מסים הם מקור המימון המרכזי של תקציב המדינה, וההרכב שלהם, בין מס הכנסה, מע"מ, מס חברות ומיסוי מקרקעין, קובע מי נושא בנטל וכיצד מתחלק המשקל בין עבודה, צריכה והון. שינוי בשיעורי המס משפיע מיידית על ההכנסה הפנויה, על תמריצי ההשקעה ועל היקף הפעילות המדווחת.
גם הצד השני של המשוואה חשוב: פער בין הגבייה בפועל לתחזית מתגלגל לגירעון ולעלות גיוס החוב. נתוני גבייה חודשיים חריגים מראים כמה מהר התמונה משתנה, ומדריך
מיסוי רווחי הון ודיבידנד מפרט מה משלם המשקיע הפרטי. המשמעות התקציבית נבחנת במעקב אחר הגירעון.
התקציב המקורי עמד על 698.8 מיליארד שקל והמעודכן כבר מגיע ל-710.4 מיליארד. כך מתחלק הכסף בין שמונה מדורי-העל, מה ההבדל בין שתי העמודות, ואיך כל אזרח יכול לרדת מהתמונה הכללית עד לסעיף בודד
הקופה הציבורית תקבל השנה 850.59 מיליארד שקל, אבל רק 565 מיליארד מהם מסים ואגרות. עוד 265 מיליארד הם חוב שהמדינה לווה מהציבור ומחוץ לארץ, ואת ההבדל בין השניים כדאי להכיר לפני כל ויכוח על התקציב
חברות רבות מעניקות ללקוחותיהן הטבות, פרסים ותמריצים שונים כחלק מאסטרטגיית המכירה שלהן. מתי הטבה מסחרית המחולקת באמצעות מנגנון של הגרלה מהווה הכנסה שיוצרת חבות מס?
בית המשפט קבע שבעל השליטה בקבוצת גוטקס וזכיין זארה בישראל ביצע עסקה מלאכותית, ודחה את ערעורו על קביעת פקיד השומה שייחס לו הכנסות של הקבוצה ב-150 מיליון שקל