אנדוריל קוראת לשנות את כללי יצוא הנשק של ארה"ב
מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הביטחונית טוען כי בעלות הברית צריכות להשתלב גם בייצור מערכות אמריקאיות, ולא רק ברכישתן, כדי להגדיל במהירות את כושר הייצור של רחפנים, חימושים ומערכות אוטונומיות
ענף הטכנולוגיה הביטחונית בארה"ב מתחיל להציב סימני שאלה סביב אחד מעקרונות היסוד של תעשיית הנשק האמריקאית: הפיקוח ההדוק על יצוא מערכות לחימה. בעוד הביקוש לציוד צבאי גדל בעקבות המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, חברות בתחום טוענות כי המודל הנוכחי מגביל את יכולתן להרחיב במהירות את הייצור ולהתמודד עם הצרכים החדשים של בעלות הברית.
אחת החברות שמקדמות את השינוי היא אנדוריל, שנחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הביטחונית הצומחות בארה"ב. מנכ"ל החברה, בריאן שמפף, קורא לרפורמה במנגנוני הפיקוח האמריקאיים על יצוא נשק, כך שמדינות ידידותיות יוכלו להשתלב לא רק ברכישת מערכות אלא גם בייצור שלהן. לדבריו, האתגר המרכזי שעומד כיום בפני המערב אינו רק פיתוח טכנולוגיות חדשות אלא היכולת לייצר אותן בכמויות גדולות ובמהירות. לטענתו, הרחבת בסיס הייצור למדינות נוספות עשויה לסייע לצמצם את אחד הפערים המשמעותיים ביותר ביכולות ההרתעה של הברית המערבית.
הרגולציה האמריקאית בתחום הנשק נשענת על כללי ITAR, שמגבילים העברת טכנולוגיות ביטחוניות ומחייבים אישורים ממשלתיים לכל עסקת יצוא. המערכת נבנתה בתקופת המלחמה הקרה במטרה למנוע זליגת טכנולוגיות רגישות, אך בענף גוברת הטענה כי חלק מהכללים אינם מותאמים עוד למציאות הביטחונית והטכנולוגית הנוכחית.
באנדוריל סבורים כי שיתוף פעולה עמוק יותר עם מדינות בעלות ברית יכול לחזק את שרשראות האספקה וליצור יכולת ייצור רחבה יותר של מערכות נשק מתקדמות. לפי הגישה הזו, מדינות שייצרו מערכות אמריקאיות באופן מקומי יוכלו גם להתאים אותן לצרכים המבצעיים שלהן.
הדיון מתנהל על רקע שינוי רחב יותר באופי הלחימה
השימוש הנרחב ברחפנים זולים, מערכות אוטונומיות וציוד מבוסס טכנולוגיות מסחריות באוקראינה ובמזרח התיכון הדגיש את החשיבות של ייצור המוני ומהיר, ולא רק של פלטפורמות יקרות ומורכבות. המעבר הזה מאלץ יצרניות נשק לחשוב מחדש על מודלי הייצור שלהן. בעוד שבעבר התמקדו פרויקטים ביטחוניים במערכות יקרות שפותחו לאורך שנים, כיום גובר הביקוש למוצרים שניתן לייצר במהירות ובהיקפים גדולים.
אנדוריל עצמה מייצגת את השינוי הזה. החברה מתמקדת בפיתוח מערכות אוטונומיות, רחפנים, אמצעי תצפית ומערכות בינה מלאכותית לשדה הקרב. לאחרונה החלה החברה להקים באוהיו מפעל ייצור חדש בשם Arsenal-1, שנועד לייצר בהיקפים גדולים רחפנים ומערכות לחימה נוספות.
לצד ההתרחבות בארה"ב, החברה בוחנת גם אפשרות להרחיב את הייצור באירופה. במדינות רבות ביבשת גוברת ההשקעה בביטחון בעקבות המלחמה באוקראינה, אך במקביל קיימת מגמה לחזק את התעשיות המקומיות ולהפחית תלות ביצרנים אמריקאיים. על רקע זה, אנדוריל בוחנת מודלים של ייצור משותף עם שותפים אירופיים. אחד המהלכים הבולטים בתחום הוא שיתוף הפעולה עם חברת ריינמטאל הגרמנית, שבמסגרתו פועלות החברות לפיתוח וייצור גרסאות אירופיות של טיל השיוט Barracuda ושל כלי הטיס האוטונומי Fury.
בחברה טוענים כי כבר בשלב התכנון נבנו המערכות כך שניתן יהיה לייצר חלקים גדולים מהן באמצעות ספקים מקומיים במדינות שונות. גישה זו אמורה להקל על התאמת שרשראות האספקה לשווקים בינלאומיים.
מיליארדי דולרים מוזרמים לטכנולוגיה צבאית
הצמיחה המהירה של אנדוריל משקפת את העניין הגובר של משקיעים בתחום הביטחוני. בשנים האחרונות הוזרמו מיליארדי דולרים לחברות טכנולוגיה צבאית, בין היתר בעקבות לקחי המלחמות האחרונות והביקוש למערכות בלתי מאוישות. בחודש מאי גייסה אנדוריל כ-5 מיליארד דולר בעסקה שהעניקה לה שווי של כ-61 מיליארד דולר. החברה הרחיבה משמעותית את פעילותה, הגדילה את מספר העובדים והרחיבה את היקף החוזים עם הפנטגון וממשלות נוספות.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-2.2 מיליארד דולר בשנת 2025, והתחזיות מצביעות על הכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר השנה. למרות קצב הצמיחה, החברה עדיין אינה רווחית וממשיכה להשקיע בהרחבת הפעילות ובפיתוח מוצרים חדשים.
למרות העלייה בהתעניינות המשקיעים, באנדריל אינם ממהרים להגיע לבורסה. הנהלת החברה הבהירה כי אינה מתכננת הנפקה בטווח הקרוב, גם על רקע התנודתיות בשוק וההתלהבות הרבה סביב תחום הטכנולוגיה הביטחונית. מבחינתה, האתגר המרכזי נותר הגדלת כושר הייצור והתאמתו למציאות ביטחונית שבה הכמות והמהירות הופכות לגורמים חשובים לא פחות מהטכנולוגיה עצמה.
