רשות המסים: מ-1 ביוני גם חשבונית של 5,000 שקלים תידרש לאישור

החל מ-1 ביוני 2026 יורד הרף לדיווח על חשבוניות לרשות המסים מ-10,000 שקל ל-5,000 שקל. עסקאות שסכומן עולה על 5,000 שקל יחייבו קבלת מספר הקצאה דיגיטלי מרשות המסים. בלי המספר, הקונה לא יוכל לקזז מע"מ והחשבונית לא תוכר כהוצאה מוכרת במס הכנסה. עשרות אלפי פרילנסרים, בעלי מקצוע וחברות קטנות שעד היום לא היו חייבים בדיווח מקוון ייכנסו למעגל החדש תוך שבועיים.

הרף ירד בהדרגה מאז השקת רפורמת "חשבוניות ישראל" במאי 2024. בתחילה נקבעה תקרת ביניים של 25,000 שקל בגלל ביקורת עזה ממשק העסקים והחשש מעיכוב עסקאות. בינואר ירד הרף ל-10,000 שקל, ועכשיו מגיע לתחנה האחרונה - 5,000 שקל. ברף הזה, כמעט כל עוסק בישראל ייכנס לחובת ההקצאה.

המערכת חסכה עד כה מיליארדים לקופת המדינה. היקף העסקאות הפיקטיביות שנבלמו ונחשפו עומד על כ-35 מיליארד שקל. שווי המע"מ של החשבוניות שנעצרו מתחילת 2025 עלה על 6 מיליארד שקל. בכל חודש נחסמות  מעל 4,000 חשבוניות חשודות של מעל 500 עוסקים שונים, ועשרות תיקים נפתחו ביחידות החקירה והשומה. נתון אחד שרשות המסים מדגישה: ביותר מ-90% מהמקרים שבהם עסקה נדחית, מפיץ החשבונית לא מגיש ערעור - מה שמרמז שחלק גדול מהדחיות מונעות פעילות בעייתית ולא פוגעות בעוסקים לגיטימיים.

לבעלי עסקים זו לא רק עוד פרוצדורה. לקוח עסקי שירצה לקזז מע"מ ידרוש חשבונית עם מספר הקצאה, ואם המספר לא מתקבל בזמן אמת העסקה עלולה להיתקע. מי שישלם את המחיר על חשבונית ללא מספר הוא הקונה שיישאר בלי קיזוז. 

מצד אחד זו עוד בירוקרטיה וכאב ראש לעסקים, מצד שני זה מנגנון לעצירה ותפיסה של הון שחור. יש הטוענים שהמוקד המרכזי של ההון הלא מדווח נמצא בעסקאות הגדולות ולא בקטנות, ושגורמים עברייניים כבר עברו לשיטות עקיפה - כגון השתלטות על פרטי הזדהות של עסקים לגיטימיים והוצאת מספרי הקצאה דרכם. לפי גישה זו, הורדת הרף מסרבלת בעיקר את מי שפועל כחוק, בלי לפגוע ממשית בעברייני המס.

מנגד, רף הדיווח שירד סוגר פרצה שנוצלה שנים לרבות במעילות עובדים בארגונים. מנהלי חשבונות ורכש שניצלו את הסף הגבוה כדי להזרים חשבוניות פיקטיביות בסכומים שנשארו מתחת לרדאר לא יוכלו להמשיך בכך. ברף של 5,000 שקל, הפרצה נסגרת.

רשות המסים מקבלת גישה לדאטה ענק

כלי נוסף למלחמה בהון השחור שמתקבל בזכות הורדת רף הדיווח הוא יצירת מסד נתונים בזמן אמת של כל עסקה בישראל מעל 5,000 שקל. כל בקשת הקצאה מכילה פרטי המוכר, הקונה, הסכום והתאריך. זה לא רק כלי לעצירת חשבוניות פיקטיביות - זו תשתית מידע שמאפשרת לרשות המסים לקבל מידע מלא על פעילות עסקית, לזהות דפוסים חריגים, ולאתר עסקים שמדווחים פחות ממה שהם מוכרים.

להרחבה: המלחמה בהון השחור - ככה מתכננים באוצר להילחם בהעלמות המס

לרשות המסים יש כבר היום גישה לנתונים ממקורות רבים - דיווחי מע"מ, דוחות שנתיים, נתוני בנקים ומשכנתאות, ורישומי מקרקעין. המערכת החדשה מוסיפה מידע רב שלא היה קיים: תדירות העסקאות, מועדיהן, והתפלגות הלקוחות של כל עוסק. עסק שמדווח על הכנסה שנתית של 400,000 שקל, אבל מבקש מספרי הקצאה על 800 עסקאות בשנה בממוצע של 3,000 שקל מעלה שאלות שלא היה אפשר לשאול לפני הרפורמה.

• רשות המסים בערעור לעליון: "עסקאות מחיר למשתכן הן מכירה ומחויבות במס רכישה"
• פס"ד: פעילות עסקית ענפה בניגריה - אבל מרכז החיים לצורכי מס הוא בישראל

הורדת הרף יכולה לעזור לרשות המסים לאתר דפוסים כמו קבלן שנותן הנחה על תשלום במזומן, נותן שירות שמחויב בחלק מהמקרים בלבד, או בעל עסק שמגלגל חלק מהפעילות דרך חשבון אישי. עסקאות כאלה משאירות עכשיו יותר עקבות מבעבר.

הורדת רף הדיווח תגביר את העסקאות המדווחות ותאפשר לרשות המסים לזהות רוכשים "חשודים". כשאדם פרטי רוכש שירותים או מוצרים יקרים בסכום שעולה על הרף, לדוגמה: שיפוץ דירה ב-200,000 שקל, רכב יד שנייה ב-90,000 שקל מסוחר רכב, ציוד מקצועי, תכשיטים, אזי הרכישות האלה מתועדות עכשיו במערכת ממשלתית בזמן אמת. רשות המסים יכולה להצליב את הנתונים האלה מול תלוש השכר המדווח, דוח ההכנסות השנתי, ומצבת הנכסים הרשומים. מי שמרוויח 10,000 שקל בחודש על הנייר אבל מבצע רכישות של 200 אלף שקל בשנה, עשוי לתת הסברים לרשות המס על מקור הכסף.  הפער נהיה גלוי בצורה שלא הייתה קודם.

זה שינוי מהותי. עד היום, חלק גדול מהכסף השחור בישראל לא "נכנס" לשום מערכת - הוא עבר מיד ליד, שולם במזומן, ולא השאיר עקבות דיגיטליים. מרף של 5,000 שקל ומעלה, הרבה יותר עסקאות נכנסות למערכת. זה כבר לא רק מאבק בחשבוניות פיקטיביות, אלא שינוי בדרך שבה רשות המסים רואה פעילות עסקית וצריכה פרטית בישראל.