האב רצה שקצבת הנכות תכסה הכל במקום מזונות
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע מנגנון מיוחד לילד בן שש ועשרה חודשים המאובחן על הרצף האוטיסטי, ופסק שהאב לא יכול להסתתר מאחורי קצבת הנכות שמקבל בנו כדי להתחמק מתשלום מזונות
פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה חושף סיפור של אב שמעולם לא שילם אגורה עבור בנו, וטען שקצבת הנכות שהילד מקבל מהמוסד לביטוח הלאומי אמורה לממן הכל - גם את המזונות וגם את חלקו בדמי המדור. השופטת עינת גלעד משולם דחתה את הטענה על הסף, אך גם לא קיבלה את דרישת האם למזונות ברף הגבוה, וקבעה פשרה שמנסה לאזן בין הצרכים המיוחדים של הילד לבין המצב הכלכלי הבעייתי של שני ההורים.
הצדדים, זוג שהתגרש כבר ב-2009, המשיכו לנהל קשר זוגי גם לאחר הגירושים, וכתוצאה מכך נולד ב-2019 בנם המשותף. הילד אובחן כבעל הפרעה על הרצף האוטיסטי, וסובל גם מאסטמה. הצדדים נפרדו סופית באפריל 2023, ומאז הילד שוהה כמעט כל הזמן אצל אמו. האב נפגש איתו רק פעם בשבועיים, מיום חמישי עד מוצאי שבת. בפועל מדובר בחלוקה של 15% מהזמן אצל האב מול 85% אצל האם.
לאורך כל ההליך האב לא הציג שום מסמך על הכנסותיו. בעדותו טען שהוא כלל לא עובד, אבל בו-זמנית התברר שהוא רכש עבור הילד אייפון ב-6,500 שקל, טאבלט ואוזניות. כשנשאל מהיכן הגיע הכסף, השיב שהוא קנה בהוראת קבע בסיוע בת זוגו. גם לגבי המזונות הזמניים שנפסקו לו קודם לכן, הוא לא התחמק מהאמת. כששאלו אותו אם שילם, הוא השיב במשפט אחד: "לא שילמתי שקל".
מכיוון שהאב סירב להציג תלושי שכר, חוזה שכירות או כל אסמכתה אחרת, נאלץ בית המשפט להעריך את הכנסתו על דרך האומדנה, ונקבע שהוא מרוויח כ-9,000 שקל בחודש. הכנסת האם, שעובדת כסייעת בגן תקשורת שמיועד לילדים על הרצף האוטיסטי, ומתאימה את שעות עבודתה לצורך איסוף הילד, הועמדה על 5,369 שקל. כתוצאה מכך, יחס הנשיאה בנטל נקבע ל-69% על האב לעומת 31% על האם.
הטענה המרכזית: "הגמלה מכסה הכל"
לב המחלוקת בתיק היה קצבת הנכות שהילד מקבל, שהיא כיום כ-3,694 שקל בחודש. האב טען שאין צורך לחייב אותו במזונות כלל, מלבד מחצית מהוצאות החינוך, מכיוון שהגמלה מספיקה לכל צרכיו של הילד - כולל מזונותיו וחלקו במדור. השופטת דחתה את הטענה הזו, וציינה כי בפסיקת בית המשפט העליון כבר נקבע ש"אין חפיפה מלאה בינה ובין חובת המזונות המוטלת על ההורים - שבליבתה ניצבים צורכי הקיום ההכרחיים והאוניברסליים". כלומר קצבת נכות נועדה למימון הצרכים המיוחדים והרפואיים של הילד, ולא כתחליף לחובת האב לפרנס אותו.
מנגד, גם האם לא זכתה לכל מה שביקשה. היא דרשה מזונות של 2,000 שקל בחודש, אבל לא הציגה קבלות מספקות לביסוס הסכום, וחלק מהמסמכים שהגישה היו מטושטשים או מוגשים בכפל. לכן קבע בית המשפט שצורכי הילד יועמדו על 1,400 שקל בלבד, בחלוקה ל-750 שקל הוצאות תלויות שהות ו-650 שקל הוצאות שאינן תלויות שהות.
לפי הנוסחה המתמטית הרגילה, חלקו של האב היה אמור להיות 1,244 שקל בחודש. אבל השופטת בחרה לסטות מהנוסחה, בנימוק שכשיש פערים גדולים בזמני השהות בין ההורים - כמו במקרה הזה - אין טעם להיצמד לחישוב האריתמטי. "מפאת העובדה כי האם היא ההורה הדומיננטי של הקטין על הרצף האוטיסטי", נקבע שהמזונות, כולל החזקת מדור, יהיו 1,300 שקל בחודש.
מה יקרה עם כספי קצבת הנכות?
לצד זה, נקבע מנגנון ייחודי להתנהלות מול קצבת הנכות: האם תפתח חשבון בנק נפרד עבור הילד, שאליו תופקד הגמלה ומתוכו ישולמו ההוצאות הרפואיות המיוחדות שלו. אם תישאר יתרה בחשבון בסוף החודש, 15% ממנה יקוזזו מחיוב המזונות של האב, והיתרה תישמר לילד עד גיל 18, אז תופקד בחשבון נאמנות עבור עתידו.
בנוסף, האב חויב ב-400 שקל דמי טיפול חודשיים לאם, משום שהיא נושאת כמעט לבדה בעול הגידול היומיומי של ילד עם צרכים מיוחדים. מכיוון ששני הצדדים מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי וטענותיהם התקבלו רק בחלקן, לא ניתן צו להוצאות משפט.
