דליה גוררת את ניו-מד ורציו לבוררות בלונדון: מה מונח על הכף בעסקת הגז של 6.7 מיליארד דולר
המחלוקת על עסקת הגז של 6.7 מיליארד דולר בין דליה לבין שתיים מהשותפות במאגר לוויתן עברה לזירה משפטית בינלאומית. חברת החשמל הפרטית, שבשליטת משק אנרגיה, הגישה בקשה לפתיחת הליך בוררות בבית הדין הבינלאומי לבוררות בלונדון (LCIA) נגד ניו-מד ונגד רציו. דליה רוצה שהבוררים יקבעו שההסכם בתוקף, ושהודעת הביטול ששלחו המוכרות חסרת משמעות משפטית.
הבקשה שהוגשה כוללת שלוש דרישות, והן בנויות כמו קומות. בקומה הראשונה, דליה מבקשת הצהרה שהודעת הביטול ניתנה בניגוד להסכם או לדין, ולכן חסרת תוקף. בקומה השנייה, גם אם הבוררים יקבלו את תוקף ההודעה, דליה טוענת שההסכם עדיין קיים, כי אישור רשות התחרות הגיע בתוך פרק הזמן שנקבע בחוזה. הקומה השלישית היא הצהרה כללית שההסכם נכנס לתוקף לפי תנאיו. החברה שמרה לעצמה את הזכות לדרוש סעדים נוספים בהמשך, כלומר ייתכן שבשלב מאוחר יותר יעלה גם עניין של פיצוי כספי.
השורש של הוויכוח הוא שאלה של לוח זמנים. ניו-מד ורציו שלחו הודעת ביטול בטענה שהתנאים המתלים, ובראשם אישור רשות התחרות, הושלמו באיחור. ההסכם קבע חלון של 90 ימים לקבלת האישור, והצדדים חלוקים גם על נקודת ההתחלה של הספירה. רשות התחרות נתנה בסופו של דבר פטור מאישור הסדר כובל, ללא תנאים, למעט סעיף אחד שנוגע למגבלה על מכירה משנית של גז, שאת חוקיותו השאירה לבחינה עצמית של הצדדים. ניו-מד הודיעה שהיא עומדת על הביטול גם אחרי ההחלטה. ההשתלשלות המלאה מופיעה בכתבה רשות התחרות אישרה - וניו-מד עדיין מבטלת: מה קורה בעסקת הגז של 6.7 מיליארד דולר?.
הידעת?כמה גז יש בלוויתן לעומת תמר?
מבחינת דליה, הסכום הכולל הוא חלק אחד בלבד מהסיפור. הגז מלוויתן נועד להזין שתי תחנות כוח חדשות במחזור משולב, כ-850 מגה-וואט כל אחת, באתר צפית ובאתר אשכול באשדוד. ההשקעה בשתיהן מוערכת בכ-10 מיליארד שקל, והמימון הבנקאי לשתיהן כבר נסגר. לפי התכנון, כ-65% מהגז לתחנות אמור להגיע מניו-מד ורציו, והיתרה מכריש-תנין של אנרג'יאן. חוזה דלק ארוך הוא בסיס מרכזי במימון פרויקטים כאלה, ולכן כל ספק לגבי מקור הגז עשוי להשפיע על מחיר החשמל שהתחנות יוכלו להציע בעתיד.
תנאי החוזה עצמו מסבירים למה דליה נאחזת בו. מדובר באספקה מחייבת של כ-1.3 BCM בשנה, שאמורה לעלות בהמשך לכ-1.7 BCM, לתקופה של כ-20 שנה. המחיר צמוד לתעריף החשמל והוערך בכ-4.7 דולר ליחידת חום. דליה התחייבה מצדה לכמות מינימלית בשיטת קח או שלם. בהסכם יש גם מנגנון לפתיחת המחיר בטווח של עד 10% לכל כיוון, ואפשרות להפחית כמויות בעד 30% אם הצדדים יתקשו להגיע להסכמה.
הידעת?מה זה מכר בנפרד?
בצד של המוכרות, השיקול נראה שונה. ניו-מד מחזיקה בכ-45.3% מלוויתן ורציו בכ-15%, ושתיהן חתמו על העסקה בנפרד משברון, שמפעילה את המאגר ומחזיקה בכ-40%. בתקופה שעברה בין החתימה לבין הודעת הביטול, השתנו כמה מהנתונים סביב שוק הגז, בהם המחירים באירופה. ייתכן שזה מסביר את הנכונות לוותר על הכנסות מובטחות לטווח ארוך, אם כי המוכרות עצמן נמנעו מלפרט מעבר לטענה המשפטית.
לבוררות כזו יש מחיר של זמן. הליך מסוג זה בפני הרכב של שלושה בוררים נמשך בדרך כלל חודשים ארוכים ולפעמים יותר, ולפחות שנה לפי ההערכות בענף. ובכל זאת, יש מרווח: אספקת הגז לפי ההסכם אמורה להתחיל בתחילת העשור הבא, כך שיש זמן להכרעה, או להסכם פשרה, לפני שהתחנות יזדקקו לגז.
לדליה יש גם זיכרון מוסדי מהליך דומה. מול אנרג'יאן היא ניהלה בוררות שהסתיימה בהסכמה על סיום החוזה בלי תשלום לאף צד, אחרי שדליה עברה להאריך את ההסכם עם מאגר תמר. הפעם התפקידים הפוכים: דליה היא הצד שמבקש לשמור על החוזה. הרקע לאותו מקרה מופיע בכתבה סופית: אנרג'יאן איבדה את החוזה מול דליה - הפסד של 2.2 מיליארד דולר.
המשקיעים באג"ח של דליה מגיבים בינתיים בשקט יחסי. החברה רשמה במחצית הראשונה הכנסות של כ-1.3 מיליארד שקל ורווח נקי של כ-16 מיליון שקל, עם הון עצמי של כ-2.67 מיליארד שקל. אג"ח דליה א' נסחרה בתשואה ברוטו של כ-2.7% ואג"ח ב' בכ-3%, רמות שמשקפות סיכון אשראי נמוך. פירוט התוצאות מופיע בכתבה דליה: ההכנסות עלו ל-1.3 מיליארד שקל במחצית; הרווח הנקי הסתכם ב-16 מיליון שקל.
- רשות התחרות אישרה - וניו-מד עדיין מבטלת: מה קורה בעסקת הגז של 6.7 מיליארד דולר?
- למרות הנפילה: לנדאו ורוטלוי ממשיכים להמר על תיגי - מאמינים בחלום הדאטה סנטרס
להרחבה: ניו-מד ורציו הודיעו על ביטול עסקת גז של 6.7 מיליארד דולר - דליה טוענת שההסכם בתוקף | 5.2 מיליארד שקל: חברת דליה תקים תחנת כוח חדשה
