חסרים כ-40 מיליארד שקל בשנה: אחרי הבחירות המסים יעלו - השאלה איזה מהם יכאב הכי פחות

בעוד שבוע אזרחי ישראל ילכו לקלפיות, ובינתיים הממשלה דווקא מורידה מסים. ראינו איך הבלו על הבנזין נחתך כבר בחודשיים האחורנים. ההקלה הזאת, חשוב להדגיש, זמנית ונקבעה עד ה-31 באוקטובר - ארבעה ימים בלבד אחרי הבחירות. מה יקרה אחר כך? לא ברור.

ההפחתה נועדה להתמודד עם הזינוק במחירי הדלק, אבל העיתוי שלה ממחיש היטב את מה שמחכה לממשלה הבאה. לפני הבחירות אף פוליטיקאי לא רוצה לדבר על העלאת מסים, כשהוא יודע שפגיעה בכיס של הציבור תעלה לו במנדטים. אז הרבה יותר נוח להוריד את הדלק ולדחות את ההחלטות הקשות - לאחר כך - או בכלל לאנשים אחרים. אלא שהחשבון לא נעלם, ובמשרד האוצר כבר מבינים שאחרי הבחירות יהיה צורך למצוא מקורות הכנסה נוספים.

בשבועות האחרונים עולים באוצר וברשות המסים רעיונות מכמה כיוונים: העלאת המס על אופציות של עובדי הייטק, פטור ממס ליזמים שמוכרים חברות, מס רכוש על קרקע פנויה, מע"מ על שירותים דיגיטליים של חברות זרות והיטלים על מוצרי יוקרה וחוות שרתים. במקביל נשקלת גם הקלה במס הכנסה לבעלי שכר גבוה. חלק מההצעות מושכות לכיוונים מנוגדים, רובן עדיין רחוקות מחקיקה, אבל קשה להתעלם מהתמונה הכוללת: הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם בור תקציבי גדול, וספק אם תוכל לעשות זאת בלי להעלות מסים.

ב-2025 נסגרה השנה בגירעון של 4.7% תוצר, כמעט פי שניים מהממוצע של השנים 2013-2022 בלי שנת הקורונה, שעמד על כ-2.5%. בבנק ישראל צופים גירעון של 4.9% תוצר השנה ושל 4.2% ב-2027, וזאת בהנחה שתקציב הביטחון יגדל השנה בכ-15 מיליארד שקל ולא יותר. בממשלה שוקלים תוספת של עד 25 מיליארד שקל לביטחון, שתגדיל את שניהם. בקרן המטבע הבינלאומית מעריכים את הגירעון של השנה ב-5.3% תוצר.

החוב הציבורי טיפס מ-60% תוצר בסוף 2022 לכ-68.5% בסוף 2025, ובקרן המטבע צופים שיגיע לכ-70% כבר השנה. ההוצאה הביטחונית הגיעה ב-2025 לכ-8% תוצר, ועוד לפני סבב הלחימה של השנה הוערך שתרד לכ-6%, הרבה מעל כ-4.5% שהוציאה ישראל ערב המלחמה. גם תשלומי הריבית על החוב ממשיכים לעלות. בקרן המטבע מזהירים שהביטחון והריבית ידחקו את ההוצאה האזרחית, שכבר היום נמוכה ביחס למדינות ה-OECD.

הגירעון של 12 החודשים האחרונים ירד בקיץ לכ-3.4% תוצר, מתחת ליעד, ונדמה היה שהבעיה פותרת את עצמה. בבנק ישראל מייחסים את זה לתקציב ההמשכי של הרבעון הראשון, שהשאיר את ההוצאה האזרחית נמוכה, ומעריכים שהיא עשויה לעלות בהמשך השנה. קשה לבנות תוכנית לכמה שנים על גבייה טובה של שנה אחת.

הממשלה עצמה הציעה להוריד את הגירעון ל-2.4% תוצר עד 2029, יעד שיחזיר את החוב למסלול ירידה. הפער בין התחזית ל-2027 לבין היעד הזה הוא כ-1.8 אחוזי תוצר, וכל אחוז תוצר שווה היום יותר מ-20 מיליארד שקל. בחשבון גס מדובר בכ-40 מיליארד שקל בשנה שצריך למצוא, בקיצוצים או במסים. ההוצאה האזרחית בישראל כבר נמוכה, ולכן גם בקרן המטבע ממליצים שרוב ההתאמה תבוא מצד ההכנסות.

עובד הייטק שמקבל אופציות במסלול ההוני שבסעיף 102 משלם היום 25% מס כשהוא מוכר את המניות, אם עמד בתנאים. לפי התוכנית שנבחנת באוצר להגביל את הטבת המס על אופציות, מי שימשיך להחזיק במניות גם אחרי תקופת ההבשלה ישלם 30%. עובד שמרוויח מיליון שקל ממכירה ישלם 300 אלף שקל במקום 250 אלף, ועוד מס יסף אם הוא חל עליו. באוצר מעריכים שהשינוי יכניס כ-2 מיליארד שקל לשנה, ושוקלים תקופת מעבר שבה מי שכבר מחזיק באופציות יוכל עדיין ליהנות מ-25%.

שכיר עם משכורת גבוהה משלם מס שולי של 47% ועוד מס יסף, ואילו חלק גדול מהתגמול של עובד הייטק ממוסה ב-25%. העלאה ל-30% מצמצמת את הפער הזה, ובעיניי זה הצד החזק של ההצעה. הבעיה מתחילה בחברות פרטיות, שבהן העובדים עלולים לממן את מחיר המימוש מכספם, בזמן שאין להם קונה למניות. וכל שינוי כזה מאותת לעובדים ולקרנות מחו"ל שכללי המשחק בישראל זזים, דווקא כשהתעסוקה בהייטק תקועה. וגם 2 מיליארד השקלים הם הערכה, שתלויה במה שיעשו העובדים ובמצב השוק.

• העליון אישר: ארבע שנות מאסר לאיש קש בפרשת ענק של חשבוניות פיקטיביות
• איתן ששינסקי - מס על גז, נפט ורווח ממשאב טבע בים

במקביל בוחנים באוצר להרחיב שוב את מדרגות המס על שכר למשכורות של 30 עד 35 אלף שקל בחודש ומעלה, צעד שעשוי להוסיף עד כ-1,000 שקל נטו בחודש לכ-200 אלף עובדים. ההיגיון מובן. הורדת מס על שכר מעודדת עבודה ומקשה על עובדים מבוקשים לעזוב, ובאוצר רואים בה פיצוי לאותה אוכלוסייה על המס הגבוה יותר באופציות. אבל 200 אלף עובדים כפול 1,000 שקל בחודש הם עד כ-2.4 מיליארד שקל בשנה, יותר ממה שהאופציות אמורות להכניס, ושני הצעדים יחד מגדילים את הגירעון במקום להקטין אותו. בקרן המטבע, אגב, הציעו כיוון הפוך לגמרי: להעלות את המדרגה הנמוכה ולהשוות את שתי המדרגות הראשונות ל-14%.

הפטור שהאוצר בוחן ליזמי הייטק על רווחים של עד כ-45 מיליון שקל מושך בדיוק לכיוון ההפוך מהמס על האופציות. הוא מבוסס על מודל אמריקאי שפוטר ממס בעלי מניות של סטארט-אפים שהחזיקו בהן כמה שנים, והמטרה שלו מובנת: להשאיר בארץ את המייסדים, את הקניין הרוחני ואת המטה. אבל מדובר בהטבה שתגיע כמעט כולה לשכבה דקה של בעלי הון, דווקא כשהמדינה מחפשת כסף. קרן המטבע ממליצה לקצץ בפטורים ובהטבות במערכת המס, וזה פטור חדש וגדול. וקשה להסביר לעובד שמחזיק במניות של חברה למה הוא ישלם 30%, בזמן שהמייסד של אותה חברה עשוי לא לשלם דבר. אם הפטור הזה יגיע, לדעתי הוא צריך לבוא עם תנאים קשוחים של פעילות ותעסוקה בישראל.

הרעיון שיכול להכניס הכי הרבה כסף הוא מס רכוש שנתי על קרקע פנויה, ובאוצר מעריכים שהוא יניב כ-9.5 מיליארד שקל לשנה כשיבשיל במלואו. קרקע לא יכולה לעבור לקפריסין, ולכן מס עליה פוגע בצמיחה פחות מכמעט כל מס אחר. ובעלים שמשלמים מס שנתי על מגרש ריק מקבלים סיבה לבנות או למכור. מנגד, בעלי חלקות חקלאיות או קרקע שעברה בירושה עלולים לקבל חשבון שנתי על נכס שלא מכניס להם שקל, והדרך להכנסה המלאה ארוכה.

מס נטפליקס מרחיב את המע"מ למנויים ולשירותים דיגיטליים שחברות זרות מוכרות ישירות לצרכנים בישראל. עסק ישראלי שמוכר שירות דומה מוסיף 18% מע"מ, וחברה זרה ברוב המקרים לא גובה אותו, ולכן מדובר קודם כל בתיקון של עיוות תחרותי, כזה שרוב המדינות המפותחות כבר עשו. הסכום צנוע, בסביבות חצי מיליארד שקל בשנה, ומי שישלם אותו הוא הצרכן, דרך מחיר מנוי גבוה יותר.

שני הרעיונות הקטנים ברשימה הם היטל על פריטי יוקרה ואגרה על חוות שרתים. מס על יוקרה פוגע מעט בצמיחה, אבל מכניס מעט, וקל לעקוף אותו בקנייה בחו"ל. אגרה על החשמל והקרקע שחוות שרתים צורכות מתמחרת עלות אמיתית לרשת, ברוח ההמלצה של קרן המטבע למסות נזק חיצוני. הסיכון הוא להרחיק השקעות בתשתיות AI, שהמדינה עצמה מנסה למשוך.

• האחרונים שתייגו יהודי לפי סבו היו הנאצים
• העצבנות בבורסה, המחיר של אשטרום והאם זה הזמן למניות האנרגיה המתחדשת?

ההמלצה באוצר לוותר על מיסוי של רובוטים וסוכני בינה מלאכותית ירדה בינתיים מסדר היום, ובעיניי בצדק. מס כזה מעניש השקעה בפריון, וקשה מאוד להגדיר מה בדיוק ממסים. אבל החשש שמאחוריו אמיתי. אם הבינה המלאכותית תצמצם את כוח האדם בענף, ייפגע דווקא המקור שממנו המדינה גובה את רוב המס של ההייטק, השכר.

בבנק ישראל צופים צמיחה של 5.5% ב-2027 ויחס חוב שמתייצב סביב 69%, ומי שמתנגד להעלאת מסים יאמר שהצמיחה תעשה את העבודה. אחרים יזכירו שהתעסוקה בהייטק קפואה כבר שלוש שנים, ושכל מס נוסף על הענף מגדיל את הסיכוי שיזמים וחברות יעברו לחו"ל. אבל חוב שנתקע סביב 70% לא משאיר מרווח לסבב הבא. את המלחמה של השנים האחרונות ישראל מימנה בזכות הירידה בחוב, מיותר מ-70% תוצר בסוף שנות ה-2000 ל-60% ב-2022, והמרווח הזה כמעט נגמר.

קרן המטבע מונה ארבעה צעדים שפוגעים הכי מעט בצמיחה: השוואת שתי מדרגות המס הנמוכות, צמצום פטורים, מסים על נזקים חיצוניים והעלאת מע"מ. לדעתי צריך להתחיל ממה שלא זז, קרקע פנויה ובסיס מע"מ רחב יותר שיכלול גם שירותים דיגיטליים. המס על האופציות יכול להיכנס לתמהיל במינון מתון ועם תקופת מעבר הוגנת, ואת הפטור ליזמים אפשר לדחות לימים שבהם יהיה בקופה כסף להטבות.

סמוטריץ', שר האוצר הנוכחי, כבר אמר שהוא מתנגד להעלאת המס על האופציות. את תקציב 2027 תכין הממשלה שתקום אחרי הבחירות, ומי שיישב בלשכת שר האוצר, יהיה מי שיהיה, יצטרך להחליט מאיפה יגיעו כ-40 מיליארד שקל בשנה.