היכל העצמאות: יותר חורבה מאשר אתר מורשת

"לפני כ-300 שנה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד, היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם.

"והנה לפני יותר מ-3,300 שנה, לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות".

כך אמר דוד בן-גוריון בנאומו בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית לעניין ארץ ישראל בשנת 1946. בדיוק 80 שנה מאוחר יותר, התמונה התהפכה. כל אמריקני יכול לבקר ב-Independence Hall בפילדלפיה, בו נחתמה הכרזת העצמאות של ארה"ב ב-4 ביולי 1776. אף ישראלי אינו יכול לבקר בהיכל העצמאות בתל אביב, בו הכריז בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. הסיבה: שיפוצים על פי חוק שהתקבלה משנת 2009 והחלטה שהתקבלה בשנת 2018, החלו בשנת 2019, אמורים היו להסתיים ב-2023 אבל תקועים כבר שלוש שנים, בלי אף תזוזה ושום צפי לסיומם.

נגינת "התקווה" נשמעה כאילו באה ממרומים

שדרות רוטשילד 16 - זוהי כתובת ביתם של מאיר וצינה דיזנגוף, ראש ועד אחוזת בית משלהי 1911 ולימים ראש העירייה הראשון של תל אביב עד פטירתו בפברואר 1936. לבני הזוג לא היו ילדים, ודיזנגוף החליט להופכו למוזיאון לאמנות. תל אביב של שנות ה-1930 הייתה עיר קטנה ונידחת, אך דיזנגוף לא נרתע. את העבודה העיקרית ביצע קרל שוורץ, מי שהיה מנהל המוזיאון היהודי בברלין ונענה להזמנתו של דיזנגוף לעבור לתל אביב לאחר עליית הנאצים לשלטון.

דיזנגוף הוריש את ביתו ורוב רכושו לחברת המוזיאון של תל אביב, והבית שימש ככזה בשנים הבאות. כאשר החליטה מינהלת העם להכריז על הקמת המדינה, עלתה כמובן השאלה היכן יתקיים הטקס. ירושלים הייתה נתונה במצור ומוסדות היישוב שכנו בתל אביב, כך שהיה ברור שההכרזה תושמע בעיר העברית הראשונה. אבל איפה בדיוק?

האולם הגדול ביותר בעיר היה תיאטרון הבימה, אך היה חשש שהאויב יחשוב באותה צורה ויפציץ את המקום; היו גם שהתנגדו בנימוק שאין זה ראוי שהמדינה תוכרז באולם תיאטרון ובידור. אפשרות שנייה הייתה בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי; לכך קמה התנגדות בנימוק שלא מדובר בטקס דתי. בית הוועד הפועל של ההסתדרות נפסל בשל זיהויו הפוליטי. בית הקרן הקיימת ברחוב הרמן שפירא היה מושבה של מינהלת העם, אך האולם שם היה קטן מדי.

כך נותר מוזיאון תל אביב, אותו הכשיר במהירות רבה הצוות בראשותו של מזכיר מינהלת העם, זאב שרף. לאולם הראשי בקומת הקרקע נדחסו כמה מאות כסאות, והקירות עוטרו במיטב יצירות הציירים היהודים שבאוסף המוזיאון. בקומה השנייה ישבה התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית, אשר סיימה את הטקס בנגינת "התקווה" שנשמעה לנוכחים כאילו באה ממרומים.

לאחר הכרזת העצמאות שב המבנה לתפקידו הרגיל כמוזיאון, עד לחנוכת המבנה הנוכחי בשדרות שאול המלך ב-1971. לבן-גוריון, חובב ספר הספרים, היה רעיון: להקים כאן את מוזיאון "בית התנ"ך". וכך היה. כמה שנים מאוחר יותר קיבלה עיריית תל אביב לרשותה את הקומה הראשונה, שחזרה את מראה טקס הקמת המדינה והפעילה מוזיאון קטן בסמוך.

הבניין יהיה "אתר מורשת מרכזי של מדינתנו"

בשנת 2009 אישרה הכנסת את "חוק בית העצמאות", הקובע שמטרותיו של הבניין הן לשחזר את אולם ההכרזה ולהציג מוצגים הקשורים אליה; לשמש מוזיאון לתולדות עם ישראל בארץ ישראל; לקיים פעילות חינוכית ברוח מגילת העצמאות ולהדגיש את הזיקה בין התנ"ך לעצמאות ישראל; ולשמר את זכרו ופועלו של דיזנגוף".

חוק נאה, אך דבר לא נעשה. תשע שנים מאוחר יותר, ביום העצמאות ה-70, כינס בנימין נתניהו את הממשלה בהיכל העצמאות והיא החליטה סוף סוף לממש את החוק. "לפני כמה חודשים קיבלנו החלטה לשפץ ולשדרג את הבית הזה. מן הראוי שבית העצמאות המחודש יהיה אתר מורשת, אתר מורשת מרכזי של מדינתנו, וכך יהיה", הבטיח נתניהו. התוכנית הייתה לסיים את העבודות בתוך חמש שנים, עד יום העצמאות ה-75. אלא שאנחנו כבר ביום העצמאות ה-78 והבניין נמצא במצב שלד, עם שלט ענק בחזיתו המנסה להסתיר את החרפה.

ההזמנה הייתה סודית, אך המונים התקבצו מחוץ לבניין (צילום: פרנק שרשל לע"מ)

מה קרה? תיק המתנהל מאז נובמבר 2024 בבית המשפט המחוזי בתל אביב נותן את התשובה: מחלוקות קשות בין משרד ראש הממשלה, המופקד על יישום החוק, לבין עיריית תל אביב ומוזיאון ארץ ישראל (מוז"א) שאמורים היו לנהל את הפרויקט, כאשר באמצע תקועה חברת ע.אליאס, שהייתה הקבלן הראשי לביצוע עבודות השלד. נקדים את המאוחר ונספר, כי עד כה התקיים דיון אחד בלבד - בדצמבר 2025 - ואין מועד לדיון הבא.

אליאס טענה, כי היא זכתה ביוני 2022 במכרז לביצוע עבודות השלד תמורת 17.6 מיליון שקל, ובהמשך הגדיל מוזיאון ארץ ישראל את התקציב ל-19 מיליון שקל. באפריל 2023 חלה התדרדרות חמורה במוסר התשלומים של המוזיאון, מאחר שמשרד ראש הממשלה לא העביר את הכספים הדרושים. שבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל היא קיבלה צו לצמצם את העבודה למינימום, בנימוק שהמלחמה מחייבת זאת. המשמעות בפועל הייתה הפסקת העבודות, כאשר קירות מתפוררים וקיימת סכנה לקריסה חלקית של המבנה - טענה.

ההתקשרות נפסקה באפריל 2024

מוזיאון תל אביב הגיב באומרו, כי כבר ב-2015 אושר תקציב בסך 75 מיליון שקל, אך בפועל "במשך שנים ארוכות לא נמצאו מקורות מימון לכל התקציב המאושר" ולכן הפרויקט התעכב. התקציב גדל לאחר שהחלו העבודות, ולמרות שהעירייה והמוזיאון התריעו על כך - משרד ראש הממשלה סירב לדון בנושא וממילא התקציב לא הוגדל. בשנת 2022 הגיע האומדן ל-140 מיליון שקל, והעירייה והמוזיאון הודיעו למשרד שללא אישור תקציב והעברת כספים לתשלום לקבלנים - הפרויקט ייעצר ואף יינטש.

"בתחילת שנת 2023 החליט משרד ראש הממשלה לעצור לחלוטין את הפרויקט, באמצעות עצירה מלאה של העברת כספים לטובת הפרויקט, וזאת באופן חד-צדדי ואף מבלי ליידע את מוז"א על כך בזמן אמת", הוסיף המוזיאון. בתוך מספר חודשים התרוקנה קופת הפרויקט, הוא נותר חייב מיליונים לקבלנים ולספקים והעבודות נעצרו. בסוף 2023 הוארכה ההתקשרות בין המשרד לבין העירייה והמוזיאון עד אפריל 2024, כדי לסיים את עבודות השלד ולמנוע סכנת קריסה - אך בפועל הן לא בוצעו. לכן, סיים המוזיאון, התביעה צריכה להיות מופנית אך ורק נגד משרד ראש הממשלה, והוא שלח לו הודעת צד ג'.

המשרד כמובן רואה אחרת את הדברים, ולא תתפלאו לשמוע שהוא שלח הודעת צד ג' לעירייה ולמוזיאון. לדבריו, הללו פעלו בניגוד להוראות ההסכם, וייתכן אף שבחוסר סמכות ואי-סדרים בתחום הכספי - כולל העדר אישור של המשרד להסכם עם ע.אליאס. במחצית השנייה של 2023 מצא המשרד פערים של מיליוני שקלים בין דיווחי המוזיאון לבין התשלומים בפועל.

בשל משבר האמון בין הצדדים והחשש שהפרויקט מנוהל בצורה רשלנית, ומשום שההסכם ממילא עמד לפקוע בספטמבר 2023, הוחלט להאריך את ההתקשרות רק עד סוף אוקטובר של אותה שנה, לשם ביצוע "המינימום הנדרש להחזקת האתר". בפועל, ההתקשרות נמשכה עד אפריל 2024, אך בפועל לא ביצע המוזיאון שום עבודה במקום. לכן, אם יש לאליאס טענות - תיכבד ותפנה אותן למוזיאון.

"בין שניהם אבדו חייה של מסכנה זו"

אז מה המצב? עבודות אין, תקציב אין, מנהל חילופי אין, קבלנים אין, תאריך יעד אין. מה שכן יש הוא הליך משפטי המבטיח להיות ארוך וסבוך. כאן המקום להזכיר, כי ממשלת נתניהו העבירה בחודש שעבר 5 מיליארד שקל ככספים קואליציוניים ועוד 800 מיליון שקל במחטף לחינוך החרדי. אבל להיכל העצמאות - אין תקציב.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, פתח את הדיון בדצמבר אשתקד באומרו: "אני חייב לומר שחשתי עצב כשקראתי את התיק... מדובר באחד מנכסי המורשת החשובים ביותר שלנו כחברה, ומכתבי הטענות עולה אפילו חשש ליציבות המבנה במצבו הנוכחי". גונטובניק הציע למנות מומחה מטעם בית המשפט, שיבדוק אלו עבודות יש לבצע בדחיפות, אבל משרד ראש הממשלה השיב שאין צורך, כי בידיו חוות דעת הנדסית עדכנית.

עיריית תל אביב מסרה בתגובה: "פרויקט בית העצמאות הועבר לניהולה המלא של ממשלת ישראל - משרד ראש הממשלה באמצעות ארכיון המדינה. העירייה מצרה על כך שמוסד היסטורי חשוב זה טרם נפתח וקוראת למדינת ישראל לקחת אחריות מלאה, להשלים את עבודות השיקום ולהבטיח כי בית העצמאות יעמוד לרשות הציבור בצורה ראויה ומכבדת". משרד ראש הממשלה נמנע מלהגיב.

כאן עומדים הדברים ביום העצמאות ה-78. משרד ראש הממשלה אומר: מוזיאון תל אביב אשם. המוזיאון אומר: המשרד אשם. לא נותר אלא לסיים בדברי חז"ל, המאשימים את השופט יפתח והכהן הגדול פינחס, אשר התקוטטו על ענייני כבוד ובכך חרצו את גורלה של בת יפתח: "מבין תרוויהון אבדת ההיא עלובתא מן עלמא" - "בין שניהם אבדו חייה של מסכנה זו".