הבורסה עולה 16% בשנה שאחרי הבחירות- ומה קורה כשאין הכרעה?

בכל מערכת בחירות חוזר אותו חשש: מה יקרה לבורסה אם לא תקום ממשלה יציבה, אם המשק ייגרר לעוד חודשים של משא ומתן קואליציוני, ואם חוסר הוודאות הפוליטית יבריח משקיעים? לכאורה, ככל שהסיכוי לפלונטר פוליטי גדל, כך גם גדלה האי וודאות והסיכון לשוק המניות. אלא שהנתונים ההיסטוריים מציגים תמונה מורכבת יותר, ואפילו מעודדת עבור החוששים מהשפעת הקלפי על תיק ההשקעות שלהם.

לפי מחקר של יחידת המחקר בבורסה לניירות ערך, שבחן עשר מערכות בחירות בישראל, מדד ת"א 125 הניב תשואה כוללת ממוצעת של כ-16.4% ב-12 החודשים שלאחר הבחירות. זאת לעומת תשואה שנתית ממוצעת של כ-11.5% בתקופה שבין סוף 2002 לסוף 2025. במילים אחרות, בשנה שאחרי הבחירות הציג שוק המניות המקומי ביצועים טובים יותר מהממוצע ארוך הטווח שלו.

גם בהשוואה לוול סטריט התוצאה מעניינת. מדד S&P 500 הניב בשנה שלאחר הבחירות בישראל תשואה ממוצעת של כ-13% במונחים שקליים, לעומת ממוצע ארוך טווח של כ-8.5%. כלומר, גם המדד האמריקאי הציג ביצועים טובים יותר בשנה שאחרי הבחירות בישראל, אף שהקשר בין שני השווקים אינו בהכרח נובע מהאירועים הפוליטיים בארץ.

לפני שממהרים להסיק שבחירות הן הזדמנות קנייה, צריך לסייג: מדובר בממוצעים היסטוריים, ולא בהוכחה שהבחירות עצמן גורמות לעליות. חלק ממערכות הבחירות שנבדקו התרחשו בסמוך למשברים גדולים, ובהם המשבר הפיננסי העולמי ומשבר הקורונה. ההתאוששות בשווקים לאחר אותם משברים תרמה גם היא לתשואות. לכן, השאלה המעניינת היא לא רק מה קרה לבורסה בשנה שאחרי הבחירות, אלא גם מה קורה כשהתוצאה הפוליטית היא דווקא התרחיש שממנו המשקיעים חוששים יותר מכל: אין הכרעה.

אין הכרעה בקלפי, אבל הבורסה מתאוששת

במחקר נבדקה גם התנהגות מדד ת"א 125 סביב מערכות בחירות שהסתיימו בהקמת ממשלה, לעומת מערכות שבהן לא הושגה הכרעה. הממצאים מצביעים על פער משמעותי עוד לפני יום הבחירות.

בשלושת החודשים שקדמו למערכות בחירות ללא הכרעה, ירד המדד בממוצע בכ-5%. במערכות בחירות שהובילו להקמת ממשלה, הירידה בתקופה המקבילה הסתכמה ב-0.2% בלבד. גם בחודש שלפני הבחירות נרשם פער: ירידה של 3.3% במערכות ללא הכרעה, לעומת ירידה של 0.7% במערכות שבהן הוקמה ממשלה.

אלא שאחרי הבחירות התמונה משתנה. חודש לאחר מערכות בחירות ללא הכרעה עמדה התשואה המצטברת על 2.3%, לעומת תשואה שלילית של 0.7% במערכות שבהן הוקמה ממשלה. כעבור שלושה חודשים כבר נרשמה תשואה מצטברת של 4.7% במערכות ללא הכרעה, לעומת 4.1% במערכות עם הכרעה. לאחר חמישה חודשים הפער כמעט נעלם לחלוטין: 6.7% לעומת 6.5%.

התשואות המצטברות מחושבות ביחס לנקודת בסיס של חמישה חודשים לפני הבחירות, ולא רק מהיום שאחרי ההצבעה. לכן, הם לא אומרים שהבורסה בהכרח מזנקת מיד כשהתברר שאין הכרעה. הם כן מצביעים על כך שהחולשה שנרשמה לפני הבחירות לא התפתחה, בממוצע, לפער שלילי מתמשך בחודשים שאחריהן.

אחד ההסברים האפשריים הוא שהשוק מתמחר את החשש מראש. משקיעים לא מחכים בהכרח ליום הבחירות כדי להגיב לסקרים, לאפשרות של ממשלה שלא תקום או לחשש מפני חוסר יציבות. אם החששות האלה כבר השפיעו על מחירי המניות בחודשים שלפני ההצבעה, התוצאה עצמה עשויה שלא להוביל לגל נוסף של מכירות. במצב כזה, גם אם אין הכרעה, עצם ההתבהרות של התרחיש הפוליטי עשויה לאפשר לשוק להתייצב.

• "מר איזנקוט, אם תהיה ראש ממשלה, מרידור יהיה שר אוצר?" - "מה זה אם? אני מחרתיים בערב ראש ממשלה"
• יומיים לבחירות: זינוק באיומי הסייבר, יותר מ-1,200 אתרים חדשים ו-2,700 מתקפות בשבוע

זה לא אומר שהמשקיעים מעדיפים ממשלה שלא מצליחה לקום, אלא שחוסר ודאות אינו בהכרח חדשות רעות חדשות. לפעמים, גם תוצאה שלילית לכאורה פחות גרועה ממה שהשוק כבר ציפה לו. מנגד, אם המבוי הסתום הפוליטי נמשך ופוגע בפועל בכלכלה, בתקציב המדינה או באמון המשקיעים, הוא בהחלט עלול להכביד על הבורסה.

2019: פעמיים בקלפי, בלי ממשלה

הדוגמה המוחשית ביותר היא שנת 2019. באפריל נערכו בחירות לכנסת, אך בנימין נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה. הכנסת התפזרה, ובספטמבר הלכו הישראלים שוב לקלפי. גם הפעם לא הושגה הכרעה שאפשרה להקים ממשלה, והמדינה נכנסה לתקופה ממושכת של אי ודאות פוליטית. במרץ 2020 נערכו בחירות נוספות, ורק לאחריהן הוקמה ממשלת אחדות.

היינו מצפים שזו בדיוק תהיה הסיטואציה שתדאיג משקיעים- ממשלה שלא קמה, מדיניות כלכלית שנשארת בערפל ואפשרות לסבב בחירות נוסף. בהיעדר ממשלה יציבה, קשה לקדם תקציב חדש ולקבל החלטות ארוכות טווח. גם עסקים ומשקיעים מתקשים לתכנן קדימה כשהכיוון הכלכלי של המדינה לא ברור.

אבל נתוני המחקר מראים כי בתקופות של בחירות ללא הכרעה, עיקר החולשה בשוק נרשמה לפני ההצבעה, ולאחריה הפערים מול מערכות בחירות שהסתיימו בהקמת ממשלה הצטמצמו במהירות. כלומר, גם במציאות של שתי מערכות בחירות רצופות ללא הכרעה, חוסר היציבות הפוליטית לא התבטא בהכרח בפער שלילי מתמשך בביצועי הבורסה.

עם זאת, צריך להיזהר מהסקת מסקנות רחבות מדי מהדוגמה הזאת. שתי מערכות הבחירות ללא הכרעה שנכללו בהשוואה נערכו ב-2019, בהפרש של חודשים ספורים, ולכן מדובר במדגם קטן. נוסף על כך, שנת 2020 הושפעה ממשבר הקורונה, כך שלא ניתן לייחס את כל התנודות בשוק למצב הפוליטי. המקרה הישראלי מספק המחשה מעניינת, אך לא נוסחה שאפשר להעתיק לכל מערכת בחירות.

• הביטוח הלאומי קורס: הקופה תתחיל להתרוקן כבר ב־2029: מי יהיה לצידנו ״ברגעים החשובים של החיים״?
• ישראייר נכנסת למדריד: שלוש טיסות שבועיות ומחירי פתיחה של כ-328 דולר

ומה עם השקל?

גם בשוק המט"ח נרשם דפוס מעניין. לפי נתוני המחקר, בשנה שלאחר הבחירות התחזק השקל בכ-2.5% בממוצע מול סל המטבעות. לשם השוואה, הממוצע ארוך הטווח של התחזקות השקל בתקופה שנבדקה עמד על כ-2.3% בשנה.

בשנה שלפני הבחירות התחזק השקל בכ-1.4% בממוצע, כך שגם כאן נרשמה התחזקות מעט חזקה יותר לאחר ההצבעה. עם זאת, מדובר בממוצעים היסטוריים, והם אינם מלמדים שהבחירות הן שגרמו להתחזקות המטבע. שער השקל מושפע גם מהריבית בישראל ובארה"ב, מהמצב הביטחוני, מתנועות ההון וממגמות בשווקים הבינלאומיים.

לשינוי בשער החליפין יש משמעות גם למשקיעים שמחזיקים מניות אמריקאיות. כאשר השקל מתחזק מול הדולר, שווי ההשקעה בדולרים מתורגם לפחות שקלים, בהנחה ששאר המשתנים אינם משתנים. לכן, גם אם מדד S&P 500 עולה, התחזקות השקל יכולה לשחוק חלק מהתשואה שמקבל המשקיע הישראלי במונחים שקליים. מנגד, היחלשות השקל עשויה להגדיל את התשואה השקלית של השקעה דולרית.

אז האם הבחירות הן הזדמנות קנייה?

לא בהכרח. הנתונים ההיסטוריים לא מבטיחים תשואה חיובית, ובוודאי שאינם אומרים שאפשר להתעלם מהסיכון הפוליטי. הם כן מלמדים שצריך להבחין בין חוסר ודאות שמטריד את המשקיעים לפני הבחירות לבין מה שקורה בפועל אחרי שהתוצאה מתבררת.

הבורסה לא רק מגיבה לזהות המנצחים בקלפי אלא גם לציפיות לגבי העתיד: מה תהיה המדיניות התקציבית, האם הממשלה תצליח להעביר תקציב, מה יקרה להוצאות הביטחון ולגירעון, כיצד תתפתח סביבת הריבית והאם המצב הביטחוני יאפשר למשק לחזור לצמיחה יציבה. 

במקביל, למגמות בוול סטריט ולשער השקל יש השפעה משמעותית על התשואה שמקבלים המשקיעים.

אם החשש ממבוי סתום כבר מגולם במחירי המניות, עצם העובדה שלא הוקמה ממשלה לא בהכרח תגרום לגל נוסף של מכירות. לעומת זאת, אם חוסר ההכרעה מתארך, מונע קבלת החלטות כלכליות ומעמיק את החשש מפני עלייה בגירעון או בפרמיית הסיכון של ישראל, הפגיעה עשויה להימשך.

ההיסטוריה מספקת סיבה לא להיכנס לפאניקה רק בגלל החשש מבחירות ללא הכרעה. בשנה שלאחר הבחירות הציג ת"א 125 תשואה ממוצעת של כ-16%, ובמערכות ללא הכרעה הפערים מול מערכות שבהן הוקמה ממשלה כמעט נעלמו בתוך חמישה חודשים. גם השקל נטה להתחזק בשנה שלאחר הבחירות. 

יש לזכור כי שוק ההון מסתכל קדימה ומתמחר לא רק את המצב הקיים, אלא גם את הציפיות של המשקיעים לגבי העתיד. לכן, לעיתים החששות מפני חוסר יציבות פוליטית כבר מגולמים במחירי המניות עוד לפני הבחירות, והתבהרות התמונה לאחריהן עשויה לתמוך בהתאוששות.

אבל אין כאן נוסחת קסם: הריבית, המצב הביטחוני, הכלכלה העולמית ותוצאות החברות ימשיכו לקבוע לא פחות מהתוצאה הפוליטית. השאלה החשובה היא לא רק אם תקום ממשלה, אלא אם היום שאחרי הבחירות יפחית את אי הוודאות או יוסיף לה עוד שכבה.