בג"ץ מטיל ספק משמעותי בסמכותו של אנגלמן לחקור את 7 באוקטובר והמלחמה
מצביעים על לשונו של חוק יסוד מבקר המדינה בנוגע לתחומי פעילותו של המבקר ועל העדר סמכותו לבדוק את הממשלה כגוף. ברק-ארז: נוצר מעין מירוץ סמכויות בין המבקר לוועדת חקירה עתידית
שופטי בג"ץ מטילים ספק משמעותי בדבר סמכותו החוקית של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לבדוק את נושאי הליבה של 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. הדברים נאמרו לבא כוחו של המבקר, עו"ד מתן גוטמן, בדיון בעתירות נגד הביקורת, המתקיים לאחר צו על תנאי וצו ביניים שהקפיא את העבודה בשמונה נושאי ליבה.
בעתירות נטען, כי למבקר אין סמכות לבדוק אירוע בקנה המידה של 7 באוקטובר, שעבודתו עלולה לסכל הקמת ועדת חקירה ממלכתית ושהיא פוגעת בזכויות של מי שעלול להיפגע מהביקורת. אנגלמן השיב, כי הוא פועל בדומה למבקרים קודמים באירועים הרי גורל ובתחום הביטחון, וכי אם תוקם ועדת חקירה - ייקבעו גבולות הגזרה ביניהם.
השופטת דפנה ברק-ארז אמר: "יש מי שאומר שגם אם כל מה שהיה בעבר תקין, יש לפנינו אירוע בסדר גודל אחר. כולנו רוחשים כבוד רב למוסד מבקר המדינה. לא זה מה ששנוי במחלוקת". השופטת יעל וילנר: "ההתחלה היא האם ביקורת 7 באוקטובר באה בגדרי סמכותו של המבקר לפי החוק", העוסק בעיקרו בענייני מינהל תקין. השופט אלכס שטיין: "כשופט שמאמין בפרשנות טכסטואלית, יש לי תשובה אינטואיטיבית".
ביקורת מול הצורך בחקירה מורכבת
השופטים התייחסו לסעיף 2א בחוק יסוד מבקר המדינה, בו נאמר: "מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על-פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה".
ברק-ארז: "המוקד [של החוק] הוא המינהל הציבורי, כאשר כאן ברור שמדובר בממשלה ובמליאתה לצד גורמים אחרים". עוד אמרה ברק-ארז, כי המבקר עוסק בביקורת, בעוד שלגבי המלחמה נדרשת חקירה מורכבת. "במסורת שלנו ידוע הכלל של קל וחומר, אבל לא חומר וקל. אי-אפשר ללמוד מהמקרים היותר קלים". וילנר ציינה, כי ספק האם המבקר יכול לבקר את הממשלה כגוף. גם שטיין אמר, כי המחוקק לא העניק למבקר סמכות רוחבית לבקר את הממשלה.
השופט דוד מינץ העיר, כי ייתכן שיש להבחין בין עניין בטחוני לבין עניין מינהלי, כגון כשלון גדר הגבול בעזה. השופטים הוסיפו, כי חלק מהשאלות שהוצגו למבוקרים אינן עולות בקנה אחד עם דבריו של גוטמן לגבי סמכותו של המבקר. "אם שאלות צריכות פירוש רש"י, יש בעיה", ציינה ברק-ארז. שטיין ציין, כי המבקר יצחק נבנצל לא העלה על דעתו לבדוק ב-1973 את מלחמת יום הכיפורים (ולאחר מכן היה חבר בוועדת אגרנט).
"יש חשש לזיהום עדויות"
השופט עופר גרוסקופף: "תסכים אתי שיש הבדל בין ביקורת המינהל לבין חקר האירוע. הוא בודק את אופן התנהלותו של המינהל הבטחוני, אבל לא יכולה להיות ביקורת שעוסקת בחקר אירוע מסוים וסיבותיו. האם זה נושא לביקורת המדינה?" גוטמן חלק על גרוסקופף והשיב בחיוב.
- בית כנסת, תרומות במיליונים, מצגים מטעים, עד מאוים
- בהרב-מיארה לבג"ץ: לבטל את מינויו של גופמן לראש המוסד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים
ברק-ארז ציינה, כי חל שינוי נסיבות בנוגע להקמת ועדת חקירה, שכן יש החלטה של בג"ץ לפיה יש להקים ועדה - בלא שנקבע אופיה - ושאלה האם הדבר אינו מחייב שינוי התייחסות מצד אנגלמן. גוטמן השיב, כי המבקר הוא מוסד עצמאי ועליו להפעיל את סמכותו "כי זה מסייע". שטיין: "זו בעיה של מינהל תקין. כאשר המבקר חוקר ראשון ואז יש ועדת חקירה, יש חשש לזיהום עדויות". ברק-ארז תיארה זאת כ"מצב של מירוץ סמכויות".
וילנר הוסיפה, כי חלק מהשאלות שהפנה אנגלמן אמורות להיות בתחום סמכותה של ועדת חקירה, אשר כאמור ברור כעת שתקום. "זה כר פורה להכרעות סותרות", אמרה. לדבריה, אנגלמן יתקשה לקבוע תשתית עובדתית לפני שישמע את גרסאות המבוקרים. היא המשילה זאת למצב בו שופט יכתוב טיוטת פסק דין ורק אז ישמע את העדים.
