שלוש החלטות ריבית בשלושה ימים: יפן בדרך לשיא של 30 שנה, והפד להעלאה הראשונה זה שלוש שנים
שלוש החלטות ריבית בשלושה ימים רצופים, בשלוש מהכלכלות הגדולות בעולם. ביום רביעי הפדרל ריזרב, ביום חמישי הבנק המרכזי של אנגליה וביום שישי הבנק המרכזי של יפן. הפעם הן נוטות כולן לאותו כיוון, וזה כיוון שלא ראינו כבר שנים: מעלה.
בארצות הברית מדד הליבה שפורסם ביום שישי הגיע גבוה מהצפי, והפך העלאה לכמעט ודאות בעיני משקיעים וכלכלנים. אם זה יקרה, זו תהיה העלאת הריבית הראשונה בארצות הברית זה שלוש שנים, והיא תבוצע בניגוד להעדפה המוצהרת של הנשיא. התמיכה במהלך נבנתה עוד קודם: בישיבת יולי שלושה חברי ועדה התנגדו להותרת הריבית ללא שינוי והעדיפו להעלות. לצד ההחלטה יתפרסמו גם התחזיות המעודכנות לצמיחה, לאינפלציה ולמסלול הריבית. להרחבה: אינפלציה של 3.4% ונפט סביב 100 דולר, והפד שצפוי להעלות ריבית.
ההחלטה שעלולה להפתיע יותר מגיעה דווקא מטוקיו. הבנק המרכזי של יפן צפוי להעלות ריבית בסוף השבוע, בפעם השנייה השנה, ולקחת את הריבית ל-1.25%. זו הרמה הגבוהה ביותר ביפן מאז 1995. מאחורי המהלך עומדים נתונים תומכים, ובהם העלייה החדה ביותר בשכר בארץ הזו מזה כמעט שלושה עשורים, ואינפלציה שצפויה להסתכם באוגוסט ב-2%.
יפן חשובה כאן הרבה מעבר לגודלה בתוצר העולמי. במשך עשורים היא הייתה המקור לכסף הזול בעולם, וריבית אפסית שם מימנה עסקאות ממונפות בשווקים אחרים. ריבית של 1.25% משנה את החשבון הזה, והיא כבר תומכת בחיזוק הין, שעלה בשבועות האחרונים.
בבריטניה התרחיש שונה מעט. העלאה ביום חמישי אינה הציפייה המרכזית, אבל בישיבה של סוף יולי שלושה חברי ועדה כבר העדיפו להעלות, וסיכוני המחירים ממשיכים לבעבע. מעבר לעמדה של העלאה כבר בנובמבר אינו תרחיש שאפשר לפסול.
שאר החברות במועדון כבר זזו. הבנק המרכזי האירופי הידק את המדיניות ביום חמישי, בפעם השנייה מאז פרוץ העימות מול איראן. הבנק המרכזי של קנדה הותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה האחרונה אבל הדגיש את החשש מאינפלציה, והפרוטוקולים שלו יתפרסמו ביום רביעי. להרחבה: אינפלציה של 3.3% בגוש האירו והשווקים מתמחרים העלאת ריבית.
הגורם המשותף לכל אלה יושב בחבית. הנפט נסחר שוב מעל 100 דולר, והלחימה במזרח התיכון התלקחה מחדש. אנרגיה יקרה מחלחלת לכל מחיר במשק, מהובלה ועד ייצור, ולכן היא מקשה על כל בנק מרכזי לטעון שמדובר בתופעה חולפת.
ההבדל בין המצב הזה לבין מה שהיה עד כה הוא מהותי. כשרק הפד מעלה ריבית, הכסף זורם לדולר ומשקיעים מוצאים מקלט במקומות אחרים. כשכל בנקי ה-G7 נעים לאותו כיוון, האג"ח הממשלתיות בעולם מתומחרות מחדש בבת אחת, ואין מטבע או שוק שאפשר לברוח אליו בקלות.
הצד השני של הגלובוס מספק את המשקל הנגדי. ביום שלישי מתפרסם מקבץ הנתונים החודשי של סין, והתחזיות אינן מצביעות על התאוששות מיולי החלש. הייצור והייצוא של מוצרי טכנולוגיה שקשורים לבינה מלאכותית ממשיכים להתרחב במהירות, ושאר הכלכלה הסינית תקועה. בברזיל, לעומת זאת, צפויה דווקא הורדת ריבית.
- ריבית המשכנתא בארה"ב חצתה את 7%, ומניות הבנייה ירדו לסף שסימן בעבר תחתית
- אינפלציה של 3.4% ונפט סביב 100 דולר: הפד צפוי להעלות את הריבית ביום רביעי
לחוסך הישראלי יש כאן שתי השלכות ישירות. הראשונה היא הפער: בנק ישראל נע בשנה האחרונה בכיוון ההפוך והוריד ריבית, וככל שהפער מול העולם מתרחב הוא נותן את אותותיו בשער הדולר ובתמחור האג"ח המקומיות. השנייה היא התיק עצמו, שכן רוב החיסכון הפנסיוני כאן מושקע במדדי מניות ואג"ח עולמיים שמתומחרים מחדש בדיוק בשלוש ההחלטות האלה. להרחבה: ריבית המשכנתא בארה"ב חצתה את 7% ומניות הבנייה ירדו.
מה שכדאי לעקוב אחריו אינו ההחלטה עצמה אלא מה שמסביבה: מפת הריבית שיפרסם הפד, ניסוח ההודעה בלונדון, ותגובת הין בבוקר שאחרי טוקיו. שלושת אלה יגידו אם מדובר בגל אחד או בתחילת מחזור.
