בלי מס רובוטים: באוצר ממליצים לוותר על מיסוי הבינה המלאכותית - ומסמנים קרקעות פנויות ורווחים כלואים

השאלה אם למסות רובוטים שמחליפים עובדים מלווה את הכלכלה העולמית כשנתיים-שלוש, והיום היא קיבלה תשובה ישראלית ראשונה: עדיף שלא. בעבודת מטה שהוגשה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממליץ אגף הכלכלן הראשי במשרד, בראשות הממונה על הכנסות המדינה ד"ר שמואל אברמזון, להימנע ממס ייעודי על בינה מלאכותית, על רובוטים ועל כוח מחשוב. ההערכה שם חדה: הנזק ממס כזה יעלה בהרבה על כל שקל שהוא יכניס לקופה.

הרעיון של מס רובוטים רחוק מלהיות חדש. ביל גייטס קידם אותו עוד לפני כמעט עשור, בטענה שאם עובד משלם מס הכנסה, גם הרובוט שתופס את מקומו צריך לשלם. מאז התגלגל הרעיון בפרלמנטים באירופה ובקמפיינים בארה"ב, ועדיין אף כלכלה גדולה טרם העזה להטיל אותו בפועל - מאותה סיבה שמופיעה עכשיו גם בעבודת המטה הישראלית: בעולם שבו הטכנולוגיה ניידת, מי שימסה אותה ראשון יראה אותה עוברת למדינה אחרת.

הנימוק המרכזי הוא תחרותיות. מס ייעודי על הטכנולוגיה עלול לבלום את הצמיחה, להאט את ההתפתחות הטכנולוגית ולפגוע בהקמה ובהתרחבות של חברות ישראליות בתחום, בדיוק בתקופה שבה העולם כולו נלחם על כל מרכז פיתוח. במקום להעניש את מי שמאמץ את הכלים החדשים, ההמלצה היא לשמור על מס חברות שאינו גבוה מהמקובל בעולם, על תשתיות ברמה גבוהה ועל הון אנושי איכותי - כלומר לגרום לחברות לרצות להיות כאן, במקום לחפש את הדלת.

ועדיין, העבודה רחוקה מלהרגיע. מחבריה מונים שלושה ערוצים שדרכם הבינה המלאכותית עלולה לחורר את הכנסות המדינה. הראשון הוא שחיקת בסיס המס על עבודה: ביטול משרות, קיפאון בשכר והחלפת עובדים מקומיים בשירותים דיגיטליים מחו"ל. השני הוא הסטת רווחי ההייטק החוצה, בעיקר לארה"ב, לשם נמשכות תשתיות ה-AI המתקדמות. והשלישי הוא קושי גובר לשמור על פריון ועל סביבה עסקית תחרותית. מס הכנסה והמיסים על העבודה הם עמוד השדרה של הגבייה בישראל, וכל תרחיש שבו סוכן AI מחליף שכיר הוא חור ישיר בקופה הציבורית.

ומה עושים עם החור הזה? כאן מגיעה ההמלצה המעניינת באמת: להעדיף העלאת מיסים שאינם מוטלים על עבודה. שלושה כיוונים עולים - מיסוי קרקעות פנויות, תמרוץ חלוקה של רווחים לא מחולקים שכלואים בחברות, ומיסוי צריכה. לצד זה ממליץ הכלכלן הראשי להגביר את הוודאות במשטר המס לפעילות מבוססת בינה מלאכותית, לייעל את האכיפה נגד הסטת הכנסות לחו"ל ולהתיישר עם מהלכים גלובליים. ובמקרים מסוימים, נכתב שם, המס דווקא יכול לשמש כלי להקצאה חכמה של משאבים מוגבלים שהעולם החדש צורך בכמויות - אנרגיה וקרקע.

בישראל למסקנה הזאת יש משקל כפול. ההייטק הוא קטר הגבייה, וחלק גדול במיוחד ממס ההכנסה וממס החברות מגיע ממנו, כך שכל פגיעה בענף מכה בקופה פעמיים. ומצד שני, דווקא בגלל התלות הזאת, תרחיש שבו סוכני AI מייתרים משרות תוכנה ושירותים מקומיות הוא איום ממשי על בסיס המס, לא תרגיל תיאורטי. זו הסיבה שהאוצר מתחיל להזיז את המשקל אל מקורות שקשה להם לברוח: קרקע, צריכה ורווחים שכבר נמצאים במאזנים.

זה שלב ראשון בלבד: הצוות ממשיך בעבודה וצפוי להגיש מסקנות מעודכנות בחודשים הקרובים. הדיון הזה מתנהל במקביל בכל העולם, וכתבנו כאן על הרעיונות שכבר הונחו על השולחן, ממניה לכל אזרח ועד מס על הצ'אטבוט. להרחבה: מניה לכל אזרח או מס על הצ'אטבוט: כך מתכונן העולם לחלק את רווחי הבינה המלאכותית. ולמי שנדמה שרק ישראל מתלבטת איך למסות עולם משתנה - להרחבה: פרצת המס של עשירי אמריקה עומדת להיסגר