היהלום הטבעי מאבד ברק: המחירים בשפל של המאה והחשש הוא שהשוק לא יחזור לעצמו

שוק היהלומים עובר טלטלה עמוקה, ומחירי האבנים הטבעיות שקעו לרמה הנמוכה מאז תחילת המאה. הכוח שמזין את המהפך הוא היצע גובר של יהלומי מעבדה, שמיוצרים במעבדות בתוך שבועות ספורים ובעלות נמוכה בהרבה מכריית אבן טבעית. התוצאה היא שבירה של המשוואה שעליה נשען הענף עשרות שנים, לפיה יהלום הוא נכס נדיר ששומר על ערכו לאורך זמן.

הפער בין שני סוגי האבנים הפך לבולט. יהלום טבעי במשקל קראט אחד נסחר כיום סביב 4,200 דולר, לעומת כ-6,000 דולר ב-2021. יהלום מעבדה בגודל דומה יורד לטווח של 750 עד 1,000 דולר, אחרי צניחה של כ-74% מאז 2020. בין 2022 ל-2025 איבדו היהלומים הטבעיים בגודל קראט כ-26% מערכם, בעוד המקבילים מהמעבדה נחתכו בכ-74%. מדד מחירי אבני הרוגה שמפרסמת דה בירס ירד בכ-25% בהשוואה שנתית במכירה הראשונה של 2026.

הזינוק בנתח השוק מסביר חלק גדול מהתהליך. יהלומי מעבדה תופסים כיום כמחצית משוק טבעות האירוסין בארה"ב, אחרי שב-2019 היוו כ-5% בלבד ממנו. מבחינת הצרכן, ההיגיון פשוט. אבן מעבדה זהה כמעט לחלוטין לאבן טבעית מבחינת המראה, ההרכב הכימי והברק, וקשה מאוד להבחין ביניהן בחנות התכשיטים. מי שמעדיף אבן גדולה יותר במחיר נוח משלם שבריר מהסכום עבור תוצאה דומה למראה. בתקופה של יוקר מחיה, המשוואה הזו מושכת קונים רבים.

כאן נכנס פן מעשי שכדאי לצרכן להפנים. יהלום מעבדה עשוי להיות בחירה נבונה עבור מי שמחפש תכשיט יפה ומרשים, אבל מדובר במוצר צריכה שערכו יורד עם הזמן, בדומה למכשיר חשמלי חדש שיצא לשוק. יהלום טבעי, לעומת זאת, נתפס בעבר כאמצעי לשימור ערך, ותפיסה זו מתערערת כעת. משמעות הדבר היא שקונה שרואה בטבעת השקעה עתידית עשוי לגלות פער גדול בין הסכום ששילם לבין הסכום שיקבל במכירה חוזרת, שכן שולי המסחר באבנים משומשות רחבים ומחיר הקנייה גבוה ממחיר המימוש.

דה בירס והבורסה בישראל סופגות את המכה

החברה שסימלה יותר מכול את עידן היהלום הטבעי מתקשה להסתגל. דה בירס, שבנתה במשך עשורים את הדימוי של האבן הנדירה, ספגה מחיקות כבדות. אנגלו אמריקן, שמחזיקה ברוב מניות דה בירס, רשמה הפחתת ערך של כ-2.3 מיליארד דולר על הפעילות בדוחות 2025, וסך המחיקות על החברה בשלוש שנים הגיע לכ-6.8 מיליארד דולר. ההפסד התפעולי של דה בירס התרחב לכ-511 מיליון דולר ב-2025, לעומת כ-25 מיליון דולר בשנה שקדמה. במקביל, החברה קיצצה את תחזית הייצור שלה ל-21 עד 26 מיליון קראט ב-2026, מרמה של 26 עד 29 מיליון קודם לכן.

ההשלכות מורגשות גם בישראל, שנחשבת מוקד עולמי לליטוש ולמסחר באבנים. היקף יצוא היהלומים צנח בכ-35% ב-2024, ובורסת היהלומים ברמת גן, שהייתה פעם צומת מרכזי בענף, מאבדת פעילות ועובדים. ליטוש ידני ומומחיות רבת שנים מתמודדים עם היצע זול שמגיע ממכונות ייצור, מה שמעמיד סימן שאלה על עתיד חלק מהמקצוע במתכונתו הנוכחית.

החשש המרכזי בענף הוא שהמפולת אינה תנודה חולפת אלא שינוי מבני. כאשר תחושת הייחוד של האבן נשחקת, קשה לשחזר את המחירים שהתקיימו בעבר. עם זאת, יש בענף מי שמזהים כיוון חלופי. חלק מהשחקנים מדגישים את הסיפור והמקור של האבן הטבעית ומנסים למתג אותה מחדש כמוצר יוקרה עם היסטוריה, בעוד אחרים בוחנים מעבר ליהלומים תעשייתיים למטרות טכנולוגיה מתקדמת, שם המומחיות הישראלית עשויה למצוא ביקוש חדש.

עבור צרכנים, המשמעות היא שקיפות רבה יותר בקנייה. מומלץ לבדוק אם האבן טבעית או מעבדתית, לקבל תעודה מתאימה, ולהתאים את הציפיות לגבי ערך עתידי. מי שקונה תכשיט להנאה ולמראה יכול ליהנות מהמחירים הנמוכים של אבני המעבדה, ואילו מי שמחפש נכס לשימור ערך נדרש לזהירות רבה יותר משבעבר. להרחבה: מחירי היהלומים בצניחה: מה קורה בתעשיית היהלומים?, ועל ההשפעה על הענף הישראלי אפשר לקרוא באיך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?.