חברת בנייה העלתה טענת שווא בניסיון להאריך את הצמדת מחירי הדירות
חברת כוכב הנגב טענה שקיבלה באיחור מגרש באשקלון במסגרת "מחיר למשתכן". בית המשפט קבע: המגרש נמסר במועד, והחברה עיוותה את המציאות כדי לחמוק מאחריותה לעיכובים
מחיר למשתכן חברת הבנייה כוכב הנגב, בבעלותו וניהולו של יצחק כהן, העלתה בחוסר תום לב טענה חסרת בסיס, בניסיון לזכות בהצמדה למדד תשומות הבנייה על חשבון המדינה. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, גיל דניאל.
כוכב הנגב זכתה לפני כעשור במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת שני מגרשים באשקלון, במסגרת "מחיר למשתכן". היא טענה, כי אחד מהם מעולם לא נמסר לה באופן מסודר, ולכן יש לקבוע שיום המסירה היה במועד תחילת העבודות - יוני 2020. לקביעת מועד זה יש חשיבות רבה, שכן ההסכם עם רמ"י קובע שהצמדת מחיר הדירות למדד תשומות הבנייה היא עד 20 חודשים ממועד מסירת המגרש. בהעדר הצמדה לאחר מכן, ההפרשים הם על חשבון הקבלן.
עדות הבעלים הייתה מוכוונת מטרה
דניאל דחה טענה זו במישור העובדתי, תוך שהוא אומר שעדותו של כהן לא הייתה אמינה אלא מוכוונת מטרה; הוא קיבל את עדותו של איציק חליס מטעמה של החברה הכלכלית לאשקלון. דניאל קובע, כי המגרש נמסר לכוכב הנגב ביוני 2018 - כפי שניתן ללמוד מהתנהלותה של החברה עצמה. העובדה שלא נחתם פרוטוקול מסירה רשמי, אינה מלמדת שהמגרש לא נמסר, מדגיש דניאל.
דניאל מוסיף: "יש לראות את העלאת הטענה על ידי התובעת, כאילו לא קיבלה את המגרש, וניסיונה להיתלות בטענה להעדר ביצוע אקט פורמלי של מסירה, גם על רקע העובדה שהיא עצמה היתה מצויה באותו שלב בהפרת התחייבותה לקבלת היתר בנייה במועד, ונוכח ידיעתה כי מועד קבלת המגרש יכול לשמש נגדה כבסיס לטענה להפרה באי השלמת העבודות בתוך 24 חודשים.
"מהעדויות והראיות עולה, כי התובעת החלה לקדם הליכי תכנון מורכבים לשם הגדלת זכויות הבנייה במגרש עוד בחודש אוקטובר 2018, ואלו היו הגורם העיקרי לעיכובים. התובעת הגישה בקשה הכוללת הקלות רבות ושימושים נוספים, לרבות הגדלת מספר יחידות הדיור. התמונה הכוללת שעלתה מהראיות מצביעה על כך שהתובעת עצמה גרמה לעיכובים בכריתת הסכמי המכר, נוכח שיקולים שלה, ומכל מקום עולה מהראיות כי מועד מסירת המגרש לא היה חלק מהנסיבות לעיכוב בהליכי התכנון והבנייה".
הטענה הועלתה בחוסר תום לב
חקירתו הנגדית של כהן לימדה, כי "גם לתובעת היה ברור כי המגרש אכן נמסר לה, אולם היא לא היתה מעוניינת לפעול במגרש לקידום הבנייה נוכח התלבטות ביחס לכדאיות הכלכלית של הפרויקט ובשאלה האם התובעת מעוניינת לקדם הפרויקט או שמא ברצונה לסגת ממנו. נושא מסירת המגרש כלל לא העסיק את התובעת, שכאמור המגרש כבר הועבר לחזקתה בפועל, אלא נושאים אחרים הקשורים להרחבת הבניה ולקבלת אישור לדחיית המועד מסירת הדירות.
"רק כאשר קיבלה התובעת את האישור לדחייה, ולפיכך התקבלה אצלה ההחלטה להמשיך בפרויקט כפי המתחייב, הבינה התובעת כי אחד ההיבטים הנובעים מהעיכוב הממושך בקידום הפרויקט, אשר היה נעוץ בה בלבד, נוגע למנגנון ההצמדה. בשלב זה, החליטה התובעת להיאחז בטענה פורמלית, לפיה לא נערך פרוטוקול מסירה מסודר, ובהתאם לכך העלתה הטענה כאילו המגרש לא נמסר לה.
"העלאת הטענה על ידי התובעת נעשתה בחוסר תום לב. התובעת ניסתה להיאחז בהוראות פרוצדורליות בדבר זימון למסירה וחתימה על פרוטוקול מסירה על מנת לנסות ולעוות את המציאות כפי שהתרחשה, שעה שכאמור במהלך חודש ינואר 2019 המגרש אכן הועמד לרשותה כשהוא פנוי ונקי מכל אדם או חפץ, לרבות מערימת העפר שנמצאה בשלבים קודמים בשולי המגרש".
דניאל מעיר, כי היה מקום לחייב את כוכב הנגב בהוצאות במאות אלפי שקלים, אך הוא מסתפק ב-50,000 שקל לטובת המדינה, שכן החברה הכלכלית אשקלון והעירייה יצרו אי בהירות בנוגע למועד המסירה - שהיא אשר אפשרה את העלאת הטענה. לפיכך, הללו חויבו בהוצאות בסך 10,000 שקל לטובת המדינה. כוכב הנגב תשלם גם 10,000 שקל לכמה מרוכשי הדירות שהצטרפו להליך. את כוכב הנגב ייצגו עוה"ד אופיר שגב וספיר דולינגר; את המדינה ייצגו עוה"ד פזית פוני-יורמן, זהר בר-אל ולירון שי; את גורמי אשקלון ייצגו עוה"ד יעד גורדון ויהושע ג'ורנו; ואת הרוכשים - עו"ד ירון קטן.
