האינפלציה בגוש היורו קפצה ל-3.8%, השיא מאז 2023, ומקרבת העלאת ריבית נוספת של ה-ECB
האינפלציה השנתית בגוש היורו עלתה בספטמבר ל-3.8%, הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023. הנתון גבוה בהרבה מ-3.2% שנמדדו באוגוסט, עוקף את התחזיות בשוק שעמדו על 3.6%, ורחוק כמעט פי שניים מיעד האינפלציה של הבנק המרכזי האירופי, 2%.
המנוע המרכזי הוא האנרגיה. מחירי האנרגיה בגוש עלו בשנה האחרונה ב-18.8%, הקצב המהיר ביותר מאז ינואר 2023, על רקע העימות במזרח התיכון והשיבושים באספקת הנפט והגז. אינפלציית הליבה, שאינה כוללת אנרגיה, מזון, אלכוהול וטבק, נותרה על 2.5%, בהתאם לצפי.
אירופה רגישה במיוחד לזעזועי אנרגיה. היבשת מייבאת את רוב הנפט והגז שהיא צורכת, ומאז שצמצמה את התלות בגז הרוסי היא נשענת יותר על גז נוזלי שמגיע באוניות, שמחירו נקבע בשוק העולמי. כשהאספקה מהמזרח התיכון משתבשת, החשבון מגיע מהר לחשבונות החשמל והחימום של משקי הבית ולעלויות הייצור של התעשייה.
ההבחנה בין שני המדדים חשובה לבנק המרכזי. כשהעלייה מרוכזת באנרגיה, אפשר לטעון שמדובר בזעזוע חיצוני שיחלוף, ושהעלאת ריבית לא תוריד את מחיר הנפט. הבעיה מתחילה כשמחירי האנרגיה מחלחלים הלאה, לתחבורה, למזון ולשירותים, ולבסוף לדרישות שכר. אלה מה שמכונה השפעות סיבוב שני, והן שהופכות זעזוע זמני לאינפלציה עקשנית.
הבנק המרכזי האירופי כבר החל להגיב. בספטמבר העלה הבנק את הריבית ברבע אחוז ל-2.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2025. בימים האחרונים צמצמו בשוק את ההערכות להעלאות ריבית ברצף, אחרי שנשיאת הבנק, כריסטין לגארד, רמזה שהעלייה בתשואות האג"ח עושה חלק מעבודת ההידוק במקומו. תשואות גבוהות מייקרות הלוואות לממשלות, לחברות ולמשקי בית, וכך מאטות את הפעילות גם בלי החלטה של הבנק.
נתוני האינפלציה של הבוקר מקשים להחזיק בטיעון הזה. הקפיצה בספטמבר רחבה מספיק כדי שבשוק יתחילו לחשוש שהבעיה כבר אינה מוגבלת לאנרגיה, וההחלטה הבאה של הבנק, בסוף אוקטובר, הופכת לחשובה במיוחד. ההערכה הרווחת היא שבנק מרכזי שזוכר את 2022 לא ירצה לחכות עד שהשפעות הסיבוב השני יתבססו לפני שיפעל.
הזיכרון של 2022 לא רחוק. אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה זינקו מחירי האנרגיה באירופה, והאינפלציה בגוש הגיעה באוקטובר 2022 לשיא של 10.6%. הבנק המרכזי האירופי הואשם אז בתגובה איטית, והעלה את הריבית בקצב חד, מאזור האפס ועד 4% ב-2023, כדי להחזיר את האינפלציה ליעד. ב-2024 ו-2025 הוריד את הריבית בהדרגה, וכעת הוא שוב בכיוון ההפוך.
הדילמה הנוכחית קשה יותר מזו של אז. הצמיחה באירופה חלשה, ומחירי אנרגיה גבוהים פוגעים ממילא בתעשייה ובצרכנים. העלאת ריבית נוספת עלולה להעמיק את ההאטה, אבל ויתור עליה עלול לאפשר לאינפלציה להשתרש. ריבית גבוהה יותר גם מייקרת את המימון של ממשלות עם חוב גבוה, כמו איטליה וצרפת, ועלולה להרחיב את הפערים בתשואות האג"ח בין מדינות הגוש, סוגיה שהבנק המרכזי מקפיד לעקוב אחריה מאז משבר החובות של העשור הקודם. גם הפד האמריקאי נמצא במצב דומה, והחודש שעבר נפתח בשלוש החלטות ריבית בשלושה ימים, בהן העלאה ראשונה של הפד מאז 2023.
מחירי האנרגיה ימשיכו להכריע. הברנט חזר השבוע לאזור 102 דולר לחבית, והבוקר ירד אל מתחת ל-100 דולר בעקבות דיווח על כוונה אירופית לשחרר מלאי חירום של סולר ונפט. החלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי תתקבל ב-29 באוקטובר, ועד אז יתפרסמו עוד נתוני מחירים ופעילות שישפיעו על ההכרעה.
