מחצי מיליארד שקל לבן זאב ועד 18 מיליון בתדהר: הבכירים שעזבו את הבנקים ומרוויחים יותר
הסיפור הגדול ביותר מתחיל בלאומי. איתי בן זאב עמד בראש חטיבת שוק ההון של הבנק, וב-2017 עבר לנהל את הבורסה בתל אביב. בזמן הנפקת הבורסה ב-2019 הוא קיבל אופציות על מניות במחיר של 12 שקל למניה, והמניה זינקה מאז בשיעור של מאות אחוזים. היום הוא מחזיק כ-3.7% מהבורסה, אחזקה ששווה כמעט חצי מיליארד שקל, ועוד קרוב ל-40 מיליון שקל שקיבל בשכר ובבונוסים מאז שנכנס לתפקיד. רוב הסכום הוא עדיין על הנייר, אבל בבנק הוא לא היה מגיע לשום דבר שדומה לזה.
בן זאב הוא לא מקרה חריג. מאז שחוק שכר הבכירים נכנס לתוקף, שורה של בכירים עזבו את הבנקים ואת חברות הביטוח לתפקידים שבהם אין תקרה, ולא מעט מהם מרוויחים בתפקיד החדש יותר מהמנכ"ל שהשאירו מאחור.
אורי לוין, שניהל את דיסקונט עד 2023, קיבל בשנה האחרונה שלו בבנק כ-3 מיליון שקל. כמנכ"ל קבוצת הנדל"ן תדהר הוא הרוויח ב-2025 כ-18 מיליון שקל, פי שישה. רן עוז עבר ב-2021 מניהול מגדל ביטוח, שכפופה לאותה תקרה, לניהול ישראכרט, וקיבל העלאה של יותר מ-20%. חברות כרטיסי האשראי לא כפופות לחוק, ובהמשך אושרה לו תקרת שכר של 5.4 מיליון שקל בשנה.
והגל ממשיך. איתמר פורמן, ראש החטיבה העסקית בהפועלים, עבר לישראכרט וצפוי להרוויח שם יותר מ-5.5 מיליון שקל בשנה, יותר ממיליון שקל מעל מנכ"ל הפועלים. צחי ארצי מלאומי יחליף את דורי נאוי בחברת האשראי נאוי, עם עלות שכר של יותר מ-4.5 מיליון שקל כולל מענק חתימה, גם זה יותר ממה שמקבל מנכ"ל לאומי.
הרשימה כוללת גם מנכ"לים. דב קוטלר, שניהל את הפועלים, מכהן היום כיו"ר KTV החזקות. סמדר ברבר-צדיק, שניהלה את הבינלאומי 16 שנה, היא יו"ר עופר השקעות. יפית גריאני, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, עברה לישראכרט ומנהלת היום את כאל. דפנה לנדאו, ראש תחום הנדל"ן בלאומי, מנהלת את מרתון מימון, וגם יובל גביש, המשנה למנכ"ל בדיסקונט, עבר ב-2022 לעמוד בראש חברת האשראי אמפא קפיטל. ברוב המקרים האלה תנאי השכר החדשים לא פורסמו.
איך עובדת התקרה
חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים עבר ב-2016 פה אחד. הוא קובע שחבילת שכר שעולה על כ-2.5 מיליון שקל בשנה, סכום שצמוד למדד, צריכה אישור של ועדת התגמול, הדירקטוריון והאסיפה הכללית, ושההוצאה מעל הסף לא מוכרת לצורכי מס. בנוסף, השכר לא יכול לעלות על פי 35 מעלות השכר של העובד הזול ביותר בחברה. החוק חל על בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ומנהלי תיקים, אבל לא על חברות כרטיסי האשראי.
בפועל, השכר בבנקים עלה עם השנים לטווח של 3.5 עד 5 מיליון שקל: הסף צמוד למדד, הבנקים העלו את השכר הנמוך אצלם, וחלק מהם מוכנים לספוג את המס על ההוצאה שלא מוכרת.
וזה קורה בשנים הכי רווחיות שהבנקים ידעו. חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו ב-2025 יחד יותר מ-32 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים, ובמחצית הראשונה של 2026 עוד כמעט 16 מיליארד. לאומי לבדו הרוויח ב-2025 יותר מ-10 מיליארד שקל.
הבנקים משתמשים בנתונים האלה כדי לדרוש שינוי. בקיץ 2025 הם פנו לאוצר ולבנק ישראל בבקשה להעלות את התקרה, ובדיון בכנסת במרץ השנה הציגו פער של כ-3.5 מיליון שקל בשנה בין המנכ"לים שלהם לבין מנכ"לים של חברות גדולות בבורסה. הצד השני יזכיר שגם 4-5 מיליון שקל בשנה הם עשרות מונים מהשכר הממוצע במשק, ושהחוק נולד בדיוק בגלל הזעם הציבורי על השכר בבנקים.
השוק החוץ-בנקאי משחק לפי חוקים אחרים. מנכ"ל חברת האשראי מניף, למשל, הרוויח ב-2025 כ-12.8 מיליון שקל, יותר ממנכ"לי שני הבנקים הגדולים ביחד. כל עוד הפער הזה קיים, מי שמגיע לדרג הבכיר בבנק יודע שהקפיצה הגדולה בשכר מחכה לו בחוץ.
שינוי אחד כבר בדרך. הרפורמה לעידוד בנקים קטנים וחדשים פוטרת את המנכ"לים שלהם מהתקרה לשנים הראשונות, כדי לאפשר להם לגייס מנהלים מנוסים. אם היא תעבור בנוסח הזה, גם הבנקים עצמם יצטרכו להתחרות על אותם מנהלים.
