אם ביקשה לבטל מזונות של 500 ש' - מה קבעה השופטת?
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בראשות השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט, דחה באחרונה תביעה שהגישה אם לביטול חיובה בתשלום מזונות בסכום של 500 שקל בחודש עבור שני ילדיה הקטינים: בת ילידת 2010 ובן יליד 2014. לא רק שהתביעה נדחתה, אלא האם גם חויבה בהוצאות משפט בסכום של 3,000 שקל, כשבית המשפט קובע כי "לא היה מקום להגשת תביעה זו".
התובעת ביקשה לבטל את החיוב שלה במזונות שנקבעו בפסק דין מיוני 2022 - 350 שקל עבור הבן ו-150 שקל עבור הבת, וכן לבטל חיוב בהוצאות הסעה של 100 שקל לכל כיוון. ההליך התנהל ללא דיון, על סמך כתבי הטענות בלבד.
הטענה המרכזית של האם היתה שחל שינוי נסיבות מהותי: הבת עברה לפנימייה ב-2025, כשכל עלויות השהייה שלה שם ממומנות על ידי גורמי רווחה, והיא שוהה אצל האב רק כשלושה ימים בחודש. בנוסף, טענה האם כי זמני השהות עם הבן הורחבו, כך שהוא שוהה יותר זמן אצלה ופחות אצל האב.
אלא שבית המשפט לא שוכנע. לגבי הבת, קבעה השופטת דבירי-רוזנבלט כי האב הוכיח שהוא ממשיך לשאת במלוא הוצאותיה - דמי כיס, ביגוד, מוצרי היגיינה, טלפון נייד וציוד לימודים - ואף נוסע לבקר אותה בפנימייה שלוש פעמים בחודש. מנגד, האם הודתה כי היא לא מממנת כלל את צורכי הבת ואינה מבקרת אותה, והטענות שלה לגבי ניתוק הקשר לא נסתרו.
- חיכתה עשור לגבות מזונות - וכעת נתקלה בבעיה
- ניסתה לנפח הוצאות על בנה כדי לזכות במזונות גבוהים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השתתפות מינימאלית"
בית המשפט ציין כי הסכום של 150 שקל שהאם משלמת עבור הבת הוא "השתתפות מינימאלית בצרכי הקטינה שאף אין מקום לדון בו, בבחינת זוטי דברים". השופטת אף הוסיפה כי גם מצד האם עצמה, "תשלום סכום המזונות, גם אם הוא נמוך, מהווה מסר של אכפתיות והשתתפות בצרכי הקטינה על אף הנתק".
גם בנוגע לבן, בית המשפט לא מצא שינוי נסיבות מהותי. טענת האם להרחבת זמני השהות נסתרה על ידי ראיות שהציג האב, כולל הודעות וואטסאפ, שהעידו דווקא על צמצום זמני השהות בפועל ועל חוסר יכולתה של האם לעמוד בהם. מקרים נקודתיים שבהם שהה הבן אצל האם זמן ממושך יותר, כמו בתקופת מלחמת "שאגת הארי" ובזמן שהאב שהה בחו"ל, הוגדרו כ"אירועים חריגים שאינם משנים את נקודת המוצא של פסק הדין המקורי".
בנוסף, בית המשפט מצא סתירות בטענות האם לגבי מצבה הכלכלי. בכתב התביעה הצהירה כי היא משתכרת כ-4,100 שקל בחודש, ואילו בסיכומיה היא טענה כי מדובר בסכום של 4,700 שקל. גם לגבי היקף עבודתה נמצאו סתירות: מצד אחד היא טענה שכושר ההשתכרות שלה ירד בעקבות סגירת הצהרון של בנה הפעוט, ומצד שני היא טענה שהיא עובדת שישה ימים בשבוע ולעתים במשמרות כפולות. בית המשפט קבע כי "לא חל שינוי משמעותי ביכולת ובגובה השתכרותה של התובעת", מכיוון שגם בעת מתן פסק הדין המקורי היא טענה להכנסה דומה.
- התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים
- הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בדואים יפונו מקרקע בנגב 25 שנה אחרי תחילת ההליכים
גם מצבו של האב לא הצדיק שינוי
מהצד השני, האב טען שהוא פוטר מעבודתו, מתקיים מקצבת נכות של כ-5,000 שקל בחודש, והוא חולה אונקולוגי עם חובות כבדים. עם זאת, גם את הטענות שלו לגבי מצבו הבריאותי והכלכלי הקשה הוא לא גיבה באמצעות ראיות מספקות, ולכן גם בקשתו החלופית להגדלת המזונות נדחתה.
בית המשפט חזר והדגיש את ההלכה שלפיה יש להוכיח "שינוי נסיבות מהותי שלא נצפה ולא ניתן היה לצפות מראש בעת מתן פסק הדין הקודם", וקבע כי כשמדובר בסכום מזונות שהוא נמוך מלכתחילה - 500 שקל עבור שני קטינים - "הנטל להוכחת שינוי מהותי, שיצדיק התערבות נוספת, הוא גבוה במיוחד". בסופו של דבר התביעה נדחתה על כל רכיביה, והמזונות וחיוב ההסעה נותרו על כנם.
