שלוש החלטות ריבית בשלושה ימים: יפן לשיא של 30 שנה, הפד להעלאה ראשונה מאז 2023

רביעי הפד, חמישי בנק אנגליה, שישי בנק יפן. שלוש החלטות ריבית בתוך שלושה ימים, בשלוש מהכלכלות הגדולות.

עד לפני שנה הוויכוח בשווקים היה כמה הורדות ריבית יהיו ב-2026. היום הוויכוח הוא אם מדובר בהעלאה בודדת או בתחילת מחזור. שלושת הבנקים המרכזיים האלה שולטים יחד על חלק הארי של שוק החוב העולמי, וכשהם זזים באותו שבוע, גם מי שאינו מחזיק דולר, ליש"ט או ין מרגיש את זה בתיק.

הפד: העלאה ראשונה זה שלוש שנים

נתחיל בוושינגטון. הריבית בארצות הברית עומדת כיום בטווח של 3.50% עד 3.75%, רמה שאליה הגיעה בדצמבר 2025 אחרי שלוש הורדות רצופות בספטמבר, באוקטובר ובדצמבר של אותה שנה. מאז היא לא זזה. מדד הליבה שפורסם ביום שישי הגיע גבוה מהצפי, והפך את ההעלאה לתרחיש המרכזי בעיני חלק גדול מהשוק. חוזי הריבית מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאה של רבע אחוז.

אם זה יקרה, זו תהיה העלאת הריבית הראשונה בארצות הברית מאז יולי 2023, כלומר הראשונה זה שלוש שנים. היא גם תבוצע בניגוד להעדפה המוצהרת של הנשיא, מה שהופך אותה למבחן ציבורי לעצמאות הבנק המרכזי תחת יו"ר הפד קווין וורש. התמיכה במהלך נבנתה עוד קודם: בישיבת יולי שלושה חברי ועדה התנגדו להותרת הריבית ללא שינוי והעדיפו להעלות כבר אז.

לצד ההחלטה יתפרסמו גם התחזיות המעודכנות של חברי הוועדה לצמיחה, לאבטלה, לאינפלציה ולמסלול הריבית. מפת הנקודות הזו חשובה לא פחות מההחלטה עצמה, כי היא תגלה אם חברי הוועדה רואים לפניהם צעד בודד או סדרה. אינפלציה של 3.4% ונפט סביב 100 דולר, והפד שצפוי להעלות ריבית.

טוקיו: הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995

ההחלטה שעלולה להפתיע יותר מגיעה דווקא מטוקיו. הבנק המרכזי של יפן צפוי להעלות ריבית בסוף השבוע בפעם השנייה השנה, ולקחת אותה ל-1.25%. זו תהיה הרמה הגבוהה ביותר ביפן מאז 1995, ובשוק מתמחרים את המהלך בסבירות גבוהה מאוד. ביוני כבר הועלתה הריבית שם ל-1%, אחרי עשורים שבהם היא הייתה אפסית או שלילית.

מאחורי המהלך עומדים נתונים תומכים: העלייה החדה ביותר בשכר ביפן מזה כמעט שלושה עשורים, ואינפלציה שמסרבת לרדת אל היעד. אחרי שנים שבהן הבנק המרכזי היפני התחנן לאינפלציה ולא קיבל אותה, המצב התהפך.

יפן חשובה כאן הרבה מעבר לגודלה בתוצר העולמי. במשך עשורים היא הייתה המקור לכסף הזול בעולם. משקיעים לוו ין בריבית אפסית, המירו אותו למטבעות אחרים והשקיעו בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר. עסקת הקארי הזו מימנה חלק גדול מהמינוף בשווקים המתעוררים ובאג"ח הקונצרניות. ריבית של 1.25% משנה את החשבון, והיא כבר תומכת בחיזוק הין, שעלה בשבועות האחרונים. מי שזוכר את אוגוסט 2024 יודע איך נראה פירוק מהיר של עסקאות כאלה.

לונדון: ההצבעה מעניינת יותר מההחלטה

בבריטניה התרחיש שונה. הריבית שם עומדת על 3.75%, והעלאה ביום חמישי אינה הציפייה המרכזית. רוב השוק מתמחר הותרה ללא שינוי. מה שכן מעניין הוא ההצבעה: בישיבה של סוף יולי הותירה הוועדה את הריבית על כנה ברוב של שישה מול שלושה, כששלושת הנותרים ביקשו להעלות ל-4%. פיצול כזה נוטה להקדים שינוי מדיניות בחודשים שאחריו, ולכן מעבר לעמדת העלאה כבר בנובמבר אינו תרחיש שאפשר לפסול.

• הריביות בעולם נשארות גבוהות - ומה קורה כשהבינה המלאכותית מתחילה להלחיץ
• סוף עידן בבנק המרכזי של אירופה: נשיאת הבנק המרכזי פורשת מוקדם מהצפוי

שאר החברות במועדון כבר זזו. הבנק המרכזי האירופי הידק את המדיניות ביום חמישי, בפעם השנייה מאז פרוץ העימות מול איראן. הבנק המרכזי של קנדה הותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה האחרונה אבל הדגיש את החשש מאינפלציה, והפרוטוקולים שלו יתפרסמו ביום רביעי. אינפלציה של 3.3% בגוש האירו והשווקים מתמחרים העלאת ריבית.

הגורם המשותף יושב בחבית נפט

הגורם המשותף לכולם יושב בחשבון האנרגיה. מחיר הנפט התקרב ל-100 דולר לחבית והוא מזין את מדדי המחירים בכל המדינות המפותחות בו זמנית. כשמקור האינפלציה משותף וגלובלי, קשה על כל בנק מרכזי לטעון שמדובר בתופעה חולפת שאפשר להתעלם ממנה.

ההבדל בין המצב הזה לבין מה שהיה עד כה הוא מהותי. כשהפד לבדו מעלה ריבית, הכסף זורם לדולר ומשקיעים מוצאים מקלט במקומות אחרים. כשכל בנקי ה-G7 נעים לאותו כיוון בשבוע אחד, האג"ח הממשלתיות בעולם מתומחרות מחדש בבת אחת, ואין מטבע או שוק שאפשר לברוח אליו בקלות. זה בדיוק המצב שבו מניות הצמיחה, שמתומחרות לפי תזרים עתידי מהוון, סופגות את המכה הגדולה ביותר.

הצד השני של הגלובוס מספק את המשקל הנגדי. ביום שלישי מתפרסם מקבץ הנתונים החודשי של סין, והתחזיות אינן מצביעות על התאוששות מיולי החלש. הייצור והייצוא של מוצרים שקשורים לבינה מלאכותית ממשיכים להתרחב במהירות, ושאר הכלכלה הסינית תקועה. בברזיל, לעומת זאת, צפויה דווקא הורדת ריבית, תזכורת לכך שהמחזור העולמי אינו אחיד.

הפער מול בנק ישראל, והתיק הפנסיוני

לחיסכון הישראלי יש לזה שתי השלכות ישירות, והראשונה היא הפער. בנק ישראל נע בשנה האחרונה בכיוון ההפוך והוריד ריבית, וככל שהפער מול העולם מתרחב הוא נותן את אותותיו בשער הדולר ובתמחור האג"ח המקומיות. חוסך שמחזיק אג"ח ממשלתיות ישראליות ארוכות חשוף לשינוי הזה גם בלי שנגזר עליו דבר מבנק ישראל.

• מכונת המזומנים המשומנת ממשיכה להגדיל את הדיבידנד
• אפל עקפה את הציפיות בדוח הראשון של המנכ"ל החדש - האייפון זינק ב-18%

והשנייה היא התיק עצמו. רוב החיסכון הפנסיוני בישראל מושקע במדדי מניות ואג"ח עולמיים, שמתומחרים מחדש בדיוק בשלוש ההחלטות האלה. מסלול כללי ממוצע בקרן פנסיה מחזיק חשיפה משמעותית לשוק האמריקאי, ולכן מפת הריבית שתפרסם ועדת השוק הפתוח ביום רביעי נוגעת לחיסכון של מי שמעולם לא קנה מניה אחת בעצמו. ריבית המשכנתא בארה"ב חצתה את 7% ומניות הבנייה ירדו.

מה שכדאי לעקוב אחריו אינו ההחלטה עצמה אלא מה שמסביבה: מפת הריבית שיפרסם הפד, ניסוח ההודעה בלונדון, ותגובת הין בבוקר שאחרי טוקיו. שלושת אלה יגידו אם מדובר בגל אחד או בתחילת מחזור. אם התשובה היא מחזור, שנתיים של הנחות עבודה בשוקי ההון צריכות להיכתב מחדש.