פנקס נדיר בכתב-ידו של הראי"ה קוק לא יימכר בשלב זה
עורך באתר "חדרי חרדים" העמיד למכירה פנקס שכתב הרב קוק בשנים 1905-1904; מכון הרצי"ה טוען שהפנקס נגנב ממנו. הצדדים הסכימו שהוא יופקד בקופת בית המשפט בבית שמש
פנקס נדיר בכתב-ידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לא יימכר בשלב זה, אלא יופקד בידי בית משפט השלום בבית שמש. כך הסכימו הצדדים לאחר דיון בפני השופט אופיר יחזקאל, בעקבות בקשה למנוע את מכירתו בידי ישראל פרוש. כתב-היד של מי שהיה הרב הראשי הראשון לארץ ישראל מכונה "פנקס י"ג".
את הבקשה הגיש מכון הרצי"ה, על שמו של הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו של הראי"ה), העוסק בפרסום כתבי הראי"ה וראשי ישיבת מרכז הרב שאותה ייסד. על פי הבקשה, פרוש פועל תחת שם העסק "נקדימון" ומציג את עצמו כמי שקונה עזבונות ועתיקות, זהב וכסף, וכתב-היד נמצא ברשותו. המכירה הפומבית שקיים אתמול היא הראשונה מאז הוקם העסק אשתקד, והוא סירב לחשוף פרטים כלשהם על שרשרת האחזקה של הפנקס.
כולל את ההספד על הרצל
המכון אומר, כי זהו "כתב-יד אוטוביוגרפי שלם, 187 דפים (374 עמודים) בכתב-ידו של הראי"ה, ובפתחו חתימתו". פרוש עצמו תיאר אותו כ"נכס לאומי, מן הפריטים החשובים, הייחודיים והנדירים ביותר שהופיעו אי-פעם בשוק כתבי-היד העבריים" וכ"פריט מוזיאוני שאין שני לו". הוא נכתב בשנים 1905-1904, כאשר הראי"ה היה הרב של יפו, ומכיל בין היתר את הנוסח המקורי של ההספד שנשא על בנימין זאב הרצל. לטענת המכון, לכתב-היד יש חשיבות רבה הן מבחינה היסטורית והן מבחינה רוחנית.
עוד נאמר בבקשה, כי כאשר נפטר הרצי"ה בשנת 1982, הפקידו יורשיו את כתבי-היד של הראי"ה - ובהם פנקס י"ג - בידי המכון, אשר פרסם אותו בשנת 2004. כתב-היד מעולם לא נמכר ולא ניתן במתנה, ואיש לא הורשה להחזיק בו מעבר לצורכי פרסום והוצאה לאור. המכון אומר, כי עד פרסום המכירה הפומבית לא ידע שכתב-היד נעלם. פרוש טען, כי כתב-היד נרכש בידי אספן אנונימי בשנת 2005 וסירב למסור פרטים על גלגוליו מאז; הוא אמר שאינו הבעלים אלא מוכר את הפנקס עבורם.
- "אסור לגנוב דעת הבריות, אפילו דעת הגוי"
- "יהיו דברי החכם מעטים וענייניהם מרובים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
120,000 שקל במזומן בבית הכנסת
בדיון נחשף, כי הבעלים הנטען של הפנקס הוא אליעזר גינצברגר, עורך באתר החדשות "חדרי חרדים", ואשר הגדיר את עצמו כאספן יודאיקה חובב. לדבריו, הוא פועל בשליחותו של גיסו, ישראל גריינמן, המפעיל רשת כוללים בשם "מעיין אליהו" ואחד ממקורות המימון שלה הוא סחר בפריטי יודאיקה. לדבריו, גריינמן מסר לו את הפרטים של דניאל בצלאל, המבקש למכור פנקסים של הראי"ה קוק. השניים נפגשו בבית הכנסת של תל ציון שבכוכב יעקב, והוא שילם 120,000 שקל במזומן, אותם קיבל מאדם ששמו אינו זכור לו ואשר נשלח אליו בידי גריינמן.
לאחר מכן חיפש גינצברגר דרך למכור את הפנקס והגיע אל פרוש. לאחר מכן התקשר אליו הרב שפירא והוא הסכים לפנות לדין תורה בנוגע לבעלות בפנקס. גינצברגר הוסיף: "האספן שהחזיק אמר שעברו על זה חוקרים, כי עניין אותו לדעת אם הדברים הודפסו אם לאו, נאמר לו שהדברים הודפסו. גם הוא לא ידע שיש את ההספד על הרצל, אז לאחר שראינו שיש את ההספד, החלטנו למנף את זה בכל הכוח, כי בדרך כלל פריטים של הרב קוק לא נמכרים במחירים גבוהים, אלא אם זה משהו מעבר".
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא, אישר, כי בספרייה הלאומית מצוי צילום של כתב-היד המלא, והעלה את האפשרות שהוא צולם מתוך כתב-היד הגנוב. כאמור, הצדדים הסכימו שהפנקס יופקד בקופת בית המשפט ויינתן צו איסור דיספוזיציה; המכון יגיש תביעה בתוך שבועיים. את המכון ייצגו עוה"ד מאיר הלר וקרן אבלו.
