שי שניצר נבחר לנשיא הבורסה ליהלומים בצל ירידה של כ-22% ביצוא
הנשיא הנבחר, בן 47, יחליף את ניסים זוארץ ויציב בראש המשימות את המכס של 12.5% בשוק האמריקאי, את הסדר המס החדש מול רשות המסים ואת חיזוק הפעילות במתחם ברמת גן
יצוא היהלומים המלוטשים נטו מישראל הסתכם במחצית הראשונה של 2026 בכ-626 מיליון דולר, ירידה של כ-22% לעומת כ-805 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ארצות הברית נותרה יעד היצוא המרכזי של הענף, ועליה חל מכס של 12.5% על סחורות ישראליות, לרבות יהלומים. על הרקע הזה בחרו חברי הבורסה ליהלומים ברמת גן את שי שניצר לנשיא, והוא יחליף את ניסים זוארץ, שנכנס לתפקיד ב-2024.
שניצר, בן 47, עומד בראש ש. שניצר יהלומים ופעיל בענף כרבע מאה. הוא בנו של שמואל שניצר, שכיהן כנשיא הבורסה בשנים 1998 עד 2004 ושב לתפקיד בשנים 2013 עד 2015, ואחרי כן קיבל תואר נשיא כבוד. סבו, משה שניצר, היה ממייסדי הבורסה וכיהן בראשה שנים ארוכות.
ב-2021 כבר התמודד שי שניצר על הנשיאות, וההצבעה הסתיימה בניצחונו של בועז מולדבסקי. מאז צבר ניסיון מוסדי נוסף: הוא כיהן כחבר בהנהלה ובנשיאות הבורסה, כיו"ר ועדת הגלם וכיו"ר הוועדה לטכנולוגיה ולחדשנות, וכן כדירקטור בהתאחדות תעשייני היהלומים. במקביל הוא משמש קונסול כבוד מטעם ליטא בישראל, חבר הנהלת הסגל הקונסולרי ודירקטור בחברת נדל"ן ציבורית.
עם היוודע תוצאות הבחירות הציג שניצר את המשימות המרכזיות לקדנציה. בראשן פעולה לביטול המכס האמריקאי, הפעלת הסדר המס החדש מול רשות המסים והעברתו לידיעת החברים, חיזוק העשייה העסקית בבורסה וטיפול בתפוסה במשרדי המתחם. הוא מסר כי בכוונתו לעבוד מול הממשלה, הבנקים ושותפים עסקיים בארץ ובעולם, והדגיש מחויבות לעבודה רצינית, להקשבה ולשקיפות, במטרה לבנות עתיד גם לדור הבא בענף. לדבריו, בכוונתו לשמש נשיא של כלל חברי הבורסה.
הסדר המס, שנחתם בין הבורסה לבין רשות המסים, יחול בשנים 2027 ו-2028. יהלומנים שיצטרפו למסלול יוכלו לקבוע את הכנסתם החייבת על בסיס שיעור מוסכם מהמחזור, וההסדר מבטל את רצפת ההכנסה המינימלית שהכבידה על סוחרים בתקופות של פעילות מצומצמת. המהלך נועד לשפר את כושר התחרות מול מרכזי סחר אחרים, בראשם דובאי ואנטוורפן. דובאי סיימה את 2025 עם סחר יהלומים של כ-42 מיליארד דולר, עלייה של 17% בתוך שנה, בעוד שבאנטוורפן הסתכם הסחר בכ-19 מיליארד דולר, ירידה של 23%.
לפני כעשור הגיע יצוא היהלומים המלוטשים נטו מישראל לכ-7 מיליארד דולר, והבורסה ברמת גן עמדה במוקד של מסחר בינלאומי רחב. מאז עברה פעילות רבה להודו, שמרכזת חלק גדול מהליטוש בעלויות נמוכות יותר, ולדובאי, שבנתה תשתית סחר, מימון ולוגיסטיקה ייעודית. במקביל נשחק הביקוש ליהלומים טבעיים מול אבנים שמיוצרות במעבדה, שמחירן נמוך יותר, ונתח השוק שלהן בטבעות האירוסין בארצות הברית התרחב במהירות. ב-2025 שולב יהלום מעבדה כאבן המרכזית ב-62% מטבעות האירוסין שנרכשו שם, לעומת כ-18% ב-2020. מחירי היהלומים הטבעיים ירדו לרמה הנמוכה מאז תחילת המאה, ודה בירס רשמה מחיקות ערך של יותר מ-5 מיליארד דולר בשנים 2024 ו-2025.
גם סחר הגלם הצטמצם. יצוא יהלומי הגלם נטו הסתכם במחצית הראשונה של 2026 בכ-191 מיליון דולר, ירידה של כ-35% לעומת התקופה המקבילה, והיבוא נטו של גלם ירד בשיעור דומה לכ-208 מיליון דולר. הנתונים האלה משקפים האטה בביקוש לאבנים טבעיות, תחרות מצד יהלומי מעבדה, ואי-ודאות סביב מדיניות המכסים בארצות הברית.
משימה נוספת ששניצר הציב נוגעת לתפוסה במתחם עצמו. ככל שהיקפי המסחר הצטמצמו, גבר הצורך למצוא שימושים למשרדים ולשטחים שפעילותם נחלשה סביב הבורסה. שניצר דיבר על פתרונות מעשיים לבניינים במתחם, כחלק מניסיון להשיב פעילות עסקית לרמת גן.
הפער במכס מקבל משמעות מעשית מול יצואנים באיחוד האירופי, שעליהם חלה מדרגה של 10%. עבור יהלומן ישראלי שמתחרה על מדף אמריקאי, הפרש של 2.5 נקודות האחוז מצטרף לשחיקה במחירים ולמעבר של סחר למרכזים אחרים. זאת אחת החזיתות הראשונות של הנשיא הנכנס, לצד הפעלת הסדר המס מול החברים.
להרחבה: דובאי סוחרת ביהלומים ב-42 מיליארד דולר - ישראל מורידה מס כדי להציל את הענף
להרחבה: היהלום הטבעי מאבד ברק: המחירים בשפל של המאה והחשש הוא שהשוק לא יחזור לעצמו
