מזונות

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, שדחה תביעה בעקבות משלוח מכתב שגוי על תביעה למזונות, התקבל בחלקו במחוזי. בית המשפט קבע כי אף שהמוסד לביטוח לאומי אינו אחראי למריבה המשפחתית שפרצה בעקבות חשיפת המכתב בפני אשתו, עצם משלוח המכתב וקריאתו גרמו לתובע עוגמת נפש המצדיקה פיצוי

פסק דין חדש קובע מזונות זמניים מופחתים לשלושה ילדים, לאחר ששניים מהם עברו את גיל שש והוריהם חולקים זמני שהות שווים. למרות הפער בהכנסות, ומבלי שהתעוררה מחלוקת על רמת המעורבות ההורית, קבעה השופטת שהסכום שראוי לקבוע נמוך משמעותית מהסכומים ששילם האב עד היום. ההכרעה מתבססת על הלכת 919/15 והערכת יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, וכוללת גם התייחסות למדור, להוצאות חינוך ורפואה ועוד

אשה שנישאה לפני יותר מ-50 שנה ועזבה את הבית לאחר שטענה להתעללות נפשית מתמשכת, ביקשה לחייב את בעלה במזונות ובמדור זמניים. לטענתה, היא יצאה מהבית “עם נייר וארנק בלבד” והחלה חיים חדשים הרחק ממנו. הבעל טען שמדובר בעלילת שווא שנועדה להצדיק מעבר לצפון ודרישת מזונות. השופט בחן את הטענות, את מכתב העזיבה החריג ואת מצבם הכלכלי - והכריע

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם

פסק דין חריג בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון קבע כי זכות לגביית חוב מזונות מהגרוש, שנותרה פתוחה במשך יותר מעשור ללא גבייה, תיהפך לנכס בהליכי חדלות הפירעון של הגרושה. הרשמת נועה רגב קבעה כי החוב איבד את אופיו המקורי כמזונות, והורה כי הנאמן יפעל לגבייתו לטובת כלל הנושים, שחובם מסתכם בכ-150 אלף שקל בלבד

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את תביעת האב לבטל את חיובו בדמי מדור עבור הקטין, לאחר שהתברר כי האם ובנה מתגוררים ביחידת דיור בבית אביה, מבלי שהוכח תשלום שכירות אמיתי. לעומת זאת, בקשת האב להפחתת המזונות השוטפים נדחתה. השופט ארז שני קבע כי אין שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה, אך הדגיש כי "כדי לחייב אדם בדמי מדור - יש צורך בביצוע תשלום בפועל"

איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש

אם בת 60 מחיפה, שסבלה ממחלות קשות וביקשה מבנותיה לשלם לה מזונות חודשיים בסכום של 3,000 שקל, נתקלה בהתנגדות חריפה מצדן - לאחר שהם טענו כי אינה עובדת ללא הצדקה רפואית וכי הכנסותיה מספיקות לצרכיה. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי הוצאותיה לא עולות על 4,300 שקל בחודש, בעוד שהכנסתה מקצבת נכות עומדת על מגיעה לכ-6,000 שקל בחודש, ודחה את תביעתה

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את תביעו של אב להפחתת מזונות כלפי גרושתו. אשתו טענה שהכנסתו דווקא עלתה עקב שירות המילואים שלו. השופט ירון אלטרזון קבע כי השינויים שחלו מאז ההסכם המקורי, בהם חלוקת זמן כמעט שוויונית בין ההורים, עלייה בהכנסות האם והולדת ילדים נוספים לשני הצדדים - מצדיקים עדכון. האב יחויב לשלם 1,216 שקל בלבד בחודש במקום 4,400 שקל, החל מינואר 2025

שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי הימלטות הבעל מן הארץ תוך ניתוק קשר עם ילדיו והפסקת התמיכה הכלכלית והותרת האשה לשאת בכל העול הכרוך בכך, מהווים "נסיבות חריגות במיוחד" המצדיקות להעניק לאשתו 60% מתמורת מכירת הדירה המשותפת. בהחלטה חריפה בחומרתה קבע השופט כי, "העלמותו החד-צדדית של המשיב באמצע ההליך היא מקוממת, מכעיסה וחסרת תום לב משווע"