מדרגות מס 2026: 20% עד 19 אלף שקל ו-31% עד 25.1 אלף
מדרגת 20% הורחבה מ-16,150 ל-19,000 שקל בחודש ומדרגת 31% עד 25,100, שינוי ששווה עד כ-420 שקל בחודש
19,000 שקל בחודש הוא הגבול החדש של מדרגת המס של 20% ב-2026, במקום 16,150 שקל. מדרגת 31% נמתחת מ-19,001 ועד 25,100 שקל, במקום תקרה קודמת של 22,440. אחרי שלוש שנים שבהן המדרגות היו מוקפאות, הריווח הזה מותיר חלק גדול יותר מהשכר בשיעורי מס נמוכים ומשנה את הנטו של מאות אלפי שכירים.
שיטת המס בישראל שכבתית, ולכן מעבר למדרגה גבוהה יותר משפיע רק על החלק שמעל הסף. הטבלה החודשית ל-2026 נראית כך: 10% עד 7,010 שקל, 14% מ-7,011 עד 10,060, 20% מ-10,061 עד 19,000, 31% מ-19,001 עד 25,100, 35% מ-25,101 עד 46,690 ו-47% מ-46,691 עד 60,130 שקל. מעל הסכום הזה מתווסף מס יסף של 3% על הכנסה שנתית שמעל 721,560 שקל.
2,116 שקל על שכר של 15 אלף, לפני נקודות הזיכוי
עובד עם שכר חייב של 15 אלף שקל משלם 701 שקל על השכבה הראשונה, 427 שקל על השכבה שבין 7,011 ל-10,060 ועוד 988 שקל על 4,940 השקלים שנותרו במדרגת 20%. הסך הוא 2,116 שקל בחודש, שיעור אפקטיבי של 14.1% לפני זיכויים כלשהם.
נקודת זיכוי אחת שווה ב-2026 242 שקל בחודש, 2,904 שקל בשנה. תושב ישראל זכאי לנקודות בסיס, ונשים, הורים לילדים קטנים, חיילים משוחררים, בוגרי תואר, עולים חדשים וקבוצות נוספות מקבלים נקודות נוספות בהתאם לתנאים. 2.25 נקודות מורידות את המס באותה דוגמה מ-2,116 לכ-1,572 שקל, ו-2.75 נקודות מורידות אותו לכ-1,451 שקל.
בשכר של 20 אלף שקל המס לפני זיכויים הוא 3,226 שקל. רוב השכר עדיין ממוסה ב-10%, 14% ו-20%, ורק 1,000 השקלים האחרונים נכנסים למדרגת 31%. בשכר של 30 אלף שקל המס הוא 6,522 שקל, שיעור אפקטיבי של 21.7% אף שהשיעור השולי עומד על 35%. בשכר של 40 אלף שקל המס מגיע לכ-10,022 שקל, שיעור אפקטיבי של 25.1%.
החיסכון נעצר ב-420 שקל, וזה קורה בדיוק ב-25,100
314 שקל בחודש הוא הרווח של שכיר עם שכר של 19 אלף שקל מהריווח החדש. לפי המבנה הקודם החלק שמעל 16,150 שקל היה נכנס לשיעור 31%, ולפי המבנה החדש כל השכבה עד 19 אלף נשארת ב-20%. בשנה מדובר בכ-3,760 שקל.
בשכר של 25,100 שקל החיסכון מגיע לכ-420 שקל בחודש, כ-5,040 שקל בשנה. זו נקודת המקסימום, ומכאן ואילך הסכום קופא. שכיר שמרוויח 40 אלף שקל מקבל בדיוק את אותם 420 שקל, וכך גם מי שמרוויח 60 אלף, משום ששתי המדרגות שהורחבו כבר מוצו במלואן והשכבות שמעליהן נשארו במקומן.
מכאן שהריווח מיטיב בעיקר עם שכר של 16 עד 25 אלף שקל, שם מוזזת שכבה שלמה משיעור גבוה לשיעור נמוך. שכיר שמרוויח 14 אלף שקל בחודש כלל איננו מושפע, משום ששכרו נמצא כולו בתוך מדרגות שלא זזו. תוספת הנטו מתחלקת לכן בצורה לא אחידה בין רמות השכר.
הטבלה השנתית שימושית לא פחות מהחודשית. 19,000 שקל בחודש הם 228 אלף שקל בשנה, ו-25,100 שקל הם 301,200 שקל. מי שמדווח כעצמאי, מקבל הכנסה מדמי שכירות מעל הפטור או משלב שכר עם עסק צריך לעבוד מול המספרים השנתיים, משום שכל מקורות ההכנסה מתחברים לבסיס אחד. מדרגת 47% מתחילה בכ-560 אלף שקל בשנה, ומס היסף נכנס מ-721,560 שקל.
מענק חד פעמי חושף את השכבתיות בצורה החדה ביותר. בונוס של 30 אלף שקל שמשולם בחודש אחד מצטרף לשכר של אותו חודש ודוחף חלק גדול ממנו למדרגות 35% ו-47%, גם כאשר ההכנסה השנתית של העובד נמצאת ברובה במדרגת 20%. במקרים המתאימים אפשר לבקש פריסה של המענק על פני חודשי העבודה שבגינם הוא שולם, ובכל מקרה החישוב השנתי מיישר את ההפרש ומייצר לעיתים החזר בסוף השנה.
מס הכנסה הוא פחות ממחצית הפער בין ברוטו לנטו
4.27% הוא שיעור דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שמנוכה מהעובד על החלק שעד 7,703 שקל בחודש. מעל הסכום הזה ועד תקרה חודשית של 51,910 שקל השיעור עולה ל-12.17%. בשכר של 15 אלף שקל מתקבל ניכוי של כ-1,217 שקל, ובשכר של 20 אלף כ-1,825 שקל.
הפקדת העובד לפנסיה מצטרפת לניכוי אך נשארת שייכת לו. בהסדר בסיסי מדובר בלפחות 6% מהשכר המבוטח, כלומר 900 שקל בשכר של 15 אלף ו-1,200 שקל בשכר של 20 אלף. הסכום יוצא מהעו״ש אבל נשאר בנכסים של העובד, בשונה ממס הכנסה ומדמי הביטוח הלאומי. במקביל המעסיק מפקיד רכיבי תגמולים ופיצויים שאינם מופיעים כלל בשורת הנטו, נושא שנפרש במדריך החיסכון הפנסיוני.
הרכבה מלאה של תלוש 20 אלף שקל עם 2.25 נקודות זיכוי נראית כך: 3,226 שקל מס הכנסה פחות 545 שקל זיכוי, כלומר 2,681 שקל; 1,825 שקל ביטוח לאומי ובריאות; 1,200 שקל הפקדה לפנסיה. הנטו לחשבון הוא כ-14,294 שקל, ומס ההכנסה עצמו מהווה כ-13.4% מהברוטו.
הכנסות שאינן משכר מחושבות בנפרד. רווח הון מניירות ערך, ריבית על פיקדונות ודיבידנד ממוסים בשיעורים ייעודיים ולא לפי מדרגות השכר, וההבחנה הזו משנה תכנון של משפחה שמחזיקה תיק השקעות לצד משכורת. הכללים המלאים מפורטים במדריך מיסוי שוק ההון.
איך בודקים את זה בפועל
טופס 106 בסוף השנה הוא הכלי המדויק ביותר. הוא מרכז את סך ההכנסה החייבת, את המס שנוכה בפועל ואת נקודות הזיכוי שהופעלו, ומאפשר להשוות מול חישוב עצמאי לפי המדרגות. פער לטובת העובד מצביע על אפשרות להחזר מס, ופער בכיוון ההפוך מחייב בדיקה של תיאום מס.
שלוש נקודות ראויות לבדיקה שנתית. הראשונה היא מספר נקודות הזיכוי שהמעסיק מפעיל בפועל, בייחוד אחרי לידה, סיום תואר, שחרור מצה״ל או שינוי במצב המשפחתי. השנייה היא הזיכוי בגין הפקדות פנסיוניות עצמאיות, שמגיע גם לשכירים בתנאים מסוימים. השלישית היא תיאום מס לעובד עם שתי משכורות, קצבה לצד עבודה או החלפת מעסיק במהלך השנה.
מס הכנסה הוא מס שנתי ולא חודשי, וזו הנקודה שמייצרת את ההחזרים הגדולים. עובד שעבד תשעה חודשים, יצא לחופשה ממושכת או החליף מקום עבודה עלול לשלם מס לפי חישוב חודשי גבוה מדי ולסיים את השנה בעודף ניכוי. בכיוון ההפוך, הכנסה נוספת מעסק, מהשקעות או מעבודה צדדית מגדילה את החבות ומחייבת השלמה. מכלול חובות המס של משק בית מרוכז בהמדריך הגדול למסים.
עובד שעולה מ-18 אלף ל-20 אלף שקל שומר את מרבית התוספת: 1,000 שקל נשארים במדרגת 20% ורק 1,000 השקלים שמעל 19 אלף נכנסים ל-31%. השיעור השולי מתאר את השקל הבא בלבד, בעוד השיעור שמופיע בפועל בתלוש נמוך ממנו כמעט תמיד.
