אחרי שנת השיא: חיבור מתקנים סולאריים לרשת צונח לרמה הנמוכה מאז 2020
עד סוף ספטמבר חוברו כ-610 מגה-ואט סולאריים, וההערכה היא שהשנה תסתיים בכ-850 מגה-ואט לכל היותר. רשות החשמל מצביעה על דחיות שקיבלו פרויקטים בגלל המלחמה, ובינתיים הפער מיעד 30% מתחדשות ב-2030 גדל
אחרי שב-2025 נכנסו לפעולה בישראל מתקני אנרגיה מתחדשת בהספק של כ-1.3 ג'יגה-ואט, רובם הגדול סולאריים, בשיא של כל הזמנים שעקף את 2022, הקצב התהפך. בין ינואר לספטמבר 2026 חוברו לרשת מתקנים סולאריים בהספק של כ-610 מגה-ואט, וההערכות מדברות על כ-850 מגה-ואט לכל היותר עד סוף דצמבר. מדובר בהיקף השנתי הנמוך ביותר מאז 2020, שנת הקורונה, ובכשני שלישים מההספק שנוסף בשנה שעברה.
ברשות החשמל מסבירים את הנפילה בעיקר במלחמה. פרויקטים רבים קיבלו דחייה בלוחות הזמנים שנקבעו להם לחיבור, והעיכוב מורגש בעיקר במתח הגבוה, כולל מתקנים אגרו-וולטאיים שנבנים מעל שטחים חקלאיים. ברשות מעריכים שהפער יתאזן בשנתיים הקרובות, ומציינים שבמתח הנמוך היקף החיבורים דומה לשנים קודמות.
היעד הממשלתי, 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים ב-2030, נקבע באוקטובר 2020, ובאותה החלטה נוסף יעד ביניים של 20% לסוף 2025. בפועל, ב-2025 הגיע שיעור המתחדשות לכ-16.7% מצריכת החשמל, לעומת 14.6% ב-2024. בקצב של כ-2 נקודות אחוז בשנה, שאפיין את השנים האחרונות, המשק יגיע לסוף העשור עם כרבע מהחשמל ממקורות מתחדשים. הקושי גדל משום שהביקוש לחשמל עולה במקביל, בין היתר בגלל רכבים חשמליים וחוות שרתים, כך שכל נקודת אחוז נוספת דורשת יותר הספק מותקן מבעבר. נזכיר שהגז הטבעי מספק את רוב החשמל במשק, והפחם הפך בשנים האחרונות לדלק גיבוי שמופעל בעיקר כשאספקת הגז נפגעת, כמו בתקופות מסוימות במלחמה.
רשת החשמל עצמה, על מקטעי ההולכה והחלוקה שלה, היא כנראה החסם המשמעותי ביותר. תוכנית הפיתוח שהכינה רשות החשמל מניחה השקעה ממוצעת של כ-5.8 מיליארד שקל בשנה ברשת, וב-2025, שנת שיא בהשקעות, הסתכם הסכום בכ-5.5 מיליארד שקל. חברת החשמל, שבבעלותה הרשת, משיבה לבקשות חיבור רבות יותר מבעבר, אבל חלק גדול מהתשובות שליליות או חלקיות, ויזמים נאלצים להמתין להרחבת הרשת. במקביל ממשיך נתח חברת החשמל בייצור לרדת, לכ-39%, ואצל היצרנים הפרטיים כמחצית מההספק המותקן מגיע ממקורות מתחדשים. הבעיה חריפה במיוחד בדרום ובצפון הארץ, אזורים שבהם נבנו רבים מהשדות והקיבולת הפנויה מצומצמת.
במכרז האגירה הראשון במתח עליון, שנועד לפנות מקום ברשת לייצור נוסף, זכו מתקנים בהספק כולל של 1,500 מגה-ואט, עם יכולת פריקה של ארבע שעות לפחות, בהשקעה מוערכת של כ-3 מיליארד שקל. בין הזוכים אנלייט, שתקים מתקנים בערבה ובנגב המערבי, ואורמת, שזכתה באזור הצפון. המתקנים צפויים לפעול מ-2027, והרעיון הוא לקלוט את החשמל הסולארי בשעות הצהריים ולהזרים אותו בערב, וכך לאפשר חיבור של מתקני ייצור נוספים באותם אזורים עמוסים.
בגגות הביתיים, לעומת זאת, קצב ההתקנות עולה. בעלי מערכות קטנות מקבלים כיום כ-48 עד 54 אגורות על כל קילוואט-שעה, בהתחייבות ל-25 שנה, ובמתווה שהרשות הוציאה להערות הציבור התעריף למערכות בהספק מרבי של 15 קילוואט נחתך בחמישה אחוזים מדי שנה בין 2027 ל-2030. בעלי בתים רבים ממהרים לכן להשלים את החיבור עוד השנה ולנעול את התעריף הגבוה. להרחבה: התעריף לגגות סולאריים יירד 20%, ובפריפריה הקיצוץ עלול להיות עמוק יותר
על אותה קיבולת מתחרות כעת גם חוות השרתים. בקשות החיבור שלהן הצטברו לכ-27 אלף מגה-ואט, פי שלושה בערך מהצריכה הממוצעת במשק, ורשות החשמל הקפיאה ביולי, לתקופה של 140 יום, את הטיפול בבקשות חדשות של מתקנים מ-8 מגה-ואט ומעלה. ההקפאה צפויה להסתיים בתחילת דצמבר, ואז אמורה להיקבע מדיניות חדשה לחלוקת הקיבולת בין חוות השרתים לשאר המשק, כולל יזמי המתחדשות. להרחבה: רשות החשמל מקפיאה חיבורים לחוות שרתים - מי הולכות להיפגע?
החל מינואר 2028 מבקשת הרשות לשנות גם את כללי התמרוץ, ולסדר את התור לרשת בהתאם לתועלת הכלכלית של כל פרויקט. בראש התור יעמדו יזמים שמוכנים למכור את החשמל במחירי השוק, ללא תוספת, ואחריהם יזמים שיציעו את המחיר הנמוך ביותר. במקביל, גודל המתקן המרבי שעדיין נהנה מתעריף מובטח או מתוספת מחיר יקטן מ-630 קילוואט ב-2027 ל-300 קילוואט ב-2030, ומעליו המתקנים יתחרו בשוק החופשי. להרחבה: רשות החשמל משנה את כללי המשחק: פחות סבסוד, יותר תחרות באנרגיה הסולארית
