כשהחזית משתנה מהר יותר מהמפעל: הלקח האוקראיני נגד אוטומציה מלאה

במשך שנים תעשיית הביטחון פעלה לפי העיקרון לפיו ככל שהמפעל אוטומטי יותר, כך אפשר לייצר יותר מערכות בזמן קצר ובעלות נמוכה יותר. המלחמה באוקראינה שינתה את המציאות והציגה תמונה מורכבת יותר. רחפן שמיוצר בכמויות גדולות יכול להפוך לפחות יעיל בתוך זמן קצר, אם הצד השני משנה תדרים, מציב אמצעי שיבוש חדשים, משנה את מערך ההגנה או מגלה חולשה ברכיב מסוים. להרחבה: השיעור שאוקראינה מלמדת את העולם והאיום הגדול בצפון

האתגר הזה מחייב את היצרנים לעבוד אחרת. לא רק לייצר מהר, אלא גם לשנות מהר. יצרנית הרחפנים האוקראינית Frontline Robotics טוענת כי זו הסיבה שהיא אינה בונה את כל פעילותה על פסי ייצור אוטומטיים. החברה משלבת אוטומציה בשלבים מסוימים עם הרכבה ידנית וגמישה, שמאפשרת לה להכניס שינויים תכופים בדגמים שהיא שולחת לחזית.

לפי החברה, הרחפנים והמערכות שלה נמצאים בשימוש ביותר מ-60 יחידות אוקראיניות. היא מבצעת עד 20 שינויים קטנים במוצרים בכל חודש, ובערך אחת לחצי שנה מבצעת עדכון רחב יותר בדגמים. השינויים יכולים לכלול רכיבים אלקטרוניים, התאמות לתקשורת, מצלמות, תוכנה, מבנה פיזי או אופן הנשיאה של המטען.

להרחבה: כאשר מיירט במחיר של מיליוני דולרים נלחם ברחפן זול

עוד בנושא:ארה"ב בוחנת רחפנים מאוקראינה: קייב וושינגטון בדרך להסכם ראשון מסוגו

כאשר רחפן יכול להתיישן בתוך שבועות

הקושי המרכזי באוקראינה אינו רק לייצר רחפנים בכמות. שני הצדדים מייצרים ומשגרים אלפי כלים בלתי מאוישים, במקביל להפעלת מערכות שיבוש אלקטרוני, אמצעי גילוי, רחפני יירוט וטקטיקות חדשות. מערכת שעובדת היטב בגזרה אחת יכולה להיתקל בתוך זמן קצר באמצעי נגד שמצמצם מאוד את היעילות שלה בגזרה אחרת.

לוחמה אלקטרונית הפכה לאחת הסיבות המרכזיות לכך. שיבוש תדרים עלול לנתק את הקשר בין המפעיל לרחפן, לפגוע בהעברת הווידאו או להפריע לניווט. בתגובה, יצרנים נדרשים לעדכן מערכות תקשורת, לשנות רכיבים, לשלב פתרונות עמידים יותר לשיבוש ולעיתים גם לעבור לשיטות הפעלה אחרות.

במצב כזה, קו ייצור שתוכנן עבור דגם קבוע עלול להפוך למגבלה. שינוי ברכיב אחד יכול לחייב התאמת ציוד, בדיקות חדשות, שינוי נהלי איכות והאטה של כל קצב הייצור. בחברה שמרכיבה חלק מהמערכות באופן ידני, קל יותר להחליף רכיב, לבדוק גרסה חדשה ולשלוח אותה לשטח בלי לעצור מפעל שלם.

 Frontline Robotics לא טוענת שאוטומציה מיותרת. ההפך הוא הנכון: היא משתמשת היכן שאפשר לשמור על מוצר יציב ולייצר בכמויות. אבל בשלבים שבהם צריך לבצע התאמות תכופות, החברה מעדיפה לשמור על תהליך קל יותר לשינוי. מבחינתה, אוטומציה מלאה עלולה "להקפיא" את המוצר בגרסה שכבר אינה מתאימה לחזית.

• מניית הרחפנים שמזנקת 35%; ההכנסות יותר מהוכפלו, הצבר קפץ ל-1.2 מיליארד דולר
• אש-טק גייסה 18 מיליון דולר להרחבת פריסת מערכת הלייזר ליירוט רחפנים בארץ ובעולם

המשוב מהחיילים הופך לחלק מקו הייצור

היתרון האוקראיני אינו רק במבנה המפעלים, אלא גם בקשר הישיר בין היצרן למשתמש. יחידות בשטח מדווחות במהירות מה עבד, מה נכשל, אילו תדרים נחסמו, איזה חלק נשבר ואילו שינויים נדרשים. במקרים רבים, המשוב הזה מגיע ישירות למפתחים בהודעות, שיחות וידיאו או ביקורים של אנשי החברה בחזית.

כך מתקצר מאוד מחזור הפיתוח. בעולם הביטחוני המסורתי, פיתוח מערכת חדשה יכול להימשך שנים: דרישות מבצעיות, מכרזים, ניסויים, תיקונים, אישורים וייצור. באוקראינה, חלק מהחברות נדרשות לפעול בקצב של שבועות. מוצר יוצא לשטח, מקבל הערות מהלוחמים, עובר התאמה וחוזר בגרסה משופרת.

המודל הזה יוצר גם בעיות. שינוי מהיר מדי עלול לפגוע בבקרת האיכות, להכביד על שרשרת האספקה ולייצר קושי בתחזוקה של ציוד שאינו אחיד. לכן האתגר של החברות אינו רק להיות גמישות, אלא גם לשמור על סטנדרט ייצור, מלאי חלפים ותיעוד מסודר של כל שינוי.

ב-Frontline Robotics מנסים להתמודד עם הפער הזה באמצעות שילוב בין עבודה ידנית לבין נהלי ייצור קבועים. המטרה היא לא לייצר כל רחפן כפרויקט נפרד, אלא לשמור על בסיס אחיד שאפשר לשנות במהירות לפי הצורך המבצעי.

אירופה מחפשת דרך לחבר בין מהירות לכמות

המלחמה באוקראינה מעוררת עניין רחב בתעשיות הביטחוניות באירופה. בכירי נאט"ו ומפקדים אירופים מדברים בחודשים האחרונים על צורך לעבור מחלק מהמודל הישן של מערכות יקרות, מורכבות ואיטיות לייצור, לשילוב גדול יותר של רחפנים, מערכות יירוט זולות וציוד שניתן לייצר בכמות גבוהה.

• 2 טריליון דולר על הכף: טראמפ מסרב להאריך את הסכם הסחר של צפון אמריקה
• 225 מיליון דולר ו-1.5 מיליון כרטיסים: כך באד באני הפך לכוכב עולמי

הלקח אינו לוותר על מערכות הגנה אווירית מתקדמות, מטוסי קרב או טילים מדויקים. אלה נשארים חלק מרכזי מהלחימה. אבל לצדם נדרש גם ציוד זול יותר, שניתן להחליף במהירות, לעדכן ולייצר באלפים. רחפן שעולה אלפי דולרים ומסוגל להשבית כלי רכב יקר, לאתר כוח אויב או להפיל רחפן תוקף משנה את החשבון הכלכלי של שדה הקרב.

העניין האירופי בא לידי ביטוי גם בשיתופי פעולה תעשייתיים. בגרמניה החלה פעילות של מיזם משותף בשם Quantum Frontline Industries, שמייצר ברישיון רחפנים של Frontline Robotics עבור אוקראינה. לפי דיווחים בגרמניה, המיזם מתכנן לספק לפחות 10,000 רחפנים עד סוף השנה.

הרעיון הוא לחבר בין שני יתרונות: ניסיון אוקראיני שנצבר תחת אש, לצד יכולות ייצור, מימון, תקינה ושרשרת אספקה מערבית. עבור אוקראינה, ייצור מחוץ למדינה גם מצמצם את הסיכון לפגיעה ישירה במפעלים כתוצאה מתקיפות רוסיות. עבור אירופה, מדובר בהזדמנות ללמוד כיצד להכניס גמישות לתעשייה ביטחונית שבמשך שנים התבססה על מחזורי פיתוח ארוכים.

המעבר הזה כבר מתחיל להשפיע על מדינות נוספות. בריטניה, למשל, פתחה השנה מפעל ראשון של יצרנית רחפנים אוקראינית, כחלק ממאמץ להבטיח המשך ייצור גם כאשר מתקנים באוקראינה חשופים לתקיפות. המהנדסים נשארים באוקראינה, אך חלק מהייצור וההרכבה עוברים למדינות מערביות.

לא כל מערכת צריכה להיבנות כמו מטוס נוסעים

הלקח מאוקראינה אינו שאוטומציה היא חולשה. מפעלים אוטומטיים עדיין חיוניים כאשר צריך לייצר מנועים, רכיבים אלקטרוניים, חימוש או פלטפורמות גדולות בכמויות קבועות. גם רחפנים פשוטים יחסית זקוקים לייצור סדרתי כדי להגיע להיקפים משמעותיים.

אבל מוצר שנמצא במרוץ מתמשך מול מערכות שיבוש, תדרים חדשים ואמצעי נגד משתנים צריך להיות מתוכנן אחרת. הוא חייב להיות מודולרי, קל לתיקון, מבוסס על חלקים שניתן להחליף, ומחובר באופן שוטף למידע מהשטח.

באוקראינה, הרחפן אינו מוצר שמסיים את חייו ביום שהוא יוצא מהמפעל. הוא ממשיך להשתנות גם אחרי שנמסר ליחידה. לפעמים מדובר בעדכון תוכנה, לפעמים בהחלפת מצלמה או משדר, ולפעמים בשינוי מלא של תצורה שהפכה ללא רלוונטית.

זהו שינוי עמוק באופן שבו תעשיות ביטחוניות חושבות על ייצור. בעבר, מוצר שנכנס לשירות נועד להישאר כמעט ללא שינוי במשך שנים. היום, בחלק מתחומי הלחימה, הוא צריך להיות מוכן לשינוי כמעט בכל חודש.