מערכת בחירות מביאה עמה השלכות כלכליות מיידיות, מעבר להיבט הפוליטי. תקופת בחירות מקפיאה בפועל חקיקה כלכלית, דוחה אישור תקציב ומעכבת רפורמות בתחומי הדיור, המסים והתשתיות, ובמקביל מייצרת הבטחות להגדלת הוצאה שמשפיעות על תחזיות הגירעון. שוק ההון נוטה לתמחר
אי ודאות פוליטית דרך פרמיית הסיכון של המדינה, דרך שער השקל ודרך תשואות האג"ח הממשלתיות, וחברות דירוג האשראי מתייחסות ליציבות השלטונית בדוחותיהן. גם המפלגות עצמן מנהלות תקציבים, נוטלות אשראי ומחזירות חובות במימון ציבורי. עבור הקוראים, מעקב אחר תהליך בחירות
והרכב הכנסת הוא כלי להבנת מדיניות הכלכלה שתיושם בשנים הבאות ולהערכת הסיכון בהשקעות מקומיות.
