טענות NIMBY לגיטימיות לא יעצרו מיזמי תשתית לאומיים

בג"ץ: די לעתירות נגד המטרו; הגיעה השעה שהפרויקט ייצא לדרך

בפסק דין של בית המשפט העליון בשבוע שעבר, התופעה באה לידי ביטוי במחלוקת בדבר מיקום "מתחם הדיפו" -  מתחם עילי המשמש לתחזוקה ותפעול של רכבות המטרו וחנייתן, ותוואי  המקטע הצפוני של פרויקט המטרו אשר יעבור באזור השרון. לפרויקט המטרו יתרונות רבים, בהם שיפור הנגישות, הניידות וזמני הנסיעה למרכזי תעסוקה ומוקדי עניין במטרופולין. אלא שאין מתנות חינם וכל קו מטרו מצריך לפחות מתחם דיפו אחד.

העתירות עסקו בשתי סוגיות מרכזיות. האחת: האחת בקשת עיריית הוד השרון וגורמים פרטיים בעלי זכויות בפארק ההיי-טק מגדלי השרון באזור התעסוקה "נווה נאמן", להסיט את תוואי המטרו לסביבתם ולקבוע תחנה בסמוך לו. הם טענו, כי תוואי המטרו שאושר אינו נותן מענה לאזורי תעסוקה ובנייה בדרום העיר ומחמיץ בכך הזדמנויות לפיתוחה.

השנייה: בקשת המועצה האזורית דרום השרון, עיריית כפר סבא, והיישובים גן חיים ושדה ורבורג לשנות את מיקום מתחם הדיפו, המתוכנן בסמוך ליישוביהם, ולהעבירו למחלף אייל - בסמוך לעיר טירה. העותרים טענו, כי מיקום מתחם הדיפו, בסמוך לבתי תושבים רבים, מנוגד לכל היגיון תכנוני, סביבתי, חברתי וכלכלי, שכן הוא צפוי ליצור לתושבי האזור מטרדים בריאותיים ואקולוגיים, לפגוע בערכי טבע, סביבה ונוף, לחסל את החקלאות תוך פגיעה במקורות פרנסה ועוד.

לטענתם, מיקום הדיפו בסמוך לטירה, כולל יתרונות בהיבטים סביבתיים, בריאותיים ותכנוניים. עיריית טירה מצידה התנגדה, כמובן, למיקום הדיפו בסמוך לה וטענה, כי הדבר יעביר את הפגיעה הנטענת מהדיפו לתחומה של רשות מקומית שבה אוכלוסייה מוחלשת.

שוב: בית המשפט אינו "מתכנן-על"

בית המשפט העליון דחה את העתירות. השופט דוד מינץ חזר על ההלכה, לפיה בית המשפט אינו משמש "מתכנן-על" ולכן לא ימיר את שיקול דעתם של מוסדות התכנון, אלא במקרים חריגים בהם נפל בהחלטה פגם מינהלי חמור. פגם כזה, אשר יצדיק את התערבות בית המשפט, הוא פגם באופן קבלת ההחלטה, כגון החלטה שהתקבלה בניגוד עניינים, בחריגה מסמכות או אם ההחלטה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

בעניין תוואי המטרו קבע בית המשפט, שעל אף שאחת ממטרות המטרו היא מתן שירות מטרופוליטני בקרבת אזורי פיתוח, לא ניתן לתת מענה לכל אזור פיתוח בפני עצמו. בעניין מיקום הדיפו נקבע, כי יתרונותיה וחסרונותיה של בקשת העותרים להסטת מיקומו לאזור טירה נבחנו על ידי מוסדות התכנון המוסמכים והחלטותיהם התקבלו כנדרש, ולכן אין להתערב בהן. 

בית המשפט הוסיף וציין, כי חלק מהטענות בעתירה הן מסוג NIMBY והן מבטאות את שאיפתם של חלק מהעותרים שהמטרו יוקם והם ייהנו מיתרונותיו, אולם המחיר הנלווה להקמתו ישולם על ידי אחרים ולא על ידם. על אף שמדובר בטענות לגיטימיות וניתן להבין אותן, עצם העובדה שהמיקום שנבחר למתקני תשתית אינו לרוחו של חלק מהציבור, אינה מהווה עילה להתערבות בית המשפט בהחלטות מוסדות התכנון. שהרי לא  ניתן לבחון פרויקט תשתיות לאומי כה משמעותי מנקודת מבט צרה של כל בעל עניין בנפרד, ונדרשת ראיה רוחבית ומערכתית על הפרויקט.

פסק הדין מעביר מסר ברור, לפיו טענותNIMBY , גם אם הן לגיטימיות מבחינה אנושית, לא יעצרו מיזמי תשתית לאומיים, שההחלטות בגינם התקבלו על ידי הגורמים המוסמכים בהליך סדור.

• בג"ץ: די לעתירות נגד המטרו; הגיעה השעה שהפרויקט ייצא לדרך
• תקציב התשתיות: תחבורה, מקרקעין והפרויקטים של עשור

 עו"ד שילה הרשקוביץ, עו"ד איילת חותה, שותפים במחלקת תכנון ובנייה, משרד פישר (FBC) (צילום: רמי זרנגר)