שפיר נערכת לגל התשתיות: ״היום אנחנו מתחילים לראות את הפירות״

שפיר הנדסה שפיר הנדסה 0%   סיימה את הרבעון השני עם צמיחה בפעילות ועלייה ברווח, על רקע התאוששות בענפי התשתיות והתעשייה והתרחבות הפעילות בתחום הנדל"ן. הכנסות הקבוצה עלו ב-21% לכ-1.68 מיליארד שקל, והרווח הנקי הסתכם בכ-136 מיליון שקל, לעומת כ-46 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח המיוחס לבעלי המניות עמד על כ-108 מיליון שקל.

אלא שחלק מהעלייה ברווח הגיע מהכנסות אחרות של כ-125 מיליון שקל, בעיקר משערוך נכסי נדל"ן להשקעה. מנגד, הוצאות המימון כללו הפרשה של כ-45 מיליון שקל לסיכון אשראי בגין הלוואות לחברה כלולה. במקביל, בעוד שמגזר התעשייה הציג גידול בהכנסות וברווח, הרווח במגזר התשתיות ירד מ-42 מיליון שקל ל-33 מיליון שקל.

בראיון קודם לביזפורטל, שנערך במרץ, אמר סמנכ"ל הכספים של שפיר, משה סבוסקי, כי החברה נערכת לגל ההשקעות הצפוי בתשתיות באמצעות הגדלת כושר הייצור והרחבת המפעלים. כעת הוא אומר שהחזרה לפעילות רציפה מתחילה להביא את הביקושים שעליהם דיבר אז.

מה מבחינתכם היה הגורם המרכזי שהניע את התוצאות ברבעון?

״כאשר המצב הביטחוני מתחיל להתייצב וכאשר העסק יכול לעבוד בצורה רציפה, כל ענף התשתיות משנה את הסיטואציה שלו. זה מה שאנחנו חווים כרגע. אנחנו חווים חזרה לפעילות של משק מתפקד, בוודאי בעולם התשתיות, והביקוש למוצרי התעשייה שלנו גובר מדי יום״.

"הביקוש היה קיים כנראה כל הזמן, אבל היה קשה יותר לממש אותו. היום כבר מצליחים לממש אותו. אנחנו יכולים לעבוד בצורה רציפה יותר בפרויקטים, בלי כל ההפרעות שהיו קודם, ועבודה רציפה יודעת לייצר תפוקות משמעותיות יותר״.

״במשך השנתיים האחרונות עסקנו בהכנת המפעלים ליום הזה. ידענו שכאשר הפעילות תחזור, הביקוש לעבודות תשתית ולמוצרי תעשייה יגדל״.

הרווח ברבעון הושפע מהכנסות אחרות של 125 מיליון שקל, בעיקר משערוך נדל"ן. מה הרווח המייצג של שפיר?

״צריך להבין שהרווח הזה אינו חד-פעמי, אלא חלק מהתוכנית העסקית. הוא לא נובע מאיזשהו סיבוב מקרי. כל העולם של הדיור המוגן הוא גם עולם של שווי נדל"ן. לצד הטיפול בדיירים והפעלת העסק, הנכס מקבל ערך מעצם התפקוד שלו, והערך הזה מתורגם לעליית שווי. זאת החשבונאות וככה זה בא לידי ביטוי״.

• שפיר: ההכנסות עלו ב-21% ל-1.68 מיליארד שקל; הרווח הנקי הסתכם ב-136 מיליון שקל
• שפיר מסכמת רבעון עם עלייה בהכנסות וברווח הנקי; תחלק דיבידנד של 80 מיליון שקל

״השווי הכלכלי הזה אינו משהו חד-פעמי. הוא משולב בתוכנית העבודה ובהשקעות שביצענו בדיור המוגן בשנים האחרונות. חלק מעליית הערך הגיע מהשקעה בבית שהיה עדיין רדום והפך לבית פעיל ומתפקד. לכן הרווח המייצג של שפיר צריך לכלול גם אלמנטים של עליית ערך בנדל"ן להשקעה, בדומה לחברות אחרות שיש להן רכיבים כאלה״.

הגידול בהכנסות מגזר הנדל״ן הגיע ממכירת יותר דירות או מהתקדמות בביצוע?

״לא קל היום למכור דירות. זה לא שאנחנו נמצאים באיזושהי בועה שמנותקת ממה שקורה בשוק. עיקר הגידול מגיע מכך שיש לנו היום יותר פרויקטים בביצוע ויותר עבודות שלא היו לפני שנה״.

״עם זאת, צריך להבין שאם לא היינו מוכרים, לא היינו יכולים להגיע למצב שבו אנחנו מכירים בהכנסות. המכירות ב-2025 וב-2026 היו טובות, והן מתורגמות עכשיו להכנסות יחד עם תוספת של פרויקטים ועבודות שלא היו בתקופה המקבילה. יש לנו יותר פרויקטים ויותר פרויקטים שנמצאים כבר בביצוע״.

זכיתם בפרויקט להארכת כביש 6, שהיקפו לאורך תקופת הזיכיון מוערך בכ-12 מיליארד שקל. כמה הון תידרשו להשקיע ומה התשואה הצפויה?

• מנכ"ל אנשי העיר: "שלוש דירות ביותר מ-20 מיליון שקל נמכרו בתוך יומיים"
• בעלי נכסים שנפגעו במלחמה יקבלו את השומות לחלופת היציאה

״תשואות אנחנו לא נוהגים לפרסם, וגם במקרה הזה לא נפרסם. לגבי ההון העצמי, רק התחלנו את העבודה על הסגירה הפיננסית ולכן מוקדם עדיין לומר מה יהיה הסכום. חשוב להבין שה-12 מיליארד שקל הם לאורך 34 שנות הזיכיון וכוללים גם את ההפעלה. עלויות ההקמה מוערכות בכ-2.2 מיליארד שקל, ובנוסף אנחנו צריכים לשלם את המענק למדינה במסגרת הזיכיון. מתוך מבנה ההשקעה הזה ייגזר הון עצמי נורמטיבי, אבל הוא עדיין לא נקבע״.

במקביל, אתם מוכרים לגופים מוסדיים 58.5% מהשותפות שתחזיק בפרויקטי הזכיינות, תמורת כ-556 מיליון שקל. למה למכור דווקא עכשיו?

״צריך להציע פרויקטים לשוק המוסדי כשהם כבר בשלים. אין טעם ואין אינטרס לגוף מוסדי להיכנס אליהם כשהם עדיין בשלבי הקמה או התייצבות. הפרויקטים האלה הגיעו לבשלות, הם יצרו ערך לחברה והם יכולים להניב לגופים המוסדיים את סוג התשואה שהם מחפשים״.

״במקביל, החברה צריכה להשקיע לא מעט בגל התשתיות שמגיע, במפעלים ובהרחבת היכולות שלה. לכן זה זמן נוח ונכון להציף את הערך שנוצר בפרויקטים האלה, להביא אותו הביתה ולהשתמש בו כדי להמשיך להגדיל את החברה בשנים הבאות״.

סבוסקי חוזר בסיום השיחה להיערכות שעליה דיבר כבר בתחילת השנה. לדבריו, בחברה העריכו כי התייצבות המצב הביטחוני תוביל לשינוי מהיר בפעילות התשתיות, ולכן המשיכו להשקיע גם בתקופה שבה השוק התקשה לעבוד ברציפות.

״ידענו שכאשר המצב הביטחוני יתחיל להתייצב, שוק התשתיות כמעט בבת אחת ייתן בוסט כלפי מעלה״, הוא אומר ומסכם: ״השקענו בשנים האחרונות בהגדלת כושר הייצור בתעשייה, בחיזוק היכולות הפיננסיות ובשימור כוח האדם. היום אנחנו מתחילים לראות את הפירות ורואים איך הפעילות מתחילה לגדול״.