קמפוס אחד שווה שליש משוק אג"ח האסונות: בעיית הביטוח של מרכזי הנתונים
מרוץ הבינה המלאכותית יצר בעיה שאיש לא חשב עליה בהתחלה: איך מבטחים את זה. קמפוס מרכזי נתונים אחד, מהסוג שחברות הענן בונות היום, מגיע לשווי ביטוחי של 20 עד 30 מיליארד דולר. לשם השוואה, כל שוק אג"ח האסונות בעולם עומד על כ-66 מיליארד דולר. כלומר מתחם בודד מרכז שווי ביטוחי בסדר גודל של שליש מכל אגרות החוב מהסוג הזה שקיימות.
אג"ח אסונות, המוכרות בשם CAT bonds, נולדו בשנות ה-90 כפתרון לבעיה דומה בקנה מידה קטן יותר. חברת ביטוח או ביטוח משנה מנפיקה אגרת חוב שמשלמת ריבית גבוהה, ואם מתרחש אירוע שהוגדר מראש, כמו הוריקן או רעידת אדמה בעוצמה מסוימת, הכסף של המשקיעים משמש לתשלום התביעות. המשקיע מקבל תשואה נאה בתמורה לסיכון לאבד חלק מהקרן או את כולה.
היתרון שהפך אותן לפופולריות הוא חוסר המתאם. הוריקן בפלורידה אינו קשור למה שקורה בוול סטריט, ולכן האפיק הזה מתנהג אחרת מתיק מניות ואג"ח רגיל. השנה השוק בדרך לשיא נוסף, עם הנפקות של 18.9 מיליארד דולר מתחילת 2026, וקונים חדשים נכנסים לתחום שנחשב עד לא מזמן נישה.
למה זה עדיין לא קרה
מרכזי הנתונים עדיין אינם שם. עד היום לא הונפקה ולו אגרת אחת שמכסה סיכון של מרכז נתונים, וכל הפעילות מתרחשת שכבה אחת מעל, בהסכמי ביטוח משנה ובמבנים ייעודיים שבהם המבטחים מנסים להבין איך לתמחר את הסיכון הזה ואיפה למצוא מספיק קיבולת. ההערכה בשוק היא שהעסקה הייעודית הראשונה תגיע בתוך 12 עד 18 חודשים.
מה שמקשה על התמחור אינו האסון הטבעי אלא דווקא הסיכונים הייחודיים למתקן. הוריקן ורעידת אדמה הם בדיוק מה שהשוק הזה יודע לדגמן, ולכן הכניסה הראשונה תהיה כנראה דרך כיסוי רכוש קלאסי. אבל החשיפות הגדולות באמת במרכז נתונים הן שריפה, נזקי מים, הפסקת חשמל והפסקת פעילות עסקית, וכל אלה קשים בהרבה לכימות.
גם המפה הגיאוגרפית משתנה. מרכזי נתונים נבנים יותר ויותר בטקסס ובאריזונה, ולכן החשיפה זזה מהוריקנים בחופים לכיוון טורנדו וברד, סוג סיכון שדורש מודלים אחרים. ומעבר לטבע, מי שמלווה כסף למרכזי נתונים בוחן גם כיסוי מפני חבלה, מלחמה ומתקפות סייבר.
ולמה זה נוגע גם לכאן
מבחינת שוק ההון זו התפתחות עם משמעות רחבה. ההשקעה במרכזי נתונים מגיעה כבר היום לעשרות מיליארדי דולרים ברבעון אצל שחקן בודד, והיא ממומנת בחוב, בהון ובכסף ריבוני. עכשיו מתברר שגם צד הביטוח של אותה השקעה זקוק להון חיצוני, משום שהמאזנים של חברות הביטוח וביטוח המשנה קטנים מכדי לשאת ריכוז כזה. המשמעות היא עוד ערוץ שבו הבנייה של תשתית הבינה המלאכותית שואבת כסף משוק ההון. האמירויות מזרימות 46 מיליארד דולר לגרמניה, וגיגהוואט של מרכזי נתונים בלב העסקה.
לחוסך הישראלי יש כאן שני קצוות. הראשון הוא השקעה: אג"ח אסונות משווקות למשקיעים מוסדיים כאפיק עם תשואה גבוהה ומתאם נמוך לשוק, והן כבר מופיעות בתיקים מוסדיים בעולם. ככל שהשוק גדל ומתרחב למרכזי נתונים, גדל הסיכוי שהאפיק הזה יגיע גם לתיקים כאן.
הקצה השני נוגע לישראל עצמה. גם כאן נבנים מרכזי נתונים, והסיכונים שהוזכרו אינם תיאורטיים: הפסקת חשמל, נזקי מים וחבלה, ובמיוחד סיכון מלחמה, שהוא הסעיף שחברות ביטוח בעולם ממעטות לכסות. מי שבונה כאן תשתית מחשוב בסדר גודל בינלאומי יגלה שהשאלה הביטוחית משפיעה על עלות ההון בדיוק כמו הריבית.
- האמירויות מזרימות 46 מיליארד דולר לגרמניה
- 31 טריליון דולר עד 2050: כמה רחוק עוד יכול להגיע גל ההשקעות ב-AI?
ויש כאן גם תזכורת רחבה יותר לגבי ריכוזיות. השוק הפיננסי למד בעשור האחרון לפזר סיכון על פני אלפי נכסים, ומרכזי נתונים הולכים בכיוון ההפוך: יותר ויותר ערך מרוכז בפחות ופחות מתחמים, כל אחד מהם על שטח בודד עם רשת חשמל אחת. זה יעיל מאוד, וזה גם בדיוק מה שהופך את הביטוח שלו לבעיה. 10 הגורמים שיקבעו מה יקרה לכסף שלכם בשנה הקרובה.
