טראמפ: גרעין תמורת נורמליזציה; סעודיה: לא בלי מדינה פלסטינית

אתמול דווח כי טראמפ העביר בשני האחרון לקונגרס את הסכם שיתוף הפעולה הגרעיני-האזרחי עם סעודיה. היום כבר מתחדד המכשול המרכזי בדרך למימוש עסקת הענק: טראמפ דורש מריאד להצטרף להסכמי אברהם ולהכיר בישראל, בעוד סעודיה מבהירה כי לא תהיה נורמליזציה ללא מסלול ברור ובלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית.

כך נוצרה למעשה משוואה שקשה כרגע ליישב: טראמפ מציע לסעודים גישה לטכנולוגיה גרעינית אמריקאית ולפרויקט ששוויו עשוי להגיע לעשרות מיליארדי דולרים בתמורה לנורמליזציה, אבל סעודיה מחזירה את הכדור לישראל ודורשת התקדמות ממשית בסוגיה הפלסטינית. העברת ההסכם לקונגרס מתחילה את הליך האישור האמריקאי, אך אינה פותרת את התנאי המדיני שעלול להשאיר את העסקה על הנייר.

לפי מקורות בקונגרס, הוא צפוי לעבור היום לוועדות הרלוונטיות. בכך מתחיל מניין של 90 ימי ישיבה בקונגרס (לא 90 ימים קלנדריים) שבמהלכם המחוקקים יוכלו לבחון את ההסכם ולנסות לבלום אותו.

אם הקונגרס אינו מעביר החלטה משותפת המתנגדת להסכם בתקופה שנקבעה, הוא יכול להיכנס לתוקף. גם אם תתקבל החלטת התנגדות, טראמפ יוכל להטיל עליה וטו, ובמקרה כזה יידרש רוב של שני שלישים בקונגרס כדי לעקוף אותו. המשמעות היא שהסכם כזה אינו פשוט לבלימה, גם אם הוא צפוי לעורר התנגדות בקרב דמוקרטים ובקרב חלק מהרפובליקנים.

אלא שגם אישור בקונגרס לא בהכרח יספיק. גורם בממשל האמריקאי הבהיר כי עמדתו של טראמפ לא השתנתה וכי ההסכם לא יתקדם בפועל כל עוד סעודיה אינה מצטרפת להסכמי אברהם. לכן יכול להיווצר מצב שבו המסגרת המשפטית מאושרת בוושינגטון, אבל היישום המסחרי שלה מוקפא בשל העדר נורמליזציה.

מה כולל ההסכם?

ההסכם, המכונה "הסכם 123" על שם הסעיף הרלוונטי בחוק האנרגיה האטומית האמריקאי, נחתם ב-22 ביולי בידי שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט ושר האנרגיה הסעודי, הנסיך עבד אל-עזיז בן סלמאן. משרד האנרגיה האמריקאי תיאר אותו כמסגרת לשיתוף פעולה בהיקף של מיליארדי דולרים לאורך עשרות שנים, שתאפשר לחברות אמריקאיות לייצא לסעודיה כורים, ציוד וטכנולוגיה גרעינית לשימוש אזרחי. 

ההסכם נחתם לתקופה של 30 שנה ונועד לאפשר הקמת כורים מסוג AP1000 של וסטינגהאוס. היקף הפרויקט עשוי להגיע לעשרות מיליארדי דולרים, אבל בשלב הזה לא מדובר בחוזה סופי להקמת הכורים. מדובר קודם כל במסגרת משפטית שבלעדיה חברות אמריקאיות אינן יכולות לייצא לסעודיה חלקים נרחבים מהטכנולוגיה ומהציוד הנדרשים לתוכנית גרעין.

עבור וושינגטון יש כאן גם מאבק מסחרי וגיאו-פוליטי. סעודיה ניהלה לאורך השנים מגעים עם ספקיות גרעין מארה"ב, סין, רוסיה, צרפת ודרום קוריאה. הסכם עם האמריקאים עשוי לעגן את הממלכה בשרשרת אספקה מערבית למשך עשרות שנים ולצמצם את האפשרות שריאד תפנה לטכנולוגיה סינית או רוסית.

מי עשוי ליהנות מהעסקה?

המועמדת המרכזית ליהנות מההסכם היא וסטינגהאוס, שמפתחת את כורי ה-AP1000. החברה אינה ציבורית, אבל מוחזקת ב-51% בידי ברוקפילד ובשותפיה המוסדיים וב-49% בידי קמקו (Cameco Corp 0.36%  ), אחת מיצרניות האורניום הגדולות בעולם. אם המסגרת תבשיל להזמנות בפועל, החשיפה הבורסאית הבולטת יותר נמצאת אצל קמקו וברוקפילד ריניואבל.

• הנפט יורד בעקבות המגעים על הורמוז - מה באמת סיכמו איראן ועומאן?
• נירון קיסר, הנרי השמיני וטראמפ: כך חזר ה-Debasement trade

מבחינת קמקו, ההזדמנות אינה מסתכמת בבעלות על וסטינגהאוס. החברה פועלת גם בכריית אורניום ובשירותי דלק גרעיני, ולכן הקמת כורים חדשים יכולה לייצר עבורה פעילות בכמה חלקים של שרשרת הערך - מאספקת חומרי הגלם ועד לטכנולוגיית הכור ולשירותים הניתנים לאורך שנות הפעלתו. מניית קמקו עולה היום בכ-4.6% במסחר המוקדם, אם כי לא ניתן לייחס את מלוא התנועה להסכם הסעודי. 

עבור סעודיה, התוכנית הגרעינית היא חלק מהניסיון לצמצם את השימוש המקומי בנפט ובגז לייצור חשמל, לפנות יותר חביות ליצוא ולגוון את מקורות האנרגיה. הביקוש לחשמל בממלכה עולה בשל גידול האוכלוסייה, צריכת המיזוג, התפלת המים והקמת תעשיות חדשות כחלק מתוכנית Vision 2030.

סעודיה משקיעה במקביל בפרויקטים גדולים של אנרגיה סולארית ורוח, אבל כורים גרעיניים יכולים לספק לה מקור יציב של חשמל שאינו תלוי בשעות השמש או בתנאי מזג האוויר. מבחינת ריאד, מדובר גם בבניית ידע ותעשייה מקומית ובצמצום התלות הכלכלית בנפט, אף שהכנסות האנרגיה עדיין עומדות במרכז הכלכלה הסעודית.

התנאי שטראמפ הוסיף לאחר החתימה

הקושי המרכזי הוא שההסכם הגרעיני והנורמליזציה עם ישראל אינם מחוברים באופן ברור בתוך המסמך עצמו. יום לאחר ההודעה על חתימת ההסכם הודיע טראמפ כי אישור העסקה "כפוף לחלוטין" להצטרפות סעודיה להסכמי אברהם.

הדרישה לא הופיעה בהודעה המקורית של משרד האנרגיה האמריקאי. גורם בממשל חזר עליה השבוע והבהיר כי "עמדת הנשיא לא השתנתה" וכי ההסכם יתקדם רק אם סעודיה תצטרף להסכמי אברהם. ההפרדה בין נוסח ההסכם לבין התנאי הפוליטי מעלה שאלה האם הנורמליזציה היא תנאי משפטי מחייב או החלטה שטראמפ מתכוון לאכוף בשלב היישום.

• מהפכה בטיפול בסרטן הלבלב: ה-FDA אישר את התרופה של רבולושן מדיסינס
• מה קרה לנייקי? המניה קרסה כבר בכ-40% והמתחרות לא מחכות

לפי AP, המסמך המלא שהועבר לקונגרס מסווג - צעד שאינו שגרתי ביחס להסכמי שיתוף פעולה גרעיניים קודמים ועלול להקשות על הדיון הציבורי בפרטיו.

סעודיה מחזירה את הכדור לישראל

בסעודיה חוזרים ומבהירים כי לא תהיה נורמליזציה עם ישראל ללא הקמת מדינה פלסטינית. העמדה הסעודית מדברת על מסלול ברור ובלתי הפיך למדינה פלסטינית, כאשר בהצהרות קודמות דרשה ריאד מדינה בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים.

העמדה הזאת הופכת את הסכם הגרעין ממנוף לחץ חד-צדדי של טראמפ לעסקה שתלויה גם בהחלטות ישראליות. מבחינת הממשל האמריקאי, התוכנית הגרעינית אמורה להיות אחת התמורות שימשכו את ריאד להסכמי אברהם. מבחינת סעודיה, הנורמליזציה נשארת מותנית במהלך מדיני שממשלת ישראל אינה מקבלת כיום.

לפני פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 נרשמה התקדמות בשיחות על נורמליזציה. ממשל ביידן ניסה אז לגבש חבילה רחבה שכללה הסכם הגנה בין ארה"ב לסעודיה, תוכנית גרעין אזרחית והכרה סעודית בישראל. לפי אחת ההערכות שהשמיעו גורמי ממשל ומודיעין, הרצון לסכל את המהלך היה בין המניעים שהובילו את חמאס למתקפת 7 באוקטובר ולטבח ביישובי העוטף. המלחמה שינתה את התנאים הפוליטיים באזור והחזירה את הסוגיה הפלסטינית למרכז הדרישות הסעודיות.

טראמפ מנסה כעת להחזיר את שלושת המרכיבים לשולחן, אך באופן שונה: הוא מקדם את הסכם הגרעין בתוך ארה"ב, ובמקביל מאיים שלא לממש אותו אם סעודיה אינה מכירה בישראל. הבעיה היא שריאד אינה רואה בתוכנית הגרעין תמורה שמאפשרת לה לעקוף את הסוגיה הפלסטינית.

המחלוקת על העשרת אורניום

גם אם המכשול המדיני ייפתר, ההסכם צפוי להיתקל בהתנגדות בקונגרס בשל תנאי הפיקוח על התוכנית הסעודית. לפי הדיווחים, ההסכם אינו כולל התחייבות מפורשת של סעודיה לוותר על העשרת אורניום או על עיבוד מחדש של דלק גרעיני משומש - שתי פעילויות אזרחיות שיכולות לשמש גם מסלול לפיתוח חומר בקיע לנשק גרעיני.

איחוד האמירויות, לשם השוואה, ויתר על שתי היכולות במסגרת הסכם הגרעין שחתם עם ארה"ב ב-2009. ההתחייבות הזאת מכונה בוושינגטון "תקן הזהב" של הסכמי שיתוף הפעולה הגרעיניים.

לפי הוול סטריט ג'ורנל, ההסכם הסעודי כולל בחינה משותפת שתימשך שנתיים של הכדאיות הכלכלית והטכנולוגית להקמת מתקן העשרה בסעודיה. אחת האפשרויות שנבחנות היא מתקן שיופעל בשליטה אמריקאית, מבלי להעביר לסעודים את הטכנולוגיה הרגישה. עם זאת, עצם האפשרות להעשרת אורניום בשטח הממלכה צפויה לעמוד במרכז הדיונים בקונגרס. 

הממשל האמריקאי טוען כי ההסכם עומד בדרישות החוק וכולל מנגנוני פיקוח ואי-הפצה. המתנגדים מצביעים גם על כך שסעודיה אינה נדרשת, לפי הדיווחים, לאמץ את הפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שמאפשר ביקורות פתע וגישה רחבה יותר לאתרים בלתי מוצהרים.

החשש מקבל משנה תוקף על רקע דבריו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן מ-2018, שלפיהם אם איראן תפתח נשק גרעיני, גם סעודיה תפעל להשיג נשק כזה. ריאד טוענת כי התוכנית הנוכחית מיועדת לצרכים אזרחיים בלבד, אבל היא מסרבת לוותר מראש על האפשרות להעשיר אורניום בשטחה.