איתמר פורמן
צילום: ענבל מרמרי

איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט

המינוי של איתמר פורמן סוגר חודשים של אי ודאות בישראכרט ומסמן את חותמה של קבוצת דלק על ניהול החברה

אדיר בן עמי |

הסאגה של החיפוש אחר מנכ"ל לישראכרט הגיעה לסיומה, כשדירקטוריון החברה אישר באופן רשמי את מינויו של איתמר פורמן לתפקיד. פורמן, בן 52, המכהן כיום כמשנה למנכ"ל בנק הפועלים וכראש החטיבה העסקית, יעזוב את הבנק שבו עבד למעלה מעשרים שנה. המינוי סוגר תקופה של השערות ואי ודאות באשר לזהות המנהיג החדש של חברת כרטיסי האשראי.


הדרך למינוי החדש החלה כשקבוצת דלק, בהובלת המיליארדר יצחק תשובה, השלימה ביולי האחרון רכישה של 40% ממניות ישראכרט בעסקה שהוערכה ב-1.36 מיליארד שקל. בעקבות העסקה הודיע רן עוז, המנכ"ל היוצא, על פרישתו באוגוסט לאחר שלא קיבל הבטחה להמשך הכהונה תחת השליטה החדשה של תשובה. חיפוש המנכ"ל החדש היה מורכב ומאתגר יותר ממה שתכננו בדלק. השם הראשון שעלה היה משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, שנחשב למועמד המרכזי לתפקיד בזכות ניסיונו הרחב והמוניטין המקצועי שלו. אולם התמהמהות עם עזיבת מזרחי טפחות, שנבעה מתנאי פרישה מחמירים בחוזה שלו, הובילה בסופו של דבר להחלטתו להישאר במקומו הנוכחי.


פורמן נחשב למנהל בולט בפועלים ולמי שבעתיד עשוי היה להתמודד על תפקיד המנכ"ל של הבנק עצמו. הוא מונה בידי המנכ"ל הקודם דב קוטלר והיו"ר ראובן קרופיק. לפני מינויו לראש החטיבה העסקית ב-2021 שימש פורמן מנהל סקטור תשתיות, אנרגיה ושוק ההון בבנק. בנק הפועלים מנוהל כיום בידי ידין ענתבי.


המינוי לא התבצע במקרה ונראה שיש לו חתימה ברורה של ראובן קרופיק, שהצטרף לאחרונה לדירקטוריון ישראכרט כדירקטור מטעם דלק. המינוי נעשה בהמלצתו החמה של קרופיק, שהכיר היטב את פורמן מתקופת עבודתם המשותפת בפועלים. ועדת האיתור שהובילה את התהליך כללה את היו"ר תמר יסעור, הדירקטורית החיצונית דליה נרקיס ואת עידן ולס, מנכ"ל דלק ונציגה הראשון בדירקטוריון.


עידן ולס, מנכ"ל דלק ונציגה הבכיר בישראכרט, ביטא אופטימיות רבה מהמינוי החדש. לדבריו, פורמן הוא בחירה מושלמת למשימה, בעיקר בזכת הניסיון הרחב שצבר, החשיבה האסטרטגית שלו וההכרות הטובה שלו עם הסביבה העסקית הישראלית והגלובלית. ולס צופה שהמיומנויות האלה יועילו לישראכרט בהמשך הדרך. האתגר המרכזי שעומד עכשיו לפני פורמן הוא לנהל מעבר חלק מההנהלה הקודמת למשטר החדש תחת בעלות דלק.למרות הניסיון הרחב של פורמן בבנקאות עסקית, יש לו פחות ניסיון בתחום האשראי הצרכני למשקי בית והאשראי לעסקים קטנים, התחומים המרכזיים שבהם מתמקדת ישראכרט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.