שבועיים לבחירות: מי יהיה ראש הממשלה ואיזו מפלגה תהיה הפתעת הבחירות?

מי יהיה ראש הממשלה? 

לפי מרבית הסקרים, גדי אייזנקוט עשוי להיות ראש הממשלה הבא, אבל עם כוכבית. הדרך שלו לראשות הממשלה כנראה תדרוש תמיכה או הימנעות של המפלגות הערביות, שכן גוש השינוי מתקשה להגיע ל-61 מנדטים בכוחות עצמו. 

אייזנקוט צריך לקוות שיועז הנדל וירון זליכה יעברו את אחוז החסימה. במקרה כזה גוש השינוי עשוי להגיע ל-56-58 מנדטים. בתרחיש הזה יוכל אייזנקוט לנסות להקים ממשלת מיעוט, שתזכה לאמון הכנסת בזכות הימנעות של המפלגות הערביות. זו תהיה ממשלה צרה ורגישה, אבל כזאת שתאפשר לשותפות לשמור על התחייבויות הבחירות שלהן. אם הנדל וזליכה יישארו מתחת לאחוז החסימה, גוש השינוי עשוי להסתפק ב-52-56 מנדטים. 

במקרה כזה אייזנקוט ייאלץ לנסות להישען על רע"מ של מנסור עבאס, ואולי אף לצרף אותה לממשלה. כאן תתעורר בעיה מול ליברמן, שהתחייב במפורש שלא לשבת עם רע"מ באותה ממשלה. מנגד, גם לבנימין נתניהו יש מסלול להרכבת ממשלה, אם כי הוא דורש צירוף של כמה תנאים. עופר וינטר צריך לעבור את אחוז החסימה, גוש הימין צריך להגיע לכ-56 מנדטים, וגם הנדל וזליכה צריכים להיכנס לכנסת.

בתסריט כזה נתניהו עשוי להצליח להרכיב ממשלת ימין צרה. הקושי המרכזי יהיה חוק הגיוס, בעיקר מול ההתחייבויות של הנדל שיישב עם החרדים למרות התחייבויותיו כשלזליכה זה לא מפריע כלל.

ייתכן שיימצא המנגנון והנוסח המוסכם שיאפשר את הקמת הממשלה. אפשרות נוספת היא ממשלת אחדות של גוש השינוי עם הליכוד. הסבירות לכך נראית נמוכה. נתניהו קשור פוליטית למפלגות החרדיות כבר שנים רבות, ופרידה מהן תהיה מהלך משמעותי מבחינתו. ועדיין, מדובר באפשרות לממשלה רחבה, אולי גם עם הסכם רוטציה בין הצדדים. קיים גם תסריט שבו איש מהמנהיגים יצליח להרכיב ממשלה. 

במקרה כזה גוש השינוי עשוי לנסות להשתלט על ראשות הכנסת ועל הוועדות המרכזיות, ולהפוך את נתניהו לראש ממשלת מעבר עם יכולת פעולה מוגבלת, עד לבחירות נוספות.

הפעם קשה במיוחד לחזות את התוצאה, בגלל שני גורמים מרכזיים. הראשון הוא המלחמה והשלכותיה על דפוסי ההצבעה. השני הוא שנתניהו מגיע לבחירות אחרי כהונה של ממשלת ימין מלא, מצב שטרם התמודד איתו במערכות בחירות קודמות. שני הגורמים האלה עשויים להשפיע על התוצאות באופן שהסקרים מתקשים לזהות. 

 מי תהיה הפתעת הבחירות? 

 בכל מערכת בחירות יש מפלגות שמפתיעות לטובה ואחרות שמסיימות עם פחות מנדטים מהצפוי. אחת ההפתעות האפשריות היא מפלגתו של איתמר בן גביר, שנהנה מתמיכה בקרב צעירים ומצביעים שמגיעים לקלפי בפעם הראשונה. תוצאה של 9-10 מנדטים עבור בן גביר היא תרחיש אפשרי, גם אם מרבית הסקרים מציגים מספרים נמוכים יותר.

בגוש השינוי, נפתלי בנט עשוי להפתיע ולהשיג שניים או שלושה מנדטים יותר מתחזיות הסוקרים. בנט מנהל קמפיין אגרסיבי, והעובדה שכבר כיהן כראש ממשלה עשויה להעניק לו יתרון בקרב חלק מהמצביעים. 

• בנקים, נדל"ן וביטחוניות: מי ירוויח מניצחון של נתניהו ומי מחילופי שלטון?
• "המשך המדיניות הפופוליסטית עלול לעלות לכל ישראלי עד 10,000 דולר בשנה"

גם הליכוד יכולה להיות הפתעת הבחירות. אם בימים האחרונים לפני ההצבעה תתרחש חזרה הביתה של מצביעי ימין, שיעדיפו לחזק את נתניהו על פני תמיכה במפלגות קטנות, הליכוד עשויה לקבל כמה מנדטים מעבר לתחזיות. במגזר הערבי צפויה התחזקות בעקבות איחוד הרשימה המשותפת. המפלגות הערביות עשויות להגיע יחד ל-13-15 מנדטים, לעומת כעשרה מנדטים בבחירות הקודמות. 

תוצאה כזאת עשויה להשפיע מאוד על האפשרויות להרכבת הממשלה. ב-27 באוקטובר בלילה תתברר חלוקת המנדטים, אבל ייתכן שגם אז יהיה קשה להכריז על ניצחון של אחד הגושים. במקרה כזה ישראל עשויה למצוא את עצמה בדרך לסבב בחירות נוסף, או לפתרון פוליטי מאולץ שיאפשר הקמת הממשלה לא יציבה.