אנבידיה נכנסת לכיס של הסטארטאפים: קרדיטים למחשוב תמורת נתח מההכנסות

אנבידיה לא מסתפקת במכירת שבבים לענקיות הענן. החברה שמספקת את תשתית החישוב המרכזית למהפכת הבינה המלאכותית בוחנת דרך עמוקה יותר להיכנס לכלכלה של הסטארטאפים עצמם: הענקת קרדיטים לשימוש במשאבי מחשוב, תמורת חלק מההכנסות העתידיות של החברות שייבנו עליהם.

המהלך מכוון לאחת הבעיות הגדולות בשוק ה-AI: גם רעיון טוב, צוות חזק ומודל מבטיח לא מספיקים כשעלויות האימון, ההרצה והבדיקה של מודלים יכולות להגיע למיליוני דולרים. השוק נשלט כיום על ידי חברות עם כיסים עמוקים, בעיקר ספקיות ענן גדולות ותאגידי טכנולוגיה. חברות צעירות מתקשות לקבל גישה לקיבולת מחשוב איכותית, במיוחד כשמדובר במערכות המבוססות על המאיצים החזקים של אנבידיה.

לפי המודל, אנבידיה תסייע לחבר בין מפעילי מרכזי נתונים ייעודיים ל-AI לבין ספקי ענן וחברות שזקוקות לקיבולת. במקום שהסטארטאפ ישלם מראש סכומים גבוהים על שימוש בתשתית, הוא יקבל קרדיטים שיאפשרו לו להתחיל לעבוד מהר יותר. אם החברה תצליח לייצר מכירות בהמשך, אנבידיה תקבל נתח מההכנסות. לא מדובר רק בעסקת חומרה או בהשכרת מחשוב, אלא במסלול שבו אנבידיה משתתפת בהצלחת הלקוחות שלה.

החברה מתארת את המהלך כחלק ממסגרת שהיא מכנה מפעלי בינה מלאכותית DSX. הכוונה לאפשר לחברות שבונות מודלים, פלטפורמות סוכנים, שירותי הסקה ויישומים ארגוניים לקבל גישה למערך מחשוב מלא בלי להמתין חודשים ארוכים להקמת אתר, חיבור לחשמל, התקנת ציוד והפעלת מערכות. אחד השמות שמוזכרים בהקשר הזה הוא פירמוס טכנולוג'יז, ספקית תשתיות שמיועדת לספק קיבולת ענן למיזמי AI.

בפועל, מדובר בעצם על הקמת קרן הון סיכון פנימית ודי משתלמת כי אנבידיה בעצם לא משלמת בכסף אלא בטוקנים שבהינתן הרווחיות הגולמית שלה עולים לה כ-20%-30% מהמחיר לצרכן. היא בעצם רוכשת נתחים בסטארטאפים במטבע שלה ובמחיר נמוך משוויו בחוץ.  

אנבידיה מרחיבה את מנועי הצמיחה

בשנים האחרונות הפכה החברה לשער הכניסה הכמעט הכרחי לעולם ה-AI המתקדם. מאיצי החברה נמצאים בלב מרכזי הנתונים של מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית, מטא ושורה ארוכה של חברות ענן נוספות. ככל שהשוק מתבגר, האנליסטים והמשקיעים בוחנים לא רק כמה שבבים נמכרים, אלא גם עד כמה אנבידיה יכולה לבנות אפיקי הכנסה חוזרים סביב השימוש בהם. על רקע זה נבחנת גם שאלת הבועה סביב מניות ה-AI ומידת ההתאמה בין ההשקעות העצומות בתשתית לבין ההכנסות בפועל.

מודל של השתתפות בהכנסות עונה בדיוק על הנקודה הזאת. אם סטארטאפ משתמש בקרדיטים של אנבידיה לבניית מוצר AI, ובהמשך מוכר שירותים ללקוחות ארגוניים, אנבידיה יכולה לקבל הכנסה שנמשכת מעבר לעסקת החומרה הראשונית. זה דומה במידה מסוימת למודלים של מרקטפלייס בענן, שבהם ספקית התשתית גובה עמלה מפעילות שמתבצעת על גבי הפלטפורמה שלה. ההבדל הוא שאצל אנבידיה נקודת הפתיחה היא המחסור במשאבי חישוב יקרים, ולא רק הפצת תוכנה.

עבור הסטארטאפים, קבלת מחשוב היום תמורת הכנסות מחר יכולה לדלל את הרווחיות בעתיד, גם אם אין כאן בהכרח השקעה הונית או ויתור על מניות. חברה שתגיע להכנסות משמעותיות תצטרך לשלם לאנבידיה לאורך זמן, בהתאם לתנאים שייקבעו. מנגד, בלי גישה למחשוב, ייתכן שהיא כלל לא תגיע לנקודה שבה יש לה מוצר מסחרי.

המהלך משתלב בתחרות על השליטה בשכבת התשתית של AI. ענקיות הענן מציעות כבר שנים קרדיטים לסטארטאפים, בעיקר בתחילת הדרך, מתוך רצון לנעול אותם לסביבה שלהן. אנבידיה מנסה להוסיף שכבה משלה: לא רק לספק את המעבדים שמאחורי הקלעים, אלא להיות גורם שמתווך, מממן חלקית ומרוויח מהשימוש בפועל. ככל שיותר חברות יבנו שירותים על בסיס התשתיות האלה, לאנבידיה תהיה חשיפה ישירה יותר לגל האימוץ של AI בארגונים.

• נעילה מעורבת בוול-סטריט - מה צפוי מחר בתל אביב?
• וול סטריט מסיימת רבעון בירוק; אינטל עלתה 6.4% ו-280% מתחילת השנה, הנאסד"ק עלה 1.52%

יש כאן גם הימור. לא כל חברת AI צעירה תצליח לייצר הכנסות. חלק גדול מהשוק עדיין נמצא בשלב ניסוי, עם מודלים עסקיים לא יציבים ועלויות הרצה גבוהות. אנבידיה תצטרך לבחור אילו לקוחות לקבל למסלול, איך לתמחר את הקרדיטים, ומה שיעור ההשתתפות שהיא דורשת. תמחור אגרסיבי מדי עלול להרתיע סטארטאפים, ותמחור רך מדי עלול להפוך את המהלך להטבה יקרה בלי החזר מספק.

אם המודל יתפוס, הוא עשוי להפוך את אנבידיה לשותפה מסחרית של דור חדש של חברות AI, ולא רק לספקית ציוד. זה יכול להגדיל את התלות בה מצד השוק, אבל גם להציב אותה עמוק יותר בתוך שרשרת הערך של הלקוחות. הגורם שיקבע את הצלחת המהלך הוא כמה מהחברות שיקבלו גישה מוקדמת למחשוב יהפכו את הקרדיטים להכנסות אמיתיות, ומה יהיה חלקה של אנבידיה בעסקה כשהמוצרים יגיעו לשוק.