכבר תימחר תרחיש כמעט מושלם.

זה המעבר המרכזי שנראה כעת בשוק: פחות ריצה עיוורת אחרי כל חברה שנהנית מהילת AI, ויותר הבחנה בין חברות עם ביקוש אמיתי, רווחיות ותזרים לבין מניות שנהנו בעיקר מהצמדה לסיפור. סיפור ה-AI לא נשבר, אבל התמחור כבר לא מקבל הנחות אוטומטיות. כשהמכפילים גבוהים, גם דוח טוב עלול לא להספיק אם התחזית לא חזקה מספיק, וזה בדיוק מה שהמשקיעים מנסים לעכל לקראת השבוע הקרוב.

החלטת הריבית הראשונה של היו"ר החדש

בתוך הרקע הזה, השבוע הקרוב מקבל משקל גדול יותר. זה יהיה שבוע מסחר מקוצר, עם סגירה ביום שישי לרגל Juneteenth, אבל מבחינת עומס האירועים הוא רחוק מלהיות שבוע שקט. במרכזו תעמוד החלטת הריבית של הפדרל ריזרב ביום רביעי, הראשונה תחת היו"ר החדש קווין וורש. הריבית עצמה צפויה להישאר ללא שינוי, אבל ההחלטה היא רק חלק מהסיפור. המשקיעים ינסו להבין איך נראה הפד בעידן וורש, איך הוא מתאר את האינפלציה, עד כמה הוא מודאג מהעמידות של הכלכלה האמריקאית, והאם תחזיות הריבית המעודכנות, ה-dot plot, יאותתו על פחות הורדות ריבית, או אפילו על כך שלא יהיו הורדות כלל ב-2026.

זו נקודה רגישה במיוחד משום שהשוק מגיע לישיבה אחרי נתוני מאקרו לא חד-משמעיים. מצד אחד, מדד המחירים לצרכן של מאי היה מתון יותר ונתן לפד קצת מרחב נשימה. מצד שני, מחירי היבוא והבנזין עדיין גבוהים, ומחירי האנרגיה ממשיכים להיות רגישים למלחמה מול איראן ולסיכון הגיאופוליטי. במצב כזה, גם נתון אינפלציה קצת יותר נוח לא בהכרח מספיק כדי להחזיר את הפד למסלול של הקלה מוניטרית. השאלה היא לא רק איפה האינפלציה עומדת עכשיו, אלא האם הפד מאמין שהלחצים האחרונים זמניים, או שהוא חושש שהם יחלחלו שוב לציפיות ולמחירים רחבים יותר.

לכן, מסיבת העיתונאים של וורש עשויה להיות האירוע המרכזי של השבוע. זו תהיה הפעם הראשונה שבה הוא יידרש להעביר לשוק מסר מלא כיו"ר הפד, והמשקיעים ינתחו כמעט כל ניסוח. אם הוא יציג את הזינוק במחירי האנרגיה כהלם זמני וידגיש את מגמת ההתמתנות הרחבה יותר באינפלציה, השוק עשוי לפרש זאת כעמדה נוחה יחסית למניות. אבל אם הוא ידגיש את הסיכון שהאינפלציה תישאר גבוהה, או ירמוז שהפד לא מוכן לדבר על הורדות ריבית בעתיד הקרוב, מניות הצמיחה והטכנולוגיה עלולות לספוג לחץ מחודש.

לוח מאקרו עמוס

לצד הפד, לוח המאקרו יספק השבוע עוד כמה נקודות מבחן לכלכלה האמריקאית. נתוני המכירות הקמעונאיות של מאי ינסו לענות על השאלה האם הצרכן האמריקאי מתחיל להיחלש תחת הריבית הגבוהה, או שהוא עדיין ממשיך לתמוך בצמיחה. התחלות הבנייה ייתנו תמונה על שוק הדיור, שנמצא כבר תקופה ארוכה תחת לחץ של ריביות משכנתא גבוהות ומחירי בתים יקרים. נתוני הייצור התעשייתי וסקר הייצור של הפד של פילדלפיה יספקו מבט נוסף על מצב המפעלים והתעשייה, ואילו תביעות האבטלה הראשוניות ביום חמישי יעזרו להבין האם שוק העבודה עדיין יציב.

הנתונים האלה חשובים משום שהם ינסו לענות על אותה שאלה מכמה כיוונים שונים: האם הכלכלה האמריקאית עדיין חזקה מדי בשביל לאפשר לפד לרכך את הטון, או שהיא מתחילה להאט בדיוק בשלב שבו האינפלציה עדיין לא ירדה מספיק. מכירות קמעונאיות חזקות מדי עשויות לחזק את החשש שהביקושים עדיין תומכים באינפלציה. נתונים חלשים מדי עשויים להרגיע את שוק האג"ח, אבל גם לפתוח מחדש את הדיון על מצבו של הצרכן האמריקאי ועל איכות הצמיחה.

• ספייסX עלתה 19%, אחרי שכבר זינקה 30%; המדדים סגרו בעליות קלות
• וול-סטריט ננעלה בירוק: והמניה הדואלית שתזנק מחר ב-6.5%

ברקע, המשקיעים ימשיכו לעקוב גם אחרי פסגת ה-G7 בצרפת, בעיקר סביב האפשרות להתקדמות בהסכם בין ארה"ב לאיראן. מבחינת וול סטריט, זה לא רק סיפור מדיני. זה קודם כול סיפור של נפט, אינפלציה ותיאבון סיכון. כל סימן להרגעה יכול להקל על מחירי האנרגיה, לתמוך באג"ח ובמניות, ולהפחית קצת את הלחץ מהפד. מנגד, היעדר התקדמות או הסלמה מחודשת עלולים להחזיר את החשש מעלייה נוספת במחירי הנפט, בדיוק בזמן שבו השוק מנסה לשכנע את עצמו שהאינפלציה שוב בדרך למטה.

המדווחות השבוע 

גם בצד החברות צפוי שבוע עם כמה מוקדי עניין. Accenture תדווח ותספק תמונת מצב על הביקוש לשירותי טכנולוגיה, ייעוץ וטרנספורמציה דיגיטלית מצד חברות גדולות. Jabil תעניין את המשקיעים דרך הזווית של שרשראות האספקה, האלקטרוניקה והייצור. CarMax תספק מבט על שוק הרכב המשומש ועל מצב האשראי הצרכני, ו-Kroger תיתן אינדיקציה נוספת לצרכן האמריקאי דרך סל הקניות הבסיסי. גם Quantum תופיע בלוח הדוחות, אם כי מבחינת המשקיעים הרחבים עיקר תשומת הלב תהיה כנראה בארבע החברות הגדולות יותר.

מעל כל זה מרחפת גם הנפקת SpaceX, שהפכה לאחד הסיפורים המרכזיים בוול סטריט. ההנפקה החריגה הראתה שתיאבון הסיכון בשוק עדיין חי, במיוחד סביב חברות שנתפסות כמי שיושבות על החיבור בין טכנולוגיה, ביטחון, תקשורת, תשתיות ו-AI. אבל היא גם מעלה שאלה פחות נוחה: האם הכסף שנכנס ל-SpaceX הוא כסף חדש שמרחיב את השוק, או כסף שמוסדיים מפנים ממניות צמיחה קיימות כדי להשתתף בגל ההנפקות הבא. זו שאלה חשובה במיוחד בשוק שבו חלק גדול מהראלי נשען על קבוצה צרה יחסית של מניות טכנולוגיה.

אם SpaceX תמשיך למשוך ביקושים בלי לפגוע במניות הצמיחה האחרות, היא יכולה להפוך לעוד סימן לכך שתיאבון הסיכון בוול סטריט עדיין רחוק ממיצוי. אבל אם המשקיעים יממנו את החשיפה אליה באמצעות מכירה של מניות טכנולוגיה ושבבים, ההנפקה עלולה להעמיק את המימושים דווקא באזורים שהובילו את השוק בחודשים האחרונים. זה לא בהכרח תרחיש שלילי לשוק כולו, אבל זה כן יכול להאיץ את תהליך הברירה שכבר התחיל: פחות כסף שרודף אחרי כל סיפור צמיחה, ויותר כסף שמחפש חברות שמסוגלות להצדיק את התמחור שלהן גם בסביבת ריבית גבוהה יותר.

מה חושבים האנליסטים?

בלידר, יונתן כץ וכלכלני הבית מציבים את הפד במרכז השבוע, אבל לא דווקא בגלל ההחלטה עצמה. מבחינתם, הריבית צפויה להישאר ללא שינוי, אבל המסר שייצא מהישיבה חשוב הרבה יותר מהכותרת. הם כותבים כי "הפד צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי ביום רביעי אך ניסוח ההודעה חשוב במיוחד", בעיקר משום שזו ההחלטה הראשונה של קווין וורש כיו"ר הפד. בשוק שמנסה להבין אם היו"ר החדש ייטה לקו רך יותר או דווקא ינסה לבסס אמינות באמצעות טון נוקשה, כל מילה בהודעה ובמסיבת העיתונאים עשויה לקבל משקל גבוה.

• אנדוריל קוראת לשנות את כללי יצוא הנשק של ארה"ב
• בריטניה מכריזה מלחמה על הביג-טק: בדרך לאיסור רשתות חברתיות מתחת לגיל 16

הקריאה שלהם לנתוני המאקרו בארה"ב אינה נוחה במיוחד לשוק המניות. בלידר כותבים כי "הנתונים הכלכליים בארה"ב מצביעים על אינפלציה דביקה + כלכלה איתנה יחסית". אינפלציית הליבה עלתה במאי ל-2.9%, לעומת 2.8% באפריל ו-2.6% במרץ, ומחירי השירותים האיצו ל-3.4%. גם אם חלק מהלחצים מגיעים מסעיפים תנודתיים כמו טיסות ואנרגיה, התמונה הכוללת עדיין מצביעה על אינפלציה שמתרחקת מהיעד ולא על משק שנחלש מספיק כדי להצדיק הקלה מוניטרית מהירה.

השילוב בין אינפלציה עקשנית לבין שוק עבודה שעדיין מחזיק מעמד עלול לדחוף את הפד לטון נוקשה. בלידר מציינים כי הגידול הממוצע במספר המועסקים במרץ-מאי עמד על 188 אלף, וכותבים כי "שילוב של האצה בסביבת האינפלציה ונתוני תעסוקה איתנים תומך בהעלאת ריבית השנה". זה לא בהכרח אומר שהפד יעלה ריבית כבר השבוע, אבל זה כן אומר שהמשקיעים עלולים לקבל מוורש מסר פחות נוח ממה שהתרגלו לקוות לו. עבור מניות הצמיחה והטכנולוגיה, שמחיריהן רגישים במיוחד לריבית, זהו הסיכון המרכזי.

יוני פנינג ממזרחי טפחות מציג תמונה קצת אחרת, שמנסה להפריד בין הלחץ האנרגטי לבין אינפלציה רחבה יותר. מבחינתו, הירידה האחרונה במחירי הדלק כבר מתחילה להשפיע על מצב הרוח של הצרכנים. הוא כותב כי "ניצני התיקון במחירי האנרגיה מביאים להקלה משמעותית בפסימיות הצרכנית שראינו בחודשים האחרונים", ומזכיר שמדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן התאושש ביוני מ-44.8 נקודות ל-48.9 נקודות. זה עדיין לא נתון חזק במונחים היסטוריים, אבל הוא מסמן שהצרכן האמריקאי מגיב מהר מאוד למחירי הדלק בתחנה.

הנקודה החשובה אצל פנינג היא שהאינפלציה אמנם עלתה, אבל לא בכל המקומות שבהם אפשר היה לחשוש שתעלה. הוא כותב כי מעבר להשפעת האנרגיה, "בולטת פה היעדר תמסורת של האנרגיה לסעיפים אינפלציוניים אחרים". במילים אחרות, עליית מחירי הנפט והבנזין עדיין לא הפכה לגל מחירים רחב במוצרים ובשירותים. להפך, פנינג מציין חולשה בקטגוריות כמו מכוניות וביטוח רכב, ורואה בכך סימן לכך שמחירי הדלק הגבוהים דווקא לוחצים על הצרכן ולא בהכרח מייצרים ביקוש אינפלציוני חדש.

עם זאת, גם אצלו אין מסר מרגיע לגמרי. המדד ליצרן בארה"ב עדיין מצביע על קצב אינפלציוני גבוה, בעיקר בגלל סעיפי אנרגיה כמו דיזל וגז טבעי. פנינג כותב כי "מעבר לאינפלציה הכללית, עולה השאלה איך התעשייה האמריקאית תתמודד עם המצב הנוכחי גם ברמות הנפט הנוחות יותר כרגע". זו נקודה חשובה לשבוע הקרוב: אם נתוני הייצור התעשייתי וסקרי הפעילות יראו שהתעשייה סופגת את העלויות בלי לגלגל אותן הלאה, השוק יוכל לנשום קצת. אם יופיעו סימנים של פגיעה בשולי הרווח או של תמסורת מחירים, החשש מאינפלציה דביקה יחזור מהר מאוד.

אלכס זבז'ינסקי ממיטב מציע קריאה מאוזנת יותר בין הסיכון האינפלציוני בטווח הקצר לבין האפשרות להתמתנות בהמשך השנה. הוא מעריך כי "האינפלציה בארה"ב תמשיך לעלות בחודשים הקרובים, אך צפויה להתמתן לקראת השליש האחרון של השנה". כלומר, מבחינתו, הלחץ האינפלציוני עוד לא הסתיים, אבל הוא אינו בהכרח מחייב העלאת ריבית נוספת. בהתאם לכך, הוא כותב כי "ה-FED לא יידרש להעלות את הריבית", ומוסיף כי ברמות התשואה הנוכחיות, האג"ח הממשלתיות האמריקאיות נראות אטרקטיביות.

הנימוק המרכזי שלו הוא שהשוק עצמו כבר מתמחר חלק מההתמתנות העתידית. ציפיות האינפלציה הגלומות באג"ח ובשוקי ה-Swap ירדו בתקופה האחרונה, וגם סקרי הצרכנים מצביעים על ירידה מסוימת בציפיות. במקביל, זבז'ינסקי מצביע על שחיקה בשכר הריאלי כגורם שעשוי למתן את הביקוש הצרכני ולבלום לחצי מחירים. עבור וול סטריט, זו פרשנות חשובה: אם הפד יקבל את התמונה הזו, הוא יכול להישאר בהמתנה ולא להעלות ריבית. אם וורש יחשוב שהסיכון לאינפלציה עדיין גבוה מדי, השוק עלול לקבל מסר נוקשה יותר ממה שמיטב מעריכה.

אבל החלק המעניין יותר אצל זבז'ינסקי נוגע דווקא לשוק המניות עצמו. הוא כותב כי "הקונים הגדולים ביותר של המניות בארה"ב ממשיכים להיות קרנות הסל ומשקיעי הריטייל", בעוד ש"הכסף החכם" שמבצע הערכות שווי של חברות בעיקר מוכר. המשמעות היא שהשוק האמריקאי מקבל עדיין תמיכה מזרימות כספים פסיביות וממשקיעים פרטיים, אבל פחות ממשקיעים שמנתחים שווי כלכלי של חברות. כל עוד הכסף ממשיך לזרום למדדים, זה יכול להמשיך לתמוך בוול סטריט. אבל במקרה של שינוי כיוון, אותה תלות בזרימות פסיביות עלולה להפוך את השוק לפגיע יותר.

זבז'ינסקי גם מסמן סיכון ספציפי סביב סיפור ה-AI, שנמצא בלב הראלי של החודשים האחרונים. לדבריו, קצב הגידול של בניית מרכזי הנתונים בארה"ב יורד, והדבר "עשוי להשפיע על כל שרשרת ההשקעה בתשתית AI". הוא מציין כי בשנים 2024-2025 מומשו בפועל כ-70% בלבד מהתוכניות להקמת Data Centers, ואילו בשנים 2026-2027 שיעור המימוש הצפוי יורד לכ-50%. אם זה אכן הכיוון, המשמעות היא שהביקוש העתידי לשבבים, ציוד, רכיבים ותשתיות חשמל עשוי להיות פחות חלק מכפי שהשוק מתמחר. זה לא מבטל את סיפור ה-AI, אבל הוא מכניס לתוכו שאלה חשובה של קצב, ביצוע ותמחור.