בסנט: התשואות הגבוהות הן מגמה עולמית - וה-AI עדיין נשען על כסף אמיתי
התשואה ל-10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2002 והמשכנתאות בארה"ב כבר מעל 7%, אבל שר האוצר סקוט בסנט רואה במהלך חלק מעלייה עולמית במחיר הכסף
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מתייחס לשני הסיפורים המרכזיים של השווקים בתקופה האחרונה - העלייה החדה בתשואות האג"ח והחשש שההשקעות העצומות ב-AI הגיעו רחוק מדי. מבחינתו, העלייה בתשואות בארה"ב משתלבת בתופעה עולמית, כאשר גם שוקי האג"ח באירופה וביפן עוברים התאמה למחיר כסף גבוה יותר. הוא מצביע גם על כך שהמשקיעים ממשיכים להחזיק באג"ח אמריקאיות בהיקפים גדולים, מה שמחזק מבחינתו את הטענה שמדובר במהלך רחב יותר ולא בסיפור אמריקאי בלבד.
השוק מרגיש היטב את השינוי. התשואה ל-10 שנים נגעה באזור 5.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002, והאג"ח ל-30 שנה נסחרה באזור 5.6%. משכנתאות קבועות ל-30 שנה בארה"ב חזרו מעל 7%. משפחה שקונה בית, חברה שממחזרת חוב או משקיע שמחליט אם להחזיק מניה במכפיל 25 מתמודדים היום עם מחיר כסף שונה מאוד מזה שהיה מקובל בשנים של ריבית אפסית.
להרחבה: שיא של 22 שנה: אג"ח ארה"ב ל-30 שנה ב-5.44% - זה מגיע למניות ולמשכנתאות
כמה כוחות פועלים יחד. מחירי האנרגיה הגבוהים מחזקים את החשש מאינפלציה, הגירעון האמריקאי מחייב הנפקות חוב גדולות, הכלכלה ממשיכה לצמוח ובמקביל מרוץ ה-AI דורש כמויות עצומות של הון. ביחד הם מחזירים את שוק האג"ח לרמות שלא נראו יותר משני עשורים.
דוח התעסוקה החלש יחסית סיפק בסוף השבוע הקלה מסוימת משום שהוא הגדיל את הסיכוי שהפד ישאיר את הריבית במקום. אבל תשואה ל-10 או 30 שנה נקבעת גם לפי הציפיות לאינפלציה, גירעון, היקף הנפקות וצמיחה לאורך שנים, כך שהחלטת הריבית הקרובה היא חלק אחד בלבד מהסיפור.
בסנט מעריך שחלק מעליית מחירי האנרגיה עשוי להתמתן בהמשך, ובמקביל מצביע על צריכה חזקה ועל שכר שממשיך לעלות כסימנים לכך שהכלכלה הבסיסית עדיין מחזיקה מעמד.
החלק המעניין יותר מבחינת וול סטריט נמצא ב-AI. בסנט מצביע על זהות החברות שמוציאות את הכסף: מיקרוסופט, אלפאבית, מטא ואמזון הן חברות עם הכנסות גדולות מאוד, רווחיות ותזרים מזומנים שמאפשר להן לממן השקעות בהיקפים עצומים. חלק מהכסף כבר זורם לחברות כמו OpenAI ואנתרופיק ומייצר פעילות מסחרית רחבה בכל שרשרת התשתיות.
אבל הוויכוח בשוק עבר לשאלה אחרת. עצם קיומן של הכנסות מ-AI ברור יותר מבעבר; השאלה היא האם ההכנסות והרווחים העתידיים יצדיקו את מאות מיליארדי הדולרים שנכנסים למרכזי נתונים, שבבים, חשמל ורשתות. ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע יחד סכומים שמתקרבים לטריליון דולר בשנה, וחלק הולך וגדל מההשקעה מתחיל להגיע גם דרך שוק החוב.
להרחבה: גולדמן זאקס מצמצם חשיפה לאג"ח של ענקיות ה-AI - 250 מיליארד דולר של חוב בדרך
- מייל אחד, בלי קישור ובלי סיסמה: חוקרים השתלטו על סוכן ה-AI מאנוס
- לראשונה בינה מלאכותית ניצחה חזאים אנושיים בתחרות גדולה: מה זה אומר לשוק ההון?
הערכות בשוק מציבות את היקף הנפקות החוב הישירות של ענקיות הענן סביב 250 מיליארד דולר השנה, עם אפשרות לעלייה לכ-400 מיליארד דולר בשנה הבאה. תשתיות AI עשויות להזדקק גם להיקפים גדולים של מימון פרטי. כאן שני הסיפורים מתחברים: ה-AI תומך בצמיחה, אבל במקביל מגדיל את הביקוש להון בתקופה שבה ממשלת ארה"ב עצמה מגייסת סכומים גבוהים.
למשקיע במניות זה מעלה את הרף. אג"ח ממשלתית שנותנת יותר מ-5% ואג"ח של חברות איכותיות באזור 6%-7% הופכות לחלופה אמיתית. חברה במכפיל 25 משקפת תשואת רווח של כ-4%, ולכן המשקיע צריך להאמין בצמיחה גבוהה מספיק כדי להצדיק את הפער.
להרחבה: הסיבה ששוק המניות לא מתרגש בינתיים מתשואת האג"ח ומה יכול לקלקל את החגיגה?
הוויכוח סביב AI מתנקז לכן לתשואה על ההון. אם ההשקעות של מיקרוסופט, מטא, אלפאבית ואמזון ממשיכות לייצר צמיחה ורווחים גבוהים, השוק יכול לספוג גם תשואות אג"ח גבוהות. אם קצב ההשקעות נשאר גבוה והרווחים מתחילים להתמתן, האלטרנטיבה של 5%-7% בשוק האג"ח נעשית הרבה יותר משמעותית.
