מרוקו מעצמה מתהווה בצפון אפריקה ושותפה משמעותית של ישראל
מרוקו מבססת את מעמדה כמעצמה אזורית בצפון אפריקה, עם כלכלה צומחת, משאבי טבע והשקעות ענק בהתעצמות צבאית. ישראל הפכה לאחת מספקיות הנשק המרכזיות שלה, עם עסקאות ביטחוניות במיליארדי דולרים ושיתופי פעולה בייצור מקומי. למרות המחלוקת סביב סהרה המערבית, המתיחות עם אלג'יריה והלחץ הפנימי בעקבות המלחמה במזרח התיכון, שתי המדינות ממשיכות להעמיק את הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והאסטרטגיים ביניהן
מרוקו
בשנים האחרונות חווה מרוקו, הממלכה הצפון אפריקאית הצנועה, תנופה יוצאת דופן במגוון תחומים. במהלך שנות השישים של המאה הקודמת, כשני עשורים אחרי הקמת מדינת ישראל, החלה להתרקם בין שתי המדינות ברית אסטרטגית שהלכה והתרחבה. אמנם היחסים בין שתי המדינות עברו גם לא מעט טלטלות, אבל ניתוק מוחלט ביחסים מעולם לא עמד באמת על הפרק.
בתאריך 22.12.2022 הצטרפה מרוקו רשמית להסכמי אברהם והפכה לבעלת ברית גלויה של ישראל. נכון למועד כתיבת שורות אלה היחסים הכלכליים, הביטחוניים והאסטרטגיים בין ישראל לבין מרוקו הם יציבים מאד וטובים הרבה יותר מהיחסים בין ישראל לבין מצרים.
במהלך 2026 נחתמו בין שתי המדינות עסקאות ביטחוניות בהיקפים משמעותיים, שעשויים לסייע למרוקו לחזק את מעמדה כמעצמה אזורית בצפון אפריקה.
גבולות, אוכלוסייה, מחצבים וכלכלה
מרוקו ממוקמת בצפון מערב אפריקה. מיקומה האסטרטגי והשליטה שלה במצרי גיברלטר מעניקים לה יתרון ותורמים לא מעט ליציבות הכלכלית שלה. ואולם בניגוד למשמרות המהפכה באיראן ולחותים בתימן, מרוקו מעולם לא עשתה שימוש במיקום האסטרטגי שלה במטרה להשיג הטבות כלכליות או אחרות בכוח הזרוע.
עם זאת, בין מרוקו לבין אלג'יר מתקיימת מחלוקת ארוכה ומרה באשר לסהרה המערבית, שנכון למועד כתיבת שורות אלה עדיין לא נפתרה ולא נראה שהיא צפויה להיפתר בקרוב.
מרוקו נהנית ממיקום אסטרטגי משום שהיא ממוקמת על גבול מצר גיברלטר, המחבר בין אפריקה לאירופה. בצפון יש למרוקו גבולות ימיים וגם יבשתיים קטנים, הכוללים את המובלעות הספרדיות סאוטה ומלייה. במערב היא גובלת באוקיינוס האטלנטי כשאורך הגבול עם האוקיינוס, כולל סהרה המערבית, מגיע לכדי 3,000 קילומטר.
קו החוף נמתח ממצר גיברלטר בצפון ועד לעיירה לגווירה, בקצה הדרומי ביותר שלו. במזרח ובדרום מזרח גובלת מרוקו באלג'יריה, כשאורך הגבולות בין המדינות מגיע לכדי 1,559 קילומטרים. אם לוקחים בחשבון את גבולות סהרה המערבית, אורך הגבול הינו 1,941 ק"מ. עם זאת, הגבול הזה סגור ואין מעבר בין המדינות מזה יותר משלושים שנה (מאז 1994).
בדרום מזרח הסהרה המערבית גובלת מרוקו במאוריטניה, כשאורך הגבול הינו 1,564 ק"מ. אורך הגבול עם המובלעות הספרדיות בסמוך לגיברלטר הינו 18.5 ק"מ המחולקים לשתי מובלעות ספרדיות שונות. (באחת מהן, אורך הגבול בין המדינות עומד על 750 מטר וזה נחשב לקן הגבול הקצר ביותר בעולם). המובלעת הספרדית במרוקו מצויה במחלוקת מזה שנים, אבל הספרדים ממשיכים לאחוז בה.
מאוד יכול להיות שפריצת פליטים מצפון אפריקה ומדינות אפריקאיות בכלל למובלעות הספרדיות ומשם לתוך ספרד גופא ולאירופה, התעצמה בגלל העלמת עין מצד שלטונות מרוקו.
נכון למועד כתיבת שורות אלה אוכלוסיית מרוקו מונה 38.8 מיליון תושבים בקירוב. הרוב המוחלט, 95% בקירוב, הם מוסלמים סונים המורכבים משילוב אתני של ערבים וברברים. השפות הרשמיות המדוברות במרוקו הן ערבית וברברית, לצד שימוש נרחב מאוד בצרפתית בכלכלה ובממשל ובספרדית בצפון המדינה. בירת המדינה היא רבאט, אך העיר הגדולה והמרכזית ביותר מבחינה כלכלית היא קזבלנקה. ערים גדולות נוספות כוללות את פאס, מרקש וטנג'יר.
מחצבים, משאבי טבע וכלכלה
כלכלת מרוקו היא כלכלה מתפתחת, שנהנית מאחוזי צמיחה גבוהים יחסית. התוצר המקומי הגולמי במדינה מוערך בסכום של 195.6 מיליארד דולר ומגלם צמיחה של 4.5% בשנת 2026. התמ"ג לנפש מוערך בסכום של 5,141 דולר. (לשם השוואה, התמ"ג לנפש בישראל עומד על 59,095 דולר לנפש, יותר מפי עשרה). אחד הנדבכים הכלכליים החשובים ביותר של מרוקו הינו העושר במחצבים ובמשאבי טבע. מרוקו עשירה בפוספטים, פחם, עופרת, אבץ, נחושת, מנגנז (סימן כימי Mn) וברזל.
באשר לפוספטים (זרחן) מרוקו היא מעצמה עולמית בתחום זה. היא מחזיקה ברוב עתודות הפוספטים בעולם והיא הספקית העולמית השלישית בגודלה של זרחן ופוספטים המשמשים בעיקר לייצור דשנים חקלאיים. בנוסף המדינה כורה ומפיקה, כאמור לעיל, גם פחם, עופרת, אבץ, נחושת, מנגנז וברזל.
הכלכלה המרוקאית נחשבת לאחת הכלכלות היציבות והמגוונות בצפון אפריקה, עם היקף תוצר מקומי גולמי (GDP) של 154.4 מיליארד דולר בקירוב, על פי נתונים שפורסמו עבור 2024. הנדבכים העיקריים של כלכלת מרוקו, מלבד ייצוא פוספטים כאמור לעיל, הם חקלאות ודיג, תעשייה ותיירות.
· חקלאות ודיג: המגזר החקלאי במרוקו מעסיק כרבע עד שליש מכוח העבודה במדינה. מרוקו היא יצואנית בולטת של פירות הדר, בדגש על תפוזים, זיתים, שמן זית וירקות. בנוסף מתקיים במדינה ענף דיג מפותח מאוד בזכות חופיה הארוכים.
· תעשייה: התעשייה במרוקו מבוססת על עיבוד פוספטים וכימיקלים, טקסטיל ותעשיית עור. בנוסף, בשנים האחרונות מתקיימת צמיחה משמעותית בתחומי הרכבת כלי רכב וחלקי תעופה. גרמניה מעבירה מזה שנים פסי ייצור למרוקו. הפועל המרוקאי נחשב פועל מקצועי ומיומן. מצד שני מרוקו קשורה בבריתות צבאיות וכלכליות למערב. בעבר, חברות גרמניות ואחרות העבירו פסי ייצור לסין, אבל התופעה נעצרה בעיקר בגלל התנגדות של טראמפ ובגלל התובנה שהסינים משתלטים למעשה על התעשייה העולמית.
· תיירות: התיירות הפכה בעשורים האחרונים לאחד ממנועי הצמיחה וההכנסה המרכזיים של המדינה במטבע חוץ וכשבעה אחוזים מההכנסות הלאומיות של מרוקו מגיעים מתיירות. מוקדי המשיכה העיקריים של תיירים למרוקו הם עריה ההיסטוריות מרקש, פאס ואחרות וכן התרבות העשירה ונופי המדבר והחופים המדהימים.
למרוקו הסכמי סחר משמעותיים עם האיחוד האירופי, כאשר 60% מהסחר של מרוקו הוא עם האיחוד. בנוסף יש לה גם הסכם סחר חופשי עם ארה"ב כשהיקף הסחר בין המדינות עומד על 10 מיליארד דולר בשנה בקירוב למרוקו יש גם הסכמים עם מדינות רבות אחרות.
עם זאת, יש גם סוגיות בלתי פתורות. אחת מהן היא פסיקת בית הדין האירופי (CJEU), שקבע כי הסכמי סחר ודייג עם מרוקו אינם יכולים להחיל הטבות מכס על מוצרים שמקורם בסהרה המערבית ללא הסכמת האוכלוסייה המקומית.
כדי למנוע קריסה כלכלית של היצוא מאזור זה, מועצת האיחוד האירופי ומרוקו אישרו באוקטובר 2025 תיקון מיוחד המיושם באופן זמני. התיקון מאריך את הטבות המכס למוצרים מסהרה המערבית, אך מחייב סימון מוצרים ברור לפי אזור הייצור המדויק ומנסה לקשור זאת להוכחה שהמשאבים מביאים תועלת כלכלית ישירה לתושבי המקום.
הסחר ההדדי בין הבלוק האירופי למרוקו מגיע לכדי 60 מיליארד אירו בשנה במוצרים, לצד מיליארדים נוספים בענף השירותים. ספרד היא שותפת הסחר המובילה של מרוקו, ואחראית לכדי 27.5% מהסחר של מרוקו עם אירופה. אחרי ספרד מגיעה צרפת עם 21.1% וגרמניה עם 8.9% בקירוב.
החשיבות הגאופוליטית של מרוקו לאירופה ולארה"ב
עבור האיחוד האירופי מרוקו אינה רק שותפת מסחר, אלא עוגן יציבות אסטרטגי בצפון אפריקה. האיחוד מתעדף את השותפות הכלכלית הזו על פני שותפות עם מדינות אחרות באזור, כשמטרת העל של אירופה היא בלימת הגירה בלתי חוקית מאפריקה לאירופה דרך מרוקו יחד עם מלחמה בטרור.
האיחוד אף מעניק למרוקו סיוע פיננסי משמעותי של מאות מיליוני אירו מדי שנה, לפיתוח תשתיות ורפורמות כלכליות. אבל אם לתאר מצב מסובך במילים פשוטות, האיחוד האירופי משלם למרוקו כסף, על מנת שתמנע ממהגרים בלתי חוקיים לצאת מנמליה לאירופה.
משטר וצבא במרוקו
המשטר במרוקו הוא מונרכי חוקתי יציב עם מערכת רב מפלגתית. לאחרונה חוותה מרוקו מעבר פוליטי היסטורי עם מינויה של אישה ראשונה לראשת ממשלה. בשנים האחרונות מבצעת מרוקו מהלך משמעותי של התעצמות צבאית חסרת תקדים, המגובה בבריתות אסטרטגיות עם ארה"ב וישראל
מוקד הכוח במרוקו הוא המלך מוחמד השישי, השולט במדינה מאז 1999. למרות הרפורמות החוקתיות של 2011 שהעבירו סמכויות מסוימות לפרלמנט, המלך נותר הסמכות העליונה. הוא ראש המדינה, המפקד העליון של הצבא ונושא בתואר הדתי "אמיר המאמינים". לפיכך מלך מרוקו חסין למעשה מפני ביקורת ישירה והטלת דופי או ביקורת ישירה כלפיו עלולה להביא להשלכות חמורות עבור המבקר. במאי 2026 מינה המלך את בנו, יורש העצר מולאי אל חסן, למתאם המטה הכללי של הצבא.
בתאריך 29.9.2026, המלך מוחמד השישי מינה ממשלה חדשה בראשות פאטמה זהראא אל מנסורי כאמור לעיל, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מרוקו שאישה מכהנת כראש הממשלה. אל מנסורי מובילה קואליציה של מפלגות מרכז ימין וליברליות ובראשן מפלגת PAM שבהנהגתה ומפלגת אל איסתיקלאל (החירות).
המפלגות הללו ממשיכות להחליש את כוחן של המפלגות האסלאמיסטיות שקרסו פוליטית בשנים האחרונות ולהדיח אותן מעמדות השפעה. מנגד, שר החוץ נאסר בוריטה ושר הפנים עבד אל וואפי לפתית שמרו על תפקידיהם, דבר המעיד על יציבות והמשכיות מוחלטת במדיניות החוץ, הפנים והביטחון
צבא מרוקו והתעצמות ביטחונית
צבא מרוקו נחשב לאחד הצבאות המאומנים והחזקים באפריקה. הצבא הזה מונה 196,000 חיילים בשירות פעיל בקירוב וכן 150,000 אנשי מילואים. אבל הדבר החשוב ביותר שיש לדעת בהקשר הזה הוא שמרוקו נמצאת במסע התעצמות חסר תקדים. הצעת תקציב המדינה לשנת 2027 העלתה את תקרת ההתחייבויות לרכש ופיתוח תעשייה צבאית לשיא היסטורי של 190.5 מיליארד דירהם, שהם 19 מיליארד דולר בקירוב, זינוק של 21.2% לעומת שנת 2026.
על רקע זה אפשר להבין את עסקאות הרכש החדשות של מרוקו מישראל. עם זאת, האסטרטגיה הנוכחית של הצבא אינה רכש נשק בלבד אלא מעבר מואץ לתיעוש צבאי מקומי. מרוקו מקימה קווי ייצור והרכבה מקומיים לכלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים), מערכות הגנה אווירית מתקדמות ורכבים משוריינים, תוך העברת טכנולוגיה משותפותיה הבינלאומיות.
אחד המאפיינים הברורים של יחסי מרוקו ישראל הינו העמקת שיתוף הפעולה הבטחוני בין המדינות. שיתוף הפעולה כאמור חווה זינוק חסר תקדים מאז חתימת הסכמי אברהם בסוף 2020. למעשה, בעקבות ההסכמים הללו הפכה ישראל לספקית הנשק השנייה בגודלה של מרוקו ומספקת 24% מכלל הנשק של הממלכה, כאשר הספקית העיקרית הינה ארה"ב המספקת 60%.
ישראל עוקפת את ספקית הנשק המסורתית של מרוקו שהייתה עד לא מכבר צרפת. היקף העסקאות המצטבר בין המדינות נאמד ביותר משני מיליארד דולר ארה"ב. היחסים הצבאיים עלו מדרגה נוספת עם חתימת תוכנית הפעולה הצבאית המשותפת והשתתפות רשמית ראשונה של משרד הביטחון ותעשיות ישראליות כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית בסלון האווירי במרקש. עסקאות הרכש המרכזיות כוללות מערכות הגנה אווירית, חלל וארטילריה.
· מערכות הגנה אווירית (Barak MX): מרוקו רכשה מהתעשייה האווירית את מערכת ההגנה האווירית והטילים המתקדמת ברק MX בעסקה המוערכת בסכום של 500 מיליון דולר. המערכת כבר נפרסה מבצעית בשטח הממלכה. בנוסף, מרוקו נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מערכת "קלע דוד" של חברת רפאל.
· לווייני ריגול ומודיעין: בשנת 2024 נחתמה בין מרוקו לתעשייה הצבאית של ישראל עסקת ענק בשווי של מיליארד דולר בקירוב. העסקה נחתמה עם התעשייה האווירית וכוללת אספקת לווייני ריגול מתקדמים, שנועדו להחליף לוויינים ישנים מתוצרת אירופית.
· מערכות רקטיות וארטילריה מאלביט מערכות: מדובר ברכישת 36 תותחים מתנייעים מסוג ATMOS 2000 בעסקה של מאות מיליוני דולרים. בנוסף, גם רכישת מערכות משגרי רקטות מסוג PULS בעסקה המוערכת במאה וחמישים מיליון דולר. המערכות הללו כבר סופקו ונצפו בשימוש מבצעי במרוקו.
· מערך הכטב"מים והחימוש המשוטט: מרוקו נחשבת ללקוחה בולטת של טכנולוגיית המל"טים הישראלית המשמשת אותה בין היתר לסיור, איסוף מודיעין ואבטחת גבולות, כולל באזור סהרה המערבית.
· כטב"מים טקטיים ואסטרטגיים: צבא מרוקו מפעיל את הדגמים WanderB וכן ThunderB של חברת בלו בירד, שהיא חברת בת של התעשייה האווירית. זאת בנוסף למל"טי Hermes 450 ו Hermes 900 של אלביט ומל"טים מסוג Heron.
· חימוש משוטט ("מל"טים מתאבדים"): גם בתחום הזה בצע צבא מרוקו רכש משמעותי. הוא רכש מערכות מתקדמות, בין השאר מערכות מסוג Harop של התעשייה האווירית.
· הגנה מפני רחפנים: מעבר לנשק התקפי, בצעו המרוקאים רכישת מערכות יירוט ולחימה ברחפנים מחברת סקיילוק.
אבל מעבר לרכש ישיר, המאפיין הבולט ביותר של שיתוף הפעולה בשנתיים האחרונות הוא המעבר מרכש ישיר להעברת ידע וייצור מקומי במרוקו, בשילוב חברות תעשייה צבאית מקומיות. חברת בלו בירד הישראלית הקימה מתקן ייצור מקומי במרוקו לייצור המל"ט המשוטט SpyX, הכולל הכשרה של טכנאים ומהנדסים מרוקאים.
בנוסף, חברת MMI המרוקאית תספק לצבא מרוקו צריחים עם עמדות ירי מתקדמות לנגמ"שים, המבוססים על טכנולוגיה ושיתוף פעולה עם חברת אלביט מערכות. למיטב הבנתי הצנועה, הקשרים הצבאיים והביטחוניים בין ישראל לבין מרוקו ילכו ויתהדקו בשנים הבאות.
אסטרטגיה ומדיניות חוץ
המדיניות האסטרטגית של מרוקו נשענת על שלושה אדנים מרכזיים שהם עליונות מול אלג'יריה שהיא האיום האסטרטגי המרכזי של מרוקו. המתיחות בין המדינות קשורה ישירות לתמיכת אלג'יריה בחזית פוליסריו הבדלנית בסהרה המערבית. בעוד אלג'יריה משקיעה סכומי עתק בביטחון, מרוקו מיישמת אסטרטגיית עוצמה חכמה המשלבת מודרניזציה צבאית איכותית יחד עם פיתוח כלכלי ודיפלומטי.
מאז דצמבר 2020 הידקה מרוקו באופן משמעותי, שלא לומר דרמתי, את יחסיה עם ישראל וארה"ב. ארה"ב וישראל הכירו בריבונות מרוקו בסהרה המערבית ומרוקו מצידה הפכה לאחת הלקוחות המובילות של רישיונות נשק וטכנולוגיה ישראלית. כאמור לעיל, ישראל ניצבת במקום השני כמקור היבוא הביטחוני של מרוקו ושתי המדינות חתומות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני רשמי.
למרות אתגרי המלחמה במזרח התיכון והלחץ הציבורי הפנימי, מרוקו שומרת על היחסים עם ישראל כאינטרס אסטרטגי ארוך טווח והנציגויות הדיפלומטיות נותרו פתוחות. עם זאת, נציגי ממשל מרוקניים משחררים מעת לעת הצהרות שנועדו בעיקר למתן את הלחצים הפנימיים במדינה, שהלכו וגברו נוכח ההצלחות הצבאיות הבלתי נתפסות של ישראל באזור.
באשר לאפריקה, רבאט פועלת להרחבת השפעתה בדרום הגלובלי וביבשת אפריקה. היא משתמשת בהשקעות כלכליות, פרוייקטי תשתיות וכן במה שאפשר לכנות אותו "דיפלומטיה דתית" באמצעות מכונים להכשרת אימאמים מתונים בחסות המלך, שנועדה לבלום את השפעת הקיצוניות האסלאמית ולגייס תמיכה בינלאומית בעמדתה בסוגיית הסהרה המערבית.
בין מרוקו לבין ישראל מתנהלים קשרים כאלה ואחרים כבר מסוף שנות השישים של המאה הקודמת. נראה שהקשרים הללו רק ילכו ויעמיקו ויתקדמו לקראת תרגילים צבאיים משותפים והעמקת שתוף הפעולה בתחומים רגישים אחרים. ההכרה הישראלית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית רק הידקה את הקשר בין המדינות. מרוקו היא מדינה יציבה, ככל שניתן לומר כך על מדינה בעלת שלטון מלוכני אוטוריטרי.
עד כה התבצעו החלפות השלטון במדינה בצורה מסודרת וצפוי שגם יורש העצר של מרוקו ייכנס בבוא העת לתפקידו ללא בעיות מיוחדות. מעבר ליתרונות הכלכליים והביטחוניים של הקשר בין המדינות, חשוב להבין שמרוקו שולטת למעשה על צד אחד של מצרי גיברלטר, מה שאיננו מאפשר לממשל הספרדי, שנכון להיום הוא עוין מאד לישראל, למנוע או להקשות על ישראל את המעבר במצר. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שמרוקו מעולם לא נטשה את התמיכה שלה בקבוצת האוכלוסייה המכונה העם הפלשתיני. היא מכירה רק בגבולות הקו הירוק ונציגים מטעמה מתבטאים מעת לעת באשר לצורך בפתרון של שלום בסוגיה.
יחד עם זאת, היחסים הצבאיים והכלכליים, כמו גם הקשרים התיירותיים בין המדינות מתנהלים ללא הפרעות. מרוקו היא המעצמה החזקה של צפון אפריקה ושתוף הפעולה עם ישראל מעניק לשתי המדינות כאחת יתרונות אסטרטגיים, כלכליים וביטחוניים משמעותיים.
