
ביטקוין וסנקציות כלכליות
ההצעה של נתניהו להשתמש בביטקוין כדי לעקוף סנקציות כלכליות עוררה ביקורת מצד בנק ישראל, אבל המטבע הדיגיטלי כבר הפך לאפיק השקעה גם בקרב גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים. מה ההבדל בין ארנק חם לארנק קר, כיצד אפשר להשקיע בביטקוין באמצעות קרנות סל, ומהם הסיכונים
והיתרונות של כל אחת מהאפשרויות?
ביום חמישי האחרון התראיין ראש הממשלה לערוץ הכלכלה והציע את הקריפטו והביטקוין כאמצעי אפשרי לעקיפת סנקציות כלכליות. במוצאי השבת כבר מיהר בנק ישראל לפרסם הודעה חריגה ובה הבהיר כי קריפטו אינו אמצעי יעיל לכך. להרחבה: בנימין נתניהו בראיון מיוחד: על מסים, צמיחה, סייבר, קריפטו; האם הוא עדיין "מר כלכלה"?
האמת היא שבשטח, הביטקוין מזמן הפך לחלופה לעקיפת מערכת הסוויפט עבור משטרים תחת סנקציות כבדות דוגמת רוסיה, צפון קוריאה ואיראן, לצד שימוש נרחב מצד ארגוני פשע וטרור. מעבר לזירה הגיאו־פוליטית הזו, בשנים האחרונות עבר הביטקוין שינוי מהותי: מנכס שנתפס כשולי או ספקולטיבי, הוא הפך לשחקן בולט בשיח הכלכלי ובפורטפוליו של גופים מוסדיים, מנהלי השקעות ולקוחות פרטיים. אנדרלמוסיה פוליטית, חוסר וודאות לגבי יציבות מוסדות מדינתיים ואינפלציה שוחקים את האמון במטבעות הפיאט, ודוחפים משקיעים לחפש אלטרנטיבות כמו זהב, כסף וביטקוין. להרחבה: בנק ישראל עונה לנתניהו: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות"
מרגע שהתקבלה החלטה עקרונית להיחשף אליו, נשאלת השאלה כיצד לבצע זאת בפועל בהתאם לצרכים ולרמת הסיכון באחזקה ישירה או עקיפה. מי שבוחר להחזיק ביטקוין באופן ישיר צריך להבין שלא מדובר ב"מטבע שיושב בחשבון", אלא בשליטה על מפתחות דיגיטליים. כאשר מי שמחזיק במפתח הפרטי שולט המטבע ויכול להעביר או למכור אותו. הדרך שבה שומרים את המפתחות היא ההבדל בין ארנק חם לארנק קר.
ארנק חם (Hot Wallet)
ארנק חם הוא ארנק שמחובר לאינטרנט דרך אפליקציה בטלפון, תוכנה במחשב. היתרון המרכזי הוא נוחות: גישה מהירה, וביצוע פעולת מסחר פשוטה.. זה פתרון שמתאים למי שעושה פעולות בתדירות גבוהה, או מחזיק סכומים לא מהותיים. החיסרון הוא בצד האבטחה. חיבור לרשת חושף את הארנק לסיכוני פריצות או קריסת הפלטפורמה. ברוב המקרים, ארנק חם פחות מתאים לאחזקת ביטקוין משמעותית לאורך זמן.
ארנק קר (Cold Wallet)
ארנק קר הוא התקן לא מקוון, והאחסון של המפתחות והקריפטו מתבצע במצב מנותק מהרשת. כדי לבצע פעולה צריך לחבר את ההתקן פיזית ולהזדהות. זה פחות מהיר ונוח, אבל רמת האבטחה גבוהה משמעותית. מי שבוחר בארנק קר צריך לדעת לנהל גיבויים, ולהבין שאין "מוקד שטלפוני" במקרה של אובדן. זה פתרון שמתאים בעיקר למי שמחזיק ביטקוין כהשקעה ארוכת טווח ומעדיף שקט על נוחות. בפועל, משקיעים רבים משלבים בין השניים: סכום קטן ונזיל בארנק חם, ואת עיקר ההחזקה בארנק קר.
חשיפה עקיפה לביטקוין
אפשרות אחרת היא חשיפה לביטקוין דרך קרנות סל מובילות (כמו IBIT או FBTC)בבורסות זרות או דרך מכשירים פיננסיים מקומיים העוקבים אחרי מחירו. כאן אין התעסקות בארנקים, מפתחות או אבטחה, והכול מתנהל מסודר דרך חשבון המסחר. זה פתרון נוח שמאפשר קיזוז מס פשוט מול רווחים והפסדים והחזרת הכספים לחשבון הבנק הישראלי בקלות יחסית.
- ההימור על אנתרופיק שהיה הופך את בנקמן-פריד לאחד המשקיעים הגדולים בדורו, ונמכר מתוך פשיטת הרגל
- ההתאוששות בקריפטו לא מחזיקה מעמד, וחברות האוצר בסכנת הדחה ממדדי MSCI
חשוב להדגיש כי אחזקה עקיפה אינה פוטרת את המשקיע מסנקציות או ממגבלות רגולטוריות מאחר שהכספים והניירות מוחזקים בתוך חשבון בנק וברוקר מפוקחים ומקושרים למערכת הבנקאות המסורתית ולמערכת הסוויפט. למשקיע שמחפש אלטרנטיבה מוחלטת למערכות הפיננסיות אין מה לחפש כאן, שכן מדובר בנייר ערך לכל דבר ועניין.
אין באמור ייעוץ השקעות. הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי.