שותפה בדירה לא הסכימה לשוכרת חלופית ועיכבה כספים - האם מותר לה?

ביוני 2024 חתמה סופיה קרבזין על הסכם שכירות בדירת שותפים בתל אביב, והעבירה לשותפתה דורין ברזובסקי 10,000 שקלים לצורך ערבות בנקאית עבור המשכיר. כחצי שנה לאחר מכן, בדצמבר 2024, עזבה קרבזין את הדירה - 4 חודשים לפני תום תקופת השכירות - בשל מה שתיארה כהתנהגות בלתי נאותה מצד ברזובסקי ושותף נוסף, ובכלל זה השלכת פסולת מחוץ לחדרה. ברזובסקי סירבה להחזיר את הפיקדון. כך נולד הסכסוך שהגיע לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו.

האם ניתן לסרב לשוכר חלופי כדי ללחוץ על שותף יוצא?

קרבזין מצאה שוכרת פוטנציאלית שהייתה מוכנה להיכנס בנעליה להסכם השכירות. ברזובסקי, לעומת זאת, התנתה את אישור הכניסה של השוכרת החלופית בכך שקרבזין תחתום על הסכם עזיבה - מסמך שניסחה ברזובסקי עצמה. קרבזין סירבה, מאחר שהסכם העזיבה לא כלל כל אזכור לפיקדון בסך 10,000 השקלים שנותר בידי ברזובסקי. לפי עדותה בדיון, ברזובסקי ביקשה להשאיר את הפיקדון בידיה.

הרשמת הבכירה קרן כץ ניתחה את ההתנהלות בחומרה: "עיכוב הסכום על ידי הנתבעת נעשה שלא כדין," קבעה. "זו התנהגות שאיננה חוקית ובוודאי שמהווה משא ומתן שלא בתום לב כלפי התובעת." ברזובסקי, מצדה, לא הצליחה להסביר בדיון מדוע ביקשה להשאיר את הפיקדון. "הנתבעת לא נתנה כל הסבר לשאלה מדוע ביקשה להשאיר את הפיקדון בסך של 10,000 שקלים בידיה," ציינה הרשמת כץ.

מי אחראי לחודש שהדירה נשארה ריקה?

לפי פסיקת בית המשפט, ההתניה של ברזובסקי - שלא לקבל את השוכרת החלופית כל עוד קרבזין לא תחתום על הסכם עזיבה - גרמה לכך שהדירה נשארה ריקה חודש שלם. "זה ניהול מו"מ להסכם העזיבה תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן על התובעת, וגרימת נזק לתובעת," קבעה הרשמת כץ, והוסיפה כי חובת הקטנת הנזק על פי פקודת הנזיקין מוטלת על שני הצדדים - לא רק על השוכרת היוצאת. לפיכך הורתה על חיוב ברזובסקי בשכר דירה עבור אותו חודש שבו מנעה ביודעין את כניסת השוכרת החלופית, ועל השבת מלוא הפיקדון בסך 10,000 שקלים.

חשבון חשמל, מכונת כביסה, ומנעול שנשכח

מעבר לפיקדון, הורתה הרשמת כץ על חיוב ברזובסקי בסכומים נוספים: 594 שקלים בגין חשבון חשמל ששולם על ידי קרבזין גם לאחר עזיבתה - מאחר שחשבון החשמל נותר רשום על שמה עד סוף תקופת השכירות, לאחר שברזובסקי והשותף השני סירבו להעביר אותו לשמם. בנוסף חויבה ברזובסקי ב-950 שקלים - מחצית עלות מכונת כביסה ומראה שנרכשו במשותף.

אולם לא כל סעיפי התביעה התקבלו. קרבזין תבעה גם החזר בגין תשלום למנעולן, לאחר שננעלה מחוץ לדירה ונאלצה להחליף מנעול. ברזובסקי כבר שילמה לה בעבר שליש מהסכום - למרות שלא הייתה חייבת לעשות זאת, כפי שציינה הרשמת. בית המשפט קיזז 570 שקלים מסכום הפסיקה בגין הכשל הזה, שיוחס לקרבזין עצמה.

10,974 שקלים ועוד 1,500 הוצאות משפט

הסכום הסופי שנפסק לטובת קרבזין עומד על 10,974 שקלים, בצירוף ריבית שקלית מיום הגשת התביעה - 29 בספטמבר 2025 - ועד ליום מתן פסק הדין ב-9 ביוני 2026. בנוסף חויבה ברזובסקי ב-1,500 שקלים הוצאות משפט ואגרה, "מאחר והנתבעת החזיקה בכספים של התובעת שלא כדין," כפי שנרשם בפסק הדין. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהמועד שבו יתקבל פסק הדין לידי ברזובסקי, שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים.

לשני הצדדים נתונה הזכות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים.

קרבזין תבעה במקור 18,393 שקלים. את ההפרש של כ-7,400 שקלים בין הסכום הנתבע לסכום שנפסק אפשר להסביר בעזיבה לפני הזמן, להרחבה: שוכר עזב דירה לפני הזמן וטען שהבעלים הסכים - מה קבע השופט?, שוכרת הפסיקה לשלם בטענה לגביית יתר: האם מותר לה? ומה קבע בית המשפט?, שוכר עזב באמצע חוזה, המשכיר תבע 26 אלף ש' - כמה יקבל?