מזונות ילדים מגיל 6: שני ההורים משלמים, והמדינה נכנסת כשהתשלום נפסק
פסק דין למזונות קיים, והתשלום הפסיק להגיע. במצב הזה נכנס המוסד לביטוח לאומי, משלם לזכאית קצבה חודשית במקום החייב, וגובה ממנו אחר כך את מלוא הסכום שנפסק. הסכומים נעים בין 2,076 שקלים לאישה עד גיל 55 ללא ילדים לבין 5,289 שקלים לאישה מגיל 55 ומעלה עם שני ילדים או יותר.
הכלל שקובע את גובה התשלום מאכזב חלק מהפונים: משולם הנמוך מבין שניים, הסכום שנפסק בבית המשפט או הסכום שנקבע בתקנות. מי שבידו פסק דין על 6,000 שקלים בחודש יקבל את סכום התקנות, והיתרה נשארת חוב של החייב כלפיו, חוב שהמוסד גובה בנפרד.
מבחן הכנסה מלווה את הזכאות לכל אורכה: אישה עד גיל 55 ללא ילדים זכאית לקצבה מלאה או חלקית בהכנסה של עד 3,652 שקלים בחודש; עם ילד אחד התקרה עולה ל-8,912 שקלים, ועם שני ילדים ומעלה ל-9,864. מגיל 55 התקרות גבוהות יותר: 6,115, 10,773 ו-12,504 שקלים בהתאמה.
תנאי התושבות נבחן אצל החייב דווקא: הוא היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או במשך 24 חודשים מתוך 48 החודשים שקדמו לו. חוק המזונות (הבטחת תשלום) משנת 1972 הוא המסגרת, והוא חל על אישה או על ילדים שטרם מלאו להם 18 ושבידם פסק דין למזונות שהחייב הפסיק לשלם לפיו.
ילדים שמוחזקים בידי אפוטרופוס מקבלים טבלה נפרדת: 2,434 שקלים לילד אחד, 3,569 לשניים, ו-1,038 לכל ילד נוסף. גם כאן חל מבחן הכנסה, והתקרות שלו נמוכות יותר, עד 4,164 שקלים לילד אחד ועד 6,061 לשניים. הזכאות בנויה סביב ילד שהחזקתו במימון פרטי, ולא במימון המדינה או רשות מקומית, והיא נמשכת עד גיל 18 או מעבר לו כשהילד אינו מסוגל לכלכל את עצמו.
תשלום חלקי מצד החייב מסבך את החשבון: המוסד משלים את ההפרש אחרי שהוא גובה מהחייב את חלקו, ולא לפני כן. הגבייה עצמה מתבצעת על מלוא הסכום שנפסק בבית המשפט, גם כשהזכאית קיבלה בפועל סכום נמוך ממנו.
סכום נמוך בפסק הדין פותח מסלול נוסף: המוסד מפנה את הזכאית לבדוק זכאות לתוספת השלמת הכנסה, שנבחנת בכללים של הבטחת הכנסה ומחושבת בנפרד מקצבת המזונות. בהיעדר הכנסה מעבודה מנוכים מהקצבה גם דמי ביטוח בריאות בסכום המינימלי, 123 שקלים בחודש.
ההלכה שניתנה בבית המשפט העליון בשנת 2017 שינתה את חלוקת הנטל בין ההורים לילדים מעל גיל 6. שני ההורים נושאים מאז בהוצאות המזונות והמדור, בהתאם לחלוקת זמני השהות ביניהם ולהפרשי ההשתכרות. עד אליה החבות הוטלה בעיקר על האב מכוח הדין העברי, בהתעלם מיכולתו הכלכלית וממספר הימים בשבוע שבהם הילדים שוהים אצלו.
מתחת לגיל 6 החבות עדיין מוטלת בעיקר על האב, וזה ההבדל שמפתיע הורים שקראו על ההלכה והניחו שהיא חלה על כל הילדים. עם זאת, בתי המשפט לענייני משפחה נותנים משקל לזמני השהות ולפערי השכר גם בגילים האלה, ומספר פסקי הדין שנוקטים בגישה הזאת גדול.
- שלי, שלך, שלנו: איך מחלקים את הוצאות הילדים אחרי הגירושים?
- הסתיר תלושי שכר: אב נכה ישלם 4,200 שקל מזונות בחודש
ההפרדה בין שני סוגי המזונות היא שמכריעה את החישוב בפועל. צרכים הכרחיים, מזון, ביגוד, מדור והחזקתו, חינוך, גן ילדים וצרכים רפואיים דחופים, נפסקים בלי שיידרשו הוכחות. מזונות מדין צדקה, חוגים, שיעורים פרטיים, מעון יום, טיולים, בילויים ומתנות, מחולקים בין ההורים לפי היחס בין הסכומים הפנויים בהכנסותיהם, ולא לפי השכר ברוטו. חלוקת הוצאות הילדים אחרי הגירושים מפרטת את הרכיבים שמעבר למזונות עצמם.
זמני השהות בפועל נכנסים לחישוב, ולכן תיעוד מסודר שלהם שווה כסף בדיון. לוח חודשי שמראה כמה לילות הילדים ישנים אצל כל הורה, מי מסיע ומי משלם על מה, מגיע לבית המשפט כראיה ומשפיע על היחס שנקבע. מדריך הזכויות לגידול ילדים מרכז את הקצבאות וההטבות שנמדדות בנפרד מהמזונות, ומה שמשתנה בהן בגלל הפרידה עצמה מפורט בהמשך הסדרה.
חלוקת זמני השהות מתורגמת לכסף גם מחוץ לפסק הדין, והחשבון המלא של המעבר לחיים בשני בתים נשען עליה: שני חדרי ילדים, שני ארונות בגדים ושני סלי קניות שיוצאים מאותה הכנסה משפחתית שנשארה במקומה. זה ההסבר לכך שההוצאה בפועל על הילדים אחרי הפרידה גבוהה מהסכום שנקוב בפסק הדין, אצל שני ההורים במקביל.
פנייה לביטוח לאומי דורשת פסק דין למזונות בידי הזכאית ותביעה שמוגשת לסניף, והקצבה משולמת מדי חודש כל עוד מתקיימים תנאי הזכאות. מי שהכנסתה חצתה את התקרה מאבדת אותה, וההתחשבנות חוזרת להיות ישירה מול החייב ומול ההוצאה לפועל. הפרדת החשבון המשותף וההוראות הקבועות שיושבות בו נעשית בשלב מוקדם יותר.
