סנקציות כוללות על מערכת הבנקאות הישראלית? זה פשוט לא יקרה
החרם הכלכלי על ישראל קיים ופוגע, אבל עד כה ההשפעה שלו על המשק הייתה מוגבלת. מדינות וחברות ממשיכות לעשות עסקים עם ישראל כשזה משרת את האינטרסים שלהן, מהייטק וביטחון ועד גז ופיננסים. גם החשש מסנקציות רחבות על הבנקים נראה כרגע רחוק, בעיקר משום שמהלך כזה
יפגע גם במדינות ובחברות שקשורות לישראל
יחסים בין מדינות מושתתים על אינטרסים קרים בלבד. כנ"ל בכל הנוגע ליחסים עסקיים בין חברות. דברים אלו אינם סותרים קיומו של חרם כלכלי עיסקי בהיקפים מסוימים, שאכן פוגע, אך אפילו בתקופת המלחמה הוא היה רחוק מאד מלהיות בעיה אסטרטגית.
לפי דו"ח שהוציא השנה בנק ישראל, הפסדנו במצטבר בין 2023 עד סוף 2025 כ-1.7 מיליארדי דולרים של יצוא, ממדינות ומגורמים שהחליטו להחרים אותנו. אבסולוטית אין ספק שזה הרבה מאד כסף. אך בתמונה הכוללת, כאשר מבינים שסך היצוא המצטבר של ישראל בשנים אלו היה בהיקף של כ-485 מיליארדי דולרים, מתברר שמדובר בהפסד זניח של כ-0.35% מסך היצוא, שהם כ-0.09% מהתוצר שלנו במהלך אותה התקופה.
תחום נוסף, חמקמק יותר, אלו הם עיכובים של מוצרים וסחורות בדרך לישראל ובמקרים נדירים סירוב למכור לנו.
לאחר שזאת נאמר, קיים חרם אקדמי בינלאומי בהיקפים מסוימים, שממוקד בעיקר בתחומי מדעי החברה והרוח, שבהחלט מכאיב לאקדמיה הישראלית.
עולם של אינטרסים קרים
נדיר ביותר, אם בכלל, שמדינות משתמשות בנשק החרם/סנקציה באופן גורף, ויש להדגיש את המילה גורף. זאת כי תמיד הן עצמן נפגעות באופנים שונים ע"י הצד השני עליו הן הטילו חרם. למעשה, בהקשר זה, קיים מרחק עצום בין דיבורים למעשים.
חשוב גם לזכור ולקחת בחשבון שלכל הפרסומים הללו במדיה יש פן חזק של לוחמה פסיכולוגית נגדנו.
אך בסופו של יום, ביחסים עסקיים ובין מדינות, מדובר בעולם של אינטרסים קרים בלבד.
המצרים שנאו אותנו מאז ומעולם וחתרו תחתינו כמעט בכל פורום בינלאומי גם לאחר הסכם השלום. זה לא מנע מהם לחתום מולנו על עסקת היבוא השנייה הכי הגדולה בתולדותיהם, עסקת הגז ממאגר לווייתן. הירדנים שונאים אותנו אך מייבאים מאיתנו גז ומים בהיקפים אדירים. ספרד ונורבגיה משפדות אותנו בפורומים בינלאומיים אך קונות מאיתנו בהסתר מערכות נשק במאות מיליוני אירו.
על אף ביקורת אינסופית מהאיחוד האירופי, היקף הרכישות האירופאיות של חברות הייטק ישראליות עלה מ-360 מיליון דולר ב-2020, ל-5.1 מיליארד דולר ב-2025 (פי 14).
היקף יצוא האבוקדו לאירופה עלה מ-60 אלף טון ל-90 אלף טון מ-2021 ל-2025 כי הוא סופרפוד וחשוב מבחינתם לבריאותם. שווי האחזקות בבורסת ת"א של מוסדות פיננסיים זרים טיפס מ-9.1 מיליארד דולר בסוף 2023 ל-19.2 מיליארד דולר באמצע 2026. מעריכים שאפילו כ-90% מהיצואנים הטורקיים מצאו דרכים עוקפות להמשיך לייצא לישראל.
למעשה, ישנן מאות דוגמאות כאלו על המרחק העצום הקיים בין העולם האמיתי לעומת זה המתפרסם בכותרות העיתונים. ככל שהמוצר או השירות שישראל מייצאת הוא קריטי יותר לצד השני, כך מוכנותו לייצר חרם פוחתת דרמטית.
מעניין שקיימת גם תופעה הפוכה: "על כל אחד שלא קונה מאיתנו כי אנו ישראלים, יש 10 שקונים מאיתנו כי אנו ישראלים". את זה סיפרה לי בכירה בחברת סייבר מקרב לקוחותינו. מנכל של חברה מעולמות הקוסמטיקה גם היא לקוחה שלנו, ציין בפניי ש"מכירות המוצרים שלנו בגרמניה ובריטניה באופן מפתיע גדלו, כי אוהדי ישראל רכשו לאות סולידריות את הסחורה שלנו". רמז לתופעה הזו גם ראינו בזכייה של נציגי ישראל פעמיים במקום השני באירוויזיון בשנתיים האחרונות.
כמובן שיש גם פירות עסקיים אחרים מהמלחמה הנוראית שעברנו ובראשם הקפיצה האדירה במכירות הנשק של התעשיות הביטחוניות. המכון השבדי SIPRI מפרסם שב-2025 ישראל הפכה ליצואנית הנשק ה-3 בגדולה בעולם, כאשר נתח השוק שלה הגיע ל-7.8% לעומת נתח ממוצע של 4.4% בשנים 2021-2025.
בעיקר לוחמה פסיכולוגית אך חובה להתייחס לסיכונים
כמעט מאז תחילת המלחמה, הפחידו אותנו מחרם של האיחוד האירופי. כעת מפחידים אותנו מסנקציות כוללות על מערכת הבנקאות הישראלית.
- הדוח שמסבך את מכירת השליטה של חלל תקשורת - והטריקים שאולי יובילו להחלפת המנכ"ל
- דירוג הבנקים: הבנק הטוב, הבנק הרע והבנק המכוער
התשובה שלי להפחדה הראשונה תמיד הייתה : זה לא יקרה... זו גם תשובתי להפחדה החדשה.
מדוע?
בכל הנוגע לאיחוד האירופי, מספיק שמדינה אחת מתוך ה-28 מתנגדת והצעת החרם לא עוברת. לישראל תמיד יש לפחות 4 עד 5 מדינות חברות שבכל רגע נתון מונעות מהלך כזה.
כיום לישראל יש גם מנופים חזקים על לא מעט מדינות אירופיות, בדמות מערכות הנשק שאנו מוכרים להן, כדי להתכונן למלחמה מול פוטין ורוסיה. גם המוסד מספק להן מודיעין שלא יסולא מבחינתן בפז.
בכל מקרה מהלך כזה הוא כמו הטלת פצצת אטום פיננסית. אף מדינה לא תשתמש בו, כי שני הצדדים נפגעים...
בהקשר זה יש לציין שאפילו לאחר 4.5 שנות מלחמה אין סנקציה כוללת על מערכת הבנקאות הרוסית, אלא רק על גופים ואישים ספציפיים המקורבים לפוטין.
ומה עם ארה"ב שהפכה דמוקרטית?
האינטרסים הכלכליים של ענקי הטק העולמיים בישראל גבוהים בצורה יוצאת דופן והם ילחמו שישראל תשגשג. זהו פקטור שממעיטים לדבר עליו, אך חלק מהחברות האלו הן בעלות משקל כלכלי של מדינות שלמות ולחלקן מנופים ניכרים על חברי קונגרס, כי הן מעסיקות גדולות מאד בארה"ב ומשלמות הרבה מאד מיסים במדינות פדרליות רבות שם.
למעלה מ-500 חברות טכנולוגיה אמריקניות מהגדולות בעולם השקיעו בישראל מתחילת המאה למעלה מ-450 מיליארדי דולרים ומעסיקות כאן במרכזי פיתוח כ-100 אלף עובדים ומצפות כל הזמן לראות את הפיתוחים שיעזרו להן לנצח בתחרות הגלובלית. בגלל האינטרסים של ההייטק האמריקני, במהלך כזה ארה"ב תפגע קשה גם בעצמה. מדוע?
תשאלו את עצמכם את השאלה הכי פשוטה: איך בדיוק יקבלו 100 אלף העובדים הישראליים של החברות האלו שכר, אם תוטלנה סנקציות על הבנקים הישראליים, באופן שלא יוכלו לקבל העברות מט"ח, כי החברות האמריקניות האלו לא יוכלו להעביר את כספי המשכורות לישראל. זה ההשלכה הכי בסיסית אך יש למהלך כזה עוד המון השלכות שרעות לשני הצדדים, לא רק לישראל.
שלא לדבר על כך שקיימים בארה"ב שיקולים נוספים: אינטרס גיאו-אסטרטגי עצום שישראל תוסיף להיות לא רק שותפה טכנולוגית שלה, אלא גם שותפה צבאית והרגל בקרקע הכי בטוחה שלה במזה"ת. ארה"ב נמצאת כרגע בתהליכים של העברת חלק מכוחות חיל האוויר שלה לישראל ממדינות ערב. ארה"ב גם זקוקה לזרם המודיעין העצום שישראל מספקת וזקוקה גם לפיתוחים הצבאיים הייחודיים והניסיון שהאמל"ח שלה מקבל בשדה הקרב (F15, F35 ועוד...).
תמיד חשוב גם לזכור שהפנטגון, משרד הביטחון והתעשיות הצבאיות האמריקניות (שהם מהמעסיקים הגדולים ביותר בארה"ב), מרוויחים המון כסף מהשת"פ עם ישראל (גם ללא כספי הסיוע) ואלו הם בעלי כוח ההשפעה החזק ביותר בשני בתי הקונגרס.
לכן אין שום סבירות לתרחיש מהסיוג הזה.
בתרחיש הכי גרוע שעולה על דעתי, שההסתברות שלו נמוכה ביותר, מערכת הבנקאות הישראלית תצטרך להחליט בין ההתנחלויות לבין יתר העולם. במי היא תבחר?
ומה יהיה על ההתנחלויות? תמיד יהיה את בנק יהב שיוכל להמשיך לטפל בהם או שימצא פתרון ממשלתי אחר.
קיימת סבירות נמוכה ביותר של חרם בנקאי מצד מדינות בודדות. יש תמיד לזכור - לכל מדינה יש מה להפסיד וישראל יודעת ויכולה להכאיב גם חזרה.
פתרונות טכנולוגיים כהצעת נתניהו לא יפתרו בעיות של רגולציה פיננסית
לא ניתן לנתח את הנושא ללא התייחסות להצעה של רה"מ נתניהו. למעשה הצהרתו לפני הבחירות, במודע או שלא במודע להשלכותיה (מזכיר את המהומה שעורר בעבר עם תוכנית "ספרטה" שלו), שעל ישראל להתכונן לכלכלה מבוססת קריפטו ובלוקצ'יין כפתרון לניתוק בנקאי אפשרי ולסנקציות בינלאומיות, היא זו שהוציאה מלכתחילה את כל השדים ועוררה את כל הפחדים.
לצערנו, זה לא יוכל להיות הפתרון. מדוע? כי פתרונות טכנולוגיים כהצעת נתניהו לא יפתרו בעיות של רגולציה פיננסית. אם מדינה תעביר תקנות וחוקים שאוסרים על העברת כספים לישראל או מישראל אליה, גוף או אנשים באותה מדינה שיעשו זאת באמצעות מערכות טכנולוגיות סמויות, קריפטו או בלדרים אנושיים או אפילו יונות דואר, עדיין יהיו חשופים באותה מידה לענישה וקנסות באותה מדינה ולכן מן הסתם ימנעו מלעשות זאת.
הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".
