היכל העצמאות, 78 שנים אחרי (צילומים: אריאל לוין)
היכל העצמאות, 78 שנים אחרי (צילומים: אריאל לוין)

היכל העצמאות התקוע: מוזיאון ארץ ישראל ישלם 1.8 מיליון שקל לקבלן

בית המשפט קיבל את בקשתה של חברת אליאס לפסק דין חלקי, לאחר הפסקת העבודות בשנת 2024 בשל מחלוקות בין משרד ראש הממשלה לבין מוזיאון ארץ ישראל

איתמר לוין |
נושאים בכתבה היסטוריה בנייה


"במקום בניין משופץ ומרשים יראו שלד בניין הרוס, היה מט לנפול אלמלא ננקטו צעדים לשמור עליו מפני קריסה... הציבור לא יוכל להיכנס למה שנראה כאתר בנייה זנוח. הכך יאה וכך נאה לבניין שבו הוכרזה עצמאות המדינה לפני למעלה מ-78 שנה? האם מדינת ישראל מזה וחברת המוזיאון ועיריית תל אביב מזה לא יוכלו למצוא הדרך לפתרון שיאפשר להחזיר עטרה ליושנה, בימים האלה ובזמן הזה?" כך תוהה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, על מצבו של היכל העצמאות בתל אביב.

היכל העצמאות: יותר חורבה מאשר אתר מורשת

לפני 15 שנה חוקקה הכנסת את החוק שאמור היה להבטיח את מעמדו של הבניין ובשנת 2011 נבחרה עיריית תל אביב לנהל אותו, באמצעות חברת מוזיאון ארץ ישראל. הבניין נסגר לפני שמונה שנים לשיפוצים, העבודות החלו שנה לאחר מכן ובשנת 2021 נבחרה חברת אליאס לביצוע העבודות; ההיקף הכולל שלהן אמור היה להגיע ל-16.3 מיליון שקל. אולם, בשנת 2023 טען משרד ראש הממשלה לאי-סדרים כספיים חמורים והפסיק את העברת התקציב לשיפוצים, ב-2024 הפסיקה העירייה את ההתקשרות עם המוזיאון וזה הודיע לאליאס על הפסקת העבודות לצמיתות.

אליאס הגישה תביעה בסך 6.75 מיליון שקל, בטענה שזהו הסכום המגיע לה על העבודות שביצעה והפיצוי לו היא זכאית בשל הפסקת ההתקשרות בחוסר תום לב. משרד ראש הממשלה והמוזיאון הגישו הודעות צד ג' זה לזה. בהמשך ביקשה אליאס לקבל בשלב זה פסק דין חלקי בסך 2 מיליון שקל, בטענה שזהו סכום החשבונות שאושרו ולמרות זאת לא שולמו לה.

הקבלן לא צריך להיות שבוי

המוזיאון אישר שזהו הסכום המגיע לחברת אליאס, אך טען שמשרד ראש הממשלה הוא האמור לשאת בו - טענה אותה דוחה גונטובניק. יש לברר את המחלוקת בין המשרד לבין המוזיאון, אך אליאס אינה צריכה להיות "שבויה" עד לסיום הבירור. יש לנקוט בזהירות לפני שמטילים על קבלן המשנה את הסיכון הנובע מעצירת התשלום בידי מזמין העבודה, כאשר העצירה אינה קשורה אליו - מדגיש גונטובניק. אם הקבלן הראשי מעונין לגלגל את הסיכון אל קבלן המשנה, הדבר צריך להיאמר במפורש בהסכם ביניהם - ואין אמירה כזאת בהסכם שבין המוזיאון לבין אליאס. לכן, מסיק גונטובניק, על המוזיאון לשלם לאליאס ולאחר מכן לנהל את התחשבנותו עם המשרד.

משרד ראש הממשלה טוען, כי אישר את התשלום והעביר למוזיאון סכומים העולים על זה שתובעת כרגע אליאס. בעניין זה קיימת מחלוקת בינו לבין המוזיאון, החלוקים גם בשאלה היכן נמצאים הכספים שעוכבו עד להשלמת העבודה בידי אליאס. "כך או כך, איני סבור שיהיה זה הוגן וראוי לחייב את התובעת, שסיימה עבודתה, להמתין שנים עד שייושרו ההדורים בהסכמה או בפסק דין" בין המשרד למוזיאון. "סיכון זה היא לא נטלה על עצמה מראש, ואין להטילו עליה בדיעבד", קובע גונטובניק. הוא חייב את המוזיאון לשלם לאליאס 1.8 מיליון שקל. את אליאס ייצגו עוה"ד גיורא בן-טל וזוהר פדובה, את המוזיאון ייצגו עוה"ד יורם זמיר ודותן שני, ואת משרד ראש הממשלה - עו"ד יהונתן גלנטי.



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה