האם הצבעה בבחירות עשויה להכריע במבחן התושבות לצורכי מס?

ישראלים שעוברים להתגורר בחו"ל ומבקשים לנתק את תושבותם לצורכי מס נוטים להתמקד בשאלות הברורות: כמה ימים שהו בישראל, היכן הם עובדים, היכן מתגוררת המשפחה והאם עומד לרשותם בית בארץ. אלה אכן נתונים מרכזיים, אבל בפועל שאלת התושבות נבחנת על בסיס תמונה רחבה הרבה יותר, שמורכבת ממכלול הזיקות של האדם לישראל ולמדינה שאליה עבר.

פס"ד: פעילות עסקית ענפה בניגריה - אבל מרכז החיים לצורכי מס הוא בישראל

הבחירות הקרובות מדגימות עד כמה המבחן הזה יכול להגיע גם למקומות פחות צפויים. האם אדם שטוען שמרכז חייו עבר לחו"ל צריך להביא בחשבון גם את העובדה שהוא ממשיך להצביע בישראל? הצבעה לבדה לא קובעת תושבות ולא שוללת כשלעצמה ניתוק תושבות. עם זאת, במקרים שבהם התמונה ממילא אינה חד-משמעית, היא עשויה להצטרף למכלול הזיקות לישראל ולקבל משמעות כחלק מבחינת מרכז החיים.

לא כל הזיקות מקבלות אותו משקל

אחת הטעויות הנפוצות ביחס לניתוק תושבות היא המחשבה שמדובר בהליך מסודר שבסיומו ניתן לקבל ודאות מלאה. בפועל, תושבות לצורכי מס נבחנת לפי נסיבות החיים של כל אדם ותא משפחתי, והוודאות שניתן להשיג מראש מוגבלת מטבע הדברים.

מספר ימי השהייה בישראל הוא נתון חשוב, אבל מרכז החיים הוא לב העניין. נבחנים מקום המגורים, מקום מגורי בני המשפחה, מקום העבודה והפעילות העסקית, האינטרסים הכלכליים והמהותיים וזיקות נוספות לישראל. במקביל נבחנת גם השאלה עד כמה האדם ביסס את חייו במדינה שאליה עבר: האם הוא תושב-מס שם ומדווח באופן שוטף, האם ילדיו לומדים במוסדות החינוך המקומיים והאם התא המשפחתי עבר בפועל.

חשוב גם להבין שלא כל זיקה מקבלת אותו משקל. מקום המגורים, התא המשפחתי ומקום העבודה יהיו בדרך כלל משמעותיים יותר מחשבון בנק, רכב, ביטוח או זכות שנשמרה בישראל. אלא שכאשר התמונה אינה חד-משמעית, גם הזיקות המשניות עשויות להצטרף זו לזו ולהשפיע על המכלול.

אפשר לדמות זאת לצנצנת שמתמלאת בהדרגה. תחילה מגיעות האבנים הגדולות: הבית, המשפחה, מקום העבודה והאינטרסים הכלכליים. אחריהן מגיעים החצץ והחול: ביטוח לאומי, רכב זמין, חשבון בנק, ביטוחים וזיקות נוספות שמשקלן בדרך כלל נמוך יותר. ככל שהמקרה מובהק יותר, חשיבותן של הזיקות הקטנות פוחתת. ככל שהוא גבולי יותר, כל פרט נוסף עשוי לקבל משקל רב יותר.

בין שמירת הזכות למימוש שלה בפועל

אחת ההבחנות החשובות בהקשר הזה היא בין עצם שימור הזכויות בישראל לבין מימוש שלהן בפועל. ביטוח לאומי הוא דוגמה טובה לכך. ישראלים שעוברים לחו"ל מתלבטים לא פעם אם לשמור על מעמדם בביטוח הלאומי, בין היתר בשל הערך שהם מייחסים לכיסוי ולשירותים הנלווים אליו.

עצם השמירה על המעמד היא זיקה לישראל, אך בדרך כלל מדובר בזיקה בעלת משקל מוגבל. אם אדם וכל התא המשפחתי שלו העתיקו את חייהם לחו"ל, המשך המעמד בביטוח הלאומי לבדו לא צפוי להכריע את שאלת התושבות. עם זאת, קיים הבדל בין שמירת הזכות לבין שימוש פעיל בה. ככל שהאדם ממשיך לא רק להחזיק בזכויות בישראל אלא גם לממש אותן, מתווסף נתון שצריך להביא בחשבון במסגרת התמונה הכוללת.

אותה הבחנה יכולה להיות רלוונטית גם לזכות ההצבעה. ישראלי שחי בחו"ל יכול כמובן להמשיך להתעניין בישראל ולרצות להשפיע על עתידה. זכות הבחירה היא זכות חשובה, והצבעה לא הופכת אדם לתושב ישראל לצורכי מס. אבל מבחינת מי שמבקש לבסס עמדה שלפיה מרכז חייו כבר אינו בישראל, גם מימוש הזכות הזאת עשוי להיכנס למכלול הזיקות שנבחנות.

• ה-AI ממלא תפקיד מרכזי בקמפיין הבחירות - והבוחר זקוק לחשד בריא
• בנט בראיון על כלכלה: "מי שלא מתגייס לא יקבל שקל"; מבטיח להוריד את מחירי הדיור בעד 30%

הנקודה עלתה בפסק הדין בעניין חיים צח, שבו צוינו בין יתר הנסיבות מעורבותו של הנישום בישראל והעובדה שהצביע בבחירות. אין בכך כדי לומר שההצבעה הכריעה שם או שנוצר מבחן חדש של תושבות. המשמעות מצומצמת יותר: גם פעולה שלא נתפסת במבט ראשון כקשורה למס יכולה להצטרף למכלול הזיקות לישראל, ובמקרה גבולי לקבל משמעות לצד נתונים אחרים.

דווקא באזור האפור, הפרטים הקטנים חשובים יותר

נניח שאדם עבר לעבוד בחו"ל, אבל משפחתו עדיין מתגוררת בישראל, עומדת לרשותו דירה בארץ, הוא מגיע לישראל לעיתים קרובות וממשיך לקיים כאן זיקות כלכליות ואישיות שונות. אם לצד כל אלה הוא גם ממשיך לממש זכויות בישראל, לרבות הצבעה בבחירות, ההצבעה כנראה לא תהיה הסיבה שבגללה ייחשב לתושב ישראל. היא כן עשויה להצטרף לתמונה שכבר ממילא מצביעה על קשר משמעותי ומתמשך לישראל.

לעומת זאת, אדם שהעתיק את חייו באופן ברור למדינה אחרת, עבר לשם עם משפחתו, עובד ומשלם שם מס, ילדיו לומדים שם ועיקר הפעילות הכלכלית והאישית שלו מתנהלת מחוץ לישראל, נמצא בנקודת מוצא אחרת. במקרה כזה זיקה אחת בעלת משקל נמוך, כמו הצבעה, לא צפויה לבדה לשנות את התמונה.

מכאן גם הלקח המעשי. מי שנמצא בתהליך של ניתוק תושבות לא צריך לשאול רק כמה ימים הוא יכול לשהות בישראל או האם מותר לו להחזיק כאן חשבון בנק. השאלה הנכונה היא מה מלמד מכלול החיים וההתנהלות בפועל על המקום שבו נמצא מרכז חייו. את הזיקות המרכזיות יש לבחון תחילה, אבל כאשר המקרה אינו חד-משמעי כדאי להביא בחשבון גם את הזיקות המשניות ואת האופן שבו ממומשות זכויות בישראל.

אין כאן קריאה להימנע מהצבעה בבחירות. להיפך, מדובר בזכות יסוד. אבל מי שבחר לנתק תושבות צריך להיות מודע לכך שגם מימוש זכויות בישראל עשוי להיות רלוונטי כחלק מהמכלול, ולבחון את משמעותו לצד יתר הזיקות שלו לישראל. בסופו של דבר, ניתוק תושבות לא נקבע לפי פעולה אחת וגם לא לפי הימנעות מפעולה אחת. הוא נבנה מהתמונה הכוללת. וככל שהתמונה נמצאת קרוב יותר לאזור האפור, כך גדלה החשיבות של כל אחת מהזיקות שמרכיבות אותה.

• העליון אישר הודעת צד' ג למכון התקנים בתביעה ייצוגית על ה"הוברבורד"
• נשארו 376 ימים בבית שמכרו, וישלמו לקונים 136 אלף שקל

רו"ח נדב ליבנה-גולדברג, שותף במשרד אלמקייס פתרונות מס ועוסק במיסוי בינלאומי (באדיבות המצולם)